מכירים את הטעם המפנק הזה של עשן מדורה שנכנס לכם לפרצוף? בגלל שעבור רובכם הגדול התשובה היא כן, כנראה שתסכימו שהאינסטינקט הטבעי כשרואים את העשן מתקרב, הוא לרוץ אחורה ולקוות שהוא יבין את הרמז הדק ויוותר על הקשר הבלתי אמצעי אתכם
מאת:דורון פרילוק
• פרק א' – כאן
אז ב"טאף מאדר", אחד האתגרים הגדולים יהיה להתעלם מהאינסטינקט הזה. במירוץ המכשולים שסיפרנו לכם עליו בפוסט הקודם, יש תחנה מזמינה במיוחד שבה רואים מרחוק להבות כתומות צהובות בגובה של עד מטר. כשאתם מתקרבים אל התחנה הזו וכבר מריחים את העשן שמתקרב, מצופה מכם לרוץ דרך הקש והקרשים המוצתים בעזרת חומר בעירה מסוג קירוסין, ולא לעצור גם כשהמפגש הנעים עם העשן נמשך זמן ארוך מהצפוי. תודו שמדובר על משמעות חדשה לביטוי "ריאות מברזל".
תחנות מהסוג הזה נשמעות באמת כמו מסע הטירונות של החבר'ה מהסרט "300", אבל בתכל'ס מה שתפס אותי ב"טאף מאדר" הוא לא הטירוף, אלא הפילוסופיה. כן, אני יודע שהמילה "פילוספיה" לא ממש יושבת בצורה טבעית עם ריצה דרך מסך עשן או קפיצה דרך חוטים חשמליים, אבל האמת היא שגם הם שם כחלק מאותה פילוסופיה שמתעלמת כמעט לחלוטין מהסטופר ושמה את הדגש האמיתי על החוויה האישית של המתחרים, התמיכה ההדדית אחד בשני, ועוצמת החוסן הנפשי, לא פחות מהפיסי. אם לוותר על הציניות לשנייה אחת, זוהי בעיניי התמצית של כל הדברים הכי טובים שהספורט יכול להציע.
צילום: עדי פרקל
השורשים של המרוץ הכי קשה בעולם החלו דווקא בהרווארד, במוחו של סטודנט רווי אמביציה בשם וויל דין. דין האמין שמרתון, על כל סוגיו השונים, זה משעמם. טריאתלונים, איירון-מנים ובני דודיהם הם משעממים באותה מידה, רק לזמן ארוך יותר. ואם יש דבר שמשעמם יותר מלהתחרות באירועים האלו, זה לצפות בהם. לכן הוא החליט להקים אירוע שבו, לדבריו, "לא תצא נשמתך בשעות משמימות על האופניים שירדימו אותך ואת התחת שלך ביחד, ושהזמן שייקח לסיים אותו לא יהיה הפרמטר היחיד לשאלה אם הצלחת או לא". נתמך על ידי הכוחות המיוחדים הבריטים שהגו ממוחם הקודח את התחנות המתוארות כאן, קמה לה החיה המפלצתית הזו שנקראת טאף מאדר: מסלול שהוא אטרקטיבי פי מיליון לצופים, מאתגר פי המון למשתתפים, ובעיקר מייצר חוויה שהיא הרבה יותר קבוצתית והרבה פחות אינדיבידואלית. ובתכל'ס, מה חוויתי ומגבש יותר מלקחת את החברים שלך ולשאוף קצת עשן צח בצפון מערב אנגליה ביחד עם ג'וגינג קל של 20 קילומטר?
מטרות ה"טאף מאדר" לא מסתכמות רק בהנאת המשתתפים. מאז שהחל האירוע הזה הצליחו המארגנים לגייס כספים רבים לטובת נפגעי מלחמה מצבא ארצות הברית, ואנחנו, כיאה למשלחת הציונית הראשונה שתגיע אליו בעוד שבועות אחדים, חיפשנו מטרה כחול-לבן שחשוב לנו לקדם. כך הגענו לבית מייקל לוין לחיילים בודדים. מאז גם הספיקו לחבור אלינו כמה שותפים לדרך כולל הסטארט-אפ הישראלי Wix.com שהרימו את הכפפה בשמחה ברגע ששמעו על הרעיון המטורף.
לוין ז"ל היה בעצמו חייל בודד מארצות הברית שנהרג במלחמת לבנון השנייה. ב-2008 הוקמה קבוצה על שמו, שמטרתה לסייע לחיילים בודדים וכיום תומך המרכז בלא פחות מ-2,000 כאלה, אשר בוחרים לעשות שירות בצה"ל, רחוק מהבית והמשפחה. במועדון קרוספיט תל אביב מתאמנים עולים חדשים שרבים מהם חיילים בודדים בהווה או בעבר, חלקם בעיצומו של שירות קרבי מלא. אם נצליח באמצעות המסע הזה גם לעזור להם, הסיפוק מהחוויה יהיה אפילו גדול יותר אפילו יותר מזה שיהיה לנו ברגע שנסיים את הספרינט דרך העשן של הקירוסין.
17.10.2012
דורון פרילוק (28), רץ תחרותי מעל לעשור, אולטרה-מרתוניסט וקרוספיטר מושבע. בזמנו הפנוי משלים תואר שני במנהע"ס וייעוץ ארגוני.
