למרות הקורונה, תנאי מזג האוויר הקשים ופרישתו המוקדמת של הפייבוריט גראיינט תומאס, הג'ירו ד'איטליה 2020 היה אחד המרוצים המרתקים שראינו בשנים האחרונות והוא הסתיים עם גיבור בריטי חדש – טאו גייגן הארט שניצח את המרוץ בקטע הנג"ש האחרון והפך לרוכב הבריטי החמישי שניצח בגרנד טור אחרי בראדלי וויגינס, כריס פרום, גראיינט תומאס וסיימון ייטס.
לאור העובדה שקבוצתו של גייגן הארט, אינאוס גרנדיירס, זינקה לג'ירו 2020 עם גראיינט תומאס כרוכב ראשי, אין ספק שזכייתו של גייגנהארט היא מפתיעה, אבל באנגליה כבר סימנו אותו כרוכב העתיד ובטח כרוכב הבריטי הבכיר הבא אחרי פרום ותומאס. אז מי הוא בעצם טאו גייגן הארט?
צלח את תעלת למאנש בגיל 13
הוא נולד ב-1995 (בן 25) בשכונת האקני שבחלק המזרחי של לונדון, למי שמכיר לא מדובר באחד האזורים היוקרתיים של הבירה הבריטית וכמעט כמו כל הילדים באזור הזה הוא נמשך לכדורגל והיה שוער בגילאי הילדים. אגב, השם שלו קשה להגייה גם בקרב האנגלים מאחר ואביו הוא אירי-סקוטי וטאו גייגן הארט מגדיר את עצמו כסקוטי למרות שגר כל חייו בלונדון.
גייגן הארט היה אחד מאותם ילדים שהיו טובים בהכל ובמקביל לכדורגל הוא גם התאמן בשחייה. כשהיה בן 13 (2008) הוא היה אחד משישיית נערים בני 13 עד 15 שצלחו את תעלת למאנש במשחה שליחים ועשו את זה בזמן של 11 שעות ו-34 דקות. בראיון שהעניק כמה שנים לאחר מכן לאתר VELOVERITAS הוא סיפר שאחרי השחייה בתעלה, אימוני שחייה בבריכה נראו עבורו פחות מעניינים והוא חיפש לאתגר את עצמו במשהו אחר.
המעבר לאופניים
וכך הוא הגיע לאופניים בגיל 13. אביו קנה לו אופני יד שנייה מסוג ספשלייזד דולצ'ה ובשכונה שלו האקני בדיוק הקימו מועדון אופניים (CC HACKNEY). גייגן הארט נשאב לעיסוק החדש שלו, תחילה כדי לנייד את עצמו ממקום למקום בלונדון ולאחר מכן הוא גם גילה את הריגוש שבמרוצים כשהשתתף ב"דנוויץ' דינמו" – מרוץ לילה של 180 קילומטרים שיוצא מלונדון לכיוון החוף.
אפשר להגיד שבאותה תקופה ענף רכיבת הכביש בבריטניה נהנה מתנופה. ב-2007 הטור דה פראנס הוזנק בפעם הראשונה מלונדון וגייגן הארט צפה בקטע הפתיחה ברחוב, שנתיים לאחר מכן בראדלי וויגינס סיים שלישי בטור דה פראנס וב-2010 הוקמה קבוצת סקאיי (כיום אינאוס-גרנדיירס) שהפכה להיות הקבוצה הגדולה והעשירה בעולם.
בינתיים, גייגן הארט כרוכב צעיר ובעיקר כרוכב בריטי טיפוסי התאמן המון בוולודרום והיה חלק מהנבחרת הבריטית שזכתה במדליית כסף קבוצתית באליפות אירופה לנוער ב-2012. אבל הוא הרגיש שהוא לא מספיק חזק בשביל רכיבת וולודרום ובסופו של דבר החליט להתמקצע ברכיבת כביש.
זה מה שעשו בראדלי וויגינס (שההישגים הגדולים הראשונים שלו היו בוולודרום) וכריס פרום, אבל גייגן הארט סיפר בראיונות שמבחינתו הדמות לחיקוי היה אלכס דאווסט, מי שרוכב כיום במדי קבוצת "ישראל סטארט אפ ניישן" והעניק לה ניצחון קטע ראשון בגרנד טור השנה בג'ירו ד'איטליה. גם דאווסט עשה את המסלול של שחיין נוער שהפך לרוכב אופניים בתכנית לפיתוח רוכבים מוכשרים של התאחדות הרכיבה הבריטית, ומשם הגיע לקבוצות המקצועניות. גייגן הארט רצה להיות כמוהו.
הקבוצה הראשונה שבה גייגן הארט רכב כמקצוען היתה קבוצת הפיתוח של אקסל מרקס (בנו של אדי מרקס) ובמדיה הוא סיים ב-2014 במקום השלישי במרוץ "ליאז'-באסטון-ליאז'" עד גיל 23 כמו גם במקום השלישי במרוץ פריז-רובא לנוער. ההצטיינות שלו במרוצים שונים, במיוחד בצפון אמריקה, כמו גם הרב-גוניות שלו כרוכב, הביאו אותו בסופו של דבר להיות רוכב סטאז'ר בקבוצת סקיי הגדולה בין השנים 2015-2017.
הבית החדש בקבוצת סקאיי
החל מעונת 2017 הוא צורף לסגל של קבוצת סקאיי ושנה לאחר מכן השתתף בגרנד טור הראשון שלו, הוואלטה בספרד שם סיים במקום ה-62. את עונת 2019 הוא התחיל מצוין עם המקום השני בטור האלפים שהיה הכנה לג'ירו ד'איטליה, אבל את הגרנד טור האיטלקי הוא לא הצליח לסיים ומאוחר יותר בעונה סיים במקום ה-20 בהופעתו השנייה בוואלטה.
בעונה הנוכחית הוא לא תוכנן להיות רוכב מוביל של אינאוס גרנדיירס (סקאיי לשעבר) בגרנד טור, אבל לפעמים צריך להיות במקום הנכון ובזמן הנכון, בדיוק כפי שעשה מנצח הג'ירו ב-2019 ריצ'ארד קרפאז. אחרי פרישתו של גראיינט תומאס בעקבות התרסקות בקטעים הראשונים של הג'ירו, גייגן הארט הפך להיות הרוכב המוביל ולקח את ההזדמנות בשתי ידיים. הניצחון שלו בקטע ה-15 של הג'ירו היה ניצחון הקטע הראשון שלו בקריירה בגרנד טור, הביצוע שלו בקטע ה-20 הבטיח למעשה את הזכייה שלו מאחר והיה די ברור שהוא רוכב נג"ש טוב יותר מאשר ג'אי הינדלי שהתחרה נגדו על התואר בקטע האחרון של הג'ירו.
אז אחרי שכריס פרום עזב את אינאוס גרנדיירס כדי לסיים את הקריירה בישראל סטארט אפ ניישן, ולאור העובדה שגם גריינט תומאס כבר נראה ביישורת האחרונה של הקריירה – טאו גייגן הארט הפך ביום ראשון באופן די ברור לרוכב הבריטי המוביל כיום, בטח בקבוצה שהיא עדיין הטובה בעולם.