משבר הקורונה: כל העדכונים השוטפים בשוונג
במכתב שהגיע למערכת שוונג עולה כי מנכ"ל משרד התרבות והספורט, יוסי שרעבי, הגיש אסטרטגיית יציאה ממשבר הקורונה הכוללת מספר שלבים והגיש אותה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הבריאות, החשב הכללי ויו"ר המל"ל. אנו מביאים כאן את עיקרי הדברים.
"המסמך מביא בפניכם מגוון נתונים מהם ניתן ללמוד על החשיבות העצומה שיש להשקעה בעולם התרבות והספורט, הן במונחים כלכליים בהיותם מנועי צמיחה משמעותיים והן בתרומתם הגדולה לחוסן החברתי והבריאותי של תושבי המדינה", כותב שרעבי בפנייתו. "על פי הנתונים", נכתב בפנייה, "על כל שקל שמשקיעה המדינה בתמיכה בגופי התרבות והספורט מניעה פעילות כלכלית ישירה נוספת של למעלה מפי 4, גורר פעילות כלכלית אשר תורמת לתל"ג של למעלה מפי 7 ותורמת להוצאה הציבורית על תרבות, בידור וספורט בהיקף של למעלה מפי 47 בסך של למעלה מ-60 מיליארד שקל עם השפעה של כ-5% תוצר.
"חשוב להבהיר כי השקעה נכונה בתחומי התרבות והספורט, מלבד זאת שהיא תמנע סגירה של גופים, תגרום, הן בצורה ישירה והן בצורה עקיפה לצמיחה בשלל מעגלים היקפיים מלבד אצל הגופים עצמם. השקעה בתשתיות ספורט, לדוגמה, מייצרת מכפלים זהים לאלו של עולם הבניה ובנוסף מייצרת ערך מוסף כלכלי וחברתי חזק לקהילה כולה, מהקמת ובנייה של תשתיות עירוניות ותחבורתיות אשר נועדו לשרת את באי המתקנים, ועד הגברת תעסוקה והזיקה החברתית שלנו זה לזה. בכל מתקן ספורט כמדובר מעלה. ישנו פוטנציאל כלכלי עצום במעגלים הכלכליים המשניים כגון חברות אבטחה, חברות מזון, קיום אירועים והופעות, שטחי מסחר, עמלות ודמי ניהול, מרצ'נדייז, בייביסיטר ועוד וכל זה מעבר לערך הכלכלי של פיתוח המבנה עצמו ודרכי הגישה אליו", מבהיר את הדברים ומנתח אותם מנכ"ל המשרד.
אסטרטגיית יציאה מהמשבר בשלבים
האסטרטגיה מבוססת על 4 שלבים שמחייבים מענים שונים ונגזרת מהנחיות משרד הבריאות וכללי ההתנהגות שהוא מכתיב והתפשטות המגיפה בישראל, על המגבלות שהיא מטילה
שלב א' – הקפאת הפעילות באופן מלא. המציאות בה אנו נתונים ערב צאת חג הפסח כאשר התעשייה כולה משותקת והמשרד נדרש לסייע בעיקר לצמצום נזקים ושמירה על היכולת של הגופים לחדש את פעילותם במועד שיקבע.
שלב ב' – החזרת חלק מהפעילות למסלול. לוודא שתעשיות התרבות והספורט יקבלו מענה ויהיו חלק מהתכנית הממשלתית לחזרה לשגרה חלקית כבר בשלב הראשון (במהלך חודש אפריל).
שלב ג' – החזרת הפעילות הקבוצתית והתנעת הליגות (במהלך הקיץ). החזרת הכשירות של הגופים (אימונים, חזרות וכדומה) לקראת פתיחת עונת הפעילות, בכלל זה קיום אירועים במידת הצורך עם הגבלות על נוכחות קהל.
שלב ד' – החזרת הקהל לאולמות ולמגרשים (מייד ובסמוך למועד המתוכנן לפתיחת עונת הפעילות בחגי חודש תשרי)
אירועי ספורט
"דוגמה נוספת בתחום הספורט היא קידום אירועים בנ"ל", נכתב במכתב, "בשנים האחרונות משקיעה המדינה יותר כסף באירוח אירועי ספורט בין לאומיים בארץ מתוך הבנה שלאירועים אלו קיים ערך משקי אדיר ואימפקט של תיירות נכנסת, חשיפה תקשורתית, אירועי מעטפת הנלווים לאירוע הבין לאומי, חיזוק הענף המארח, תרומה לספורטאים הישראליים ועוד. בתום המשבר הנוכחי התגייסות המדינה ועידוד האיגודים השונים לאירוח אירועים גדולים בין לאומיים בארץ יהווה קרש קפיצה כלכלי לספורט, לתיירות, לתעשייה הנלוות וכמובן למשק. כך לדוגמה, מניתוח כלכלי שהציעה חברת דלוייט עבור המשרד טרם אירוח אירוע הפתיחה של הג'ירו עולה כי על השקעת מדינה של 22 מיליון שקל עלה תועלת כלכלית של בין 55 ל-75 מיליון שקל כאשר איכות החשיפה לא הייתה יכולה להתקבל בהשקעה דומה במקור אחר.
תכנית החזרת הספורט לשגרה
שלב ב' עד סוף אפריל 2020
החזרת ענפים מומלצים לפעילות – להלן רשימה ראשונית לענפי ספורט בהם ניתן לחזור לפעילות מידית במרחב הפתוח בהתאם למגבלות לעיל: אתלטיקה, אופניים, גולף, גולשי גלים, חתירה, טיפוס ספורטיבי, טניס, טריאתלון, כדורעף חופים, ניווט, סקי מים, קיאקים, קשתות, רכיבה סוסים, שיט, שחיה, טיסנאות.
להלן רשימה ראשונית לענפי ספורט בהם ניתן לחזור לפעילות מידית באולמות בהתאם למגבלות לעיל: אושו-קונגפו, אגרוף, אגרוף תאילנדי, בדמינטון, ביליארד, ג'ודו, ג'יו ג'יטסו, גלגיליות אמנותי, האבקות, החלקה על הקרח, הרמת משקולות, התעמלות, טאקוואנדו, טניס שולחן, כדורת, כדורת דשא, סיוף, סמבו, סקווש, פטנק, פיתוח הגוף, קיק בוקס, קליעה, קראטה, ריקודים סלוניים.
פעילות גופנית לא מאורגנת – ביטול הגבלת המרחק אליו ניתן לצאת מהבית, לצורך קיום פעילות גופנית במרחב הפתוח על ידי כלל האוכלוסייה, במגבלה של עד 5 משתתפים, תוך שמירת מרחק של 2 מ' ביניהם וללא שימוש באביזרי אימון נוספים או מגע גופני בין המתאמנים.
פעילות במסגרות מאורגנות של עד 10 משתתפים (כולל מדריכים) בתחומי הספורט לכל בקהילה (ספורט עממי וחוגים) – תתקיים פעילות מלאה, במגבלות משרד הבריאות ובלבד ששטח הפעילות יהיה בגודל של 1/2 מגרש כדורסל פתוח או 1/2 מגרש שחב"ק.
פעילות מאורגנת במסגרות של בין 11 ל-20 משתתפים (כולל מדריכים) בתחומי הספורט לכל בקהילה (ספורט עממי וחוגים) – תתקיים פעילות מלאה, במגבלות משרד הבריאות ובלבד ששטח האימון יהיה בגודל של 1 מגרש כדורסל פתוח או 1 מגרש שחב"ק.
פעילות בחדרי כושר – תותר פעילות במסגרת אגודות ספורט, וכן לכלל האוכלוסייה עד גיל 65 וללא מחלות רקע, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, וללא שימוש במלתחות או סאונה/ג'קוזי. הגדרת מס משתתפים לפי מ"ר בחדר הכושר (מתאמן לכל 10 מ"ר) ובסטודיו (מתאמן לכל 5 מ"ר). מרווח של 2 מ' בין האנשים ופיזור מכשירים במרווחים מספקים (1.5 מ"ר). שימוש במתקני האימון. חומרי חיטוי ליד כל מתקן ובדיקת מדדים פיזיולוגיים בכניסה.
שלב ג' (בקיץ) – החזרת הפעילות התחרותית ללא קהל או עם קהל מצומצם
תחרויות ספורט עממי – בהתאם להנחיות של התחרותי/הישגי.
קיום צעדות ואירועי ספורט ברשויות המקומיות עד 500 משתתפים.
חדרי כושר – הסרת הגבלת הגיל על ביצוע פעילות בחדרי כושר, בהתאם להמלצות משרד הבריאות, וללא שימוש במלתחות. הגדרת מס משתתפים לפי מ"ר של חדר הכושר. מרווח של 2 מ' בין האנשים. שימוש במתקני האימון כולל חיטוי לאחר כל שימוש של מתאמן. חומרי חיטוי ליד כל מתקן ובדיקת מדדים פיזיולוגיים בכניסה.
מועדונים (קאנטרי קלאב) ובריכות שחייה – הסרת הגבלת הגיל על ביצוע פעילות, בהתאם להמלצות משרד הבריאות, וללא שימוש במלתחות. הגדרת מס משתתפים לפי מ"ר הקאנטרי והבריכה. מרווח של 2 מ' בין האנשים. שימוש במתקני האימון כולל חיטוי לאחר כל שימוש של מתאמן. חומרי חיטוי ליד כל מתקן ובדיקת מדדים פיזיולוגיים בכניסה.
שלב ד' (לא יאוחר מתום חגי תשרי) – החזרת הקהל למגרשים ולאולמות
להלן רשימת צעדים מוצעים בתחום הנ"ל:
• גיוס מקורות נוספים לטובת השקעות אסטרטגיות בתשתיות והנעת הפעילות מחדש בתחומי התרבות והספורט.
• גיבוש תכנית אשר תאפשר קליטת קהל מירבית במתקני הספורט השונים (תכנית ייעודית לכל מתקן) ובאולמות והיכלי תרבות בהתאם.
• העברת האחריות לבדיקה ותשלום של אגודות ספורט מהמועצה להסדר הימורים בספורט למשרד התרבות והספורט.
• שינוי מבחן התמיכה באירועים בנ"ל אשר יתעדף אירועים גדולים אשר תורמים יותר למשק כדוגמת הג'ירו דה איטליה.
חשיבות הספורט לחוסן החברתי והבריאותי
"לאחר שבועות ארוכים של בידוד האוכלוסייה בישראל כחלק מההתמודדות עם מגיפת הקורונה ושינוי בהרגלי אורחות החיים של האוכלוסייה בישראל, ניכר כי קיים צורך בתכנית קהילתית רחבה לשיפור מרכיבי החוסן הלאומי והקהילתי של כלל האוכלוסייה על כל רבדיה.
"ביצוע פעילות גופנית והשתתפות בספורט, בדגש על פעילות גופנית קבוצתית/קהילתית, הינם אחד מהמרכיבים המשמעותיים ביותר לחזרה לשגרה, להסתגלות מחודשת, לקידום החוסן הקהילתי ולתפקוד גבוה של אזרחי המדינה.
מחקרים בעולם מראים, כי השתתפות בפעילות גופנית קבוצתית/שכונתית קשורה באופן מובהק לעלייה בגורמי החוסן הקהילתי ובמדדי בריאות, כגון: רווחה, שביעות רצון מהחיים, אושר, ואחרים. הפעילות הקבוצתית בקהילה מאפשרת למשתתפים אינטראקציה חברתית, חיזוק ערכים חברתיים, יצירת מעגלים חברתיים, ביסוס אמון בקהילה וקבלת תמיכה חברתית, קידום מעורבות חברתית, ועוד.
"התכניות השונות בתחומי הפעילות הגופנית והספורט בקהילה נועדו לסייע בקידום גורמי החוסן בקרב אוכלוסיות שונות בפריפריה ובערים מרכזיות, כמו גם לסייע בשיפור הרגלי אורחות החיים; להביא לצמצום תחושות מצוקה, חרדה ודיכאון בקרב הפרט, המשפחה, החברה והקהילה כאחד.
"עם תחילת שלבי היציאה ממצב החירום שהוכרז, ובנוסף לקשיים המובנים בשיקום כלכלי של המשק, חשוב לשים לב לתוצאות מהלכי החירום שהוטלו על האוכלוסייה, ואשר חלקם ממשיך וימשיך עוד זמן לא מבוטל – ילדים ומבוגרים רבים יסבלו מתחלואה הקשורה בהשמנה (מעל ומעבר לבעיה הקשה הקיימת בתחום זה, עוד טרם מגפת הקורונה), הן כתוצאה מהשהות הממושכת בבתים כתוצאה מתנאי הבידוד והסגר הכפויים, הן בשל השעות הרבות ללא תנועה ומול מסכים, והן בגין צריכת קלוריות מוגברת (שעמום, זמן פנוי רב, ואוכל זמין לכל אורך היום) – כל זאת, כאמור, במקביל לצמצום (עד כדי הפסקה) של מרבית הפעילות הגופנית.
"למגפת ההשמנה שתגיע בעקבות הקורונה עלולות להיות השלכות ארוכות טווח, שקשורות למחלות רקע מסכנות חיים. יש לחזור ולהזכיר, כי מחלות כרוניות (ובעיקר מחלות לב וכלי דם, סרטן וסוכרת) הן הגורם המרכזי לתמותה בישראל ומהוות כ 65% ממקרי המוות. מוכר וידוע, כי פעילות גופנית סדירה הינה אחת הדרכים היעילות ביותר למניעת תחלואה מסוג זה.
"בנוסף, אוכלוסיית הגיל השלישי (בעיקר) ובעלי מחלות רקע שונות, המהווה חלק משמעותי מכלל אוכלוסיית המדינה, צפויה (בכל התרחישים הצפויים נכון להיום) להמשיך ולהימצא בבידוד ברמה זו או אחרת לאורך זמן רב. יש לציין, כי מנתונים עדכניים של משרד הבריאות, דווקא אוכלוסייה זו חשופה ורגישה יותר לנושא החוסן הנפשי בהשוואה לשאר האוכלוסייה.
"בספורט התחרותי – הישגי, קיימת חשיבות רבה להמשכיות באימונים על פני כל ימות השנה. בנוסף לכך, יש כ-6,000 קבוצות, המאומנות ע"י כ-5,000 מאמנים, המתפרנסים מאימון. כמו כן, קיים מערך שלם של אלפי אנשי "מעטפת" וצוות, הנלווים לספורטאים ההישגיים בענפי הספורט המוכרים, שזו פרנסתם.
"החיבור בין הצורך ההכרחי של הספורטאים להיות בכושר תמידי בכל ימות השנה ולקיום המשכיות במסגרת שגרת האימונים, לבין ההיבטים הכלכליים של הענף והצורך בשמירה על פרנסתם (ועבודתם) של המאמנים, מחייב גמישות מקסימלית ויאפשר חזרה מיטבית לשגרה. ברור, כי בשלבים הראשונים ייערכו האימונים בכפוף למגבלות של ריחוק וחוסר מגע, אבל בצוק העתים, זה הרע במיעוטו".
