חצי מרתון בית שאן-חג לרצים

A VPN is an essential component of IT security, whether you’re just starting a business or are already up and running. Most business interactions and transactions happen online and VPN
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

מאת:צביקה יהלום



ביום חמישי האחרון ה-9 בדצמבר, חווינו עוד חוויה מיוחדת בעולמנו הספורטיבי. הריצה לטווחים ארוכים נעשית יותר ויותר פופולארית ועממית. העדות הניצחת לכך היא כמות המשתתפים הרבה (703 מסיימים, עפ"י טבלת התוצאות שמתפרסמת בשוונג), שהשתתפו במרוץ זה.

חצי מרתון בית שאן, מתקיים זה 26 שנים ונחשב לאליפות ישראל במרחק זה. המנהל והמנצח על קבוצת המארחות והמארחים של המועצה האזורית בקעת בית-שאן, ליקו, מוכיח שוב שבצנעה אך ברצון טוב ונחישות, ניתן לארגן מרוץ רב משתתפים מסודר ומהנה. השנה אף נוכחנו לראות שמופקים לקחים מן העבר. נקודת הזינוק שהיוותה עד השנה כצוואר בקבוק, הוסטה קדימה לאזור רחב יותר והוכיחה את עצמה. לא חשנו בדוחק ובדחיפות שאנו נתקלים בהם מדי פעם במרוצים השונים. אך בל נקדים המאוחר למוקדם.

כבר בעובדה של יציאה מאזור המרכז ונסיעה צפונה, אנו מכינים את עצמנו לאווירה התיירותית-כפרית של המרוץ. הנפש משתחררת ממתחי היומיום ועוברת למעין מוד של רגיעה. מגיעים למתחם גן-השלשה (הסחנה – לזקני הדור, כמוני), ונתקלים ברחבת החנייה הענקית והמסודרת, בה רוחשים ונעים מאות הרצות והרצים במגוון התלבושות והסיטואציות הכול כך מוכרות. מחנים את המכונית וצועדים לעבר רחבת הדשא בואכה הגשרון מעל הנהר (או אולי הנחל, מפאת מיעוט המים הזורמים בו בעונה זו). הקהל זורם לאזור ההתארגנות וכך אנו. עוד לפני כניסתנו לאולם אנו נתקלים בדוכני שתייה חמה וביסקוויטים. חוטפים שניים שלושה "מרי" ונכנסים לאולם. את פנינו מקבלים שולחנות מסודרים ומארחות חייכניות. תהליך קבלת ה"מעטפה" אורך שניות, לקול מוסיקת רקע ארץ ישראלית והודעות הכרוז-ית. פוגשים את החבר'ה המוכרים ומחליפים מספר מילים עם ליקו המארגן, המסתובב במקום כמו מחותן מודאג, אך בטוח בהצלחת האירוע. מחליפים חוויות עם קולגות וקולגים משכבר הימים וחוזרים לרכב להתלבש. הכול מסביב מתנהל כמפגש הפנינג, שקט, רגוע, אך מלא בהתרגשות מסוימת. למעשה, להוציא חוד הרצות והרצים המקצועיים, כולנו רצים חובבים-מקצועיים ששאיפתנו היא להעלות עצמנו לעוד שיא קטן, שיא שיסמל את התחרות שאנו עורכים מול עצמנו. שיא שיסכם הישג קטן, כפרי על עמלנו הרב באימונים. אומר מאמננו היקר יאיר, שעצם העובדה שגילך מתקדם ואתה לא נסוג, מהווה הישג. אך מי מאיתנו מסתפק בדריכה במקום?!



צביקה יהלום ורצים בבית שאן – יום חג לרצים

יוצאים לריצת חימום ומתייצבים סמוך לקו הזינוק. גם כאן מגיע למארגנים ציון חיובי, לא "מותחים" אותנו על קו הזינוק בדחייה של מועד הזינוק.
יריית הזינוק נורית ונחשול המשתתפים יוצא לדרכו. מיפתח אזור הזינוק רחב (כבר צוין בפתיחה), כך שלכולם מקום סביר להרצה. מכאן מתחילה ה"פואנטה" של מרוץ זה. המסלול מהווה מעין טיול נוף. בדרכנו אנו עוברים בקיבוצי הסביבה, בין השדות ומרחבי העמק. מנשימה לנשימה עמוקה אנו שואבים אוויר צלול. אין מכוניות ואין צפירות. המסלול מסומן כראוי ותחנות המים ממוקמות היטב. אין דוחק ליד תחנות השתייה ובקבוק המים מוגש לידנו. אנו מנצלים את האזור הישר ומגבירים קצב, כשברקע אנו מתכוננים לעלייה הגדולה הממתינה בבית שאן. בכל שנה נגלית לנו העלייה פחות מאיימת וקשה (כנראה שהניסיון וההכנות עושים את שלהם). יוצאים מבית-שאן ושבים אל הטבע. הפעם הנוף שונה וירוק יותר. מראות הנוף נמהלים במחשבה שנותרו עוד כחמישה קילומטרים, ואם נותרה עוד אנרגיה ברגלינו, זה הזמן לשלוף אותה. ממשיכים בריצה ומתחילים להריח את קו הסיום. הקילומטר ה-19 נחצה זה עתה, ומרחוק-קרוב אנו רואים את אזור הסחנה. הנשימה כבדה, הרגליים עייפות, אך מנסים לשמור על קצב מטרה. הרי אמרנו שברצוננו להוכיח לעצמנו שאנו מסוגלים להשתפר, ולכן המוטיבציה הגבוהה שומרת לנו על פוטנציאל זה. הגענו לכניסה למתחם. הצצה בשעון וחיוך של שביעות רצון ניכר על פנינו. הנה המטרה עומדת להיות מושגת, שבירת שיא אישי. קו הסיום נחצה והעובדה המשמחת מונצחת.

את פנינו מקבלים החברים שהקדימו, כמובן, ובנוסף להם, טל ויסמן וחברתה עם מיכל האיזוטון להתאוששות, לחמניות וינגייט הטעימות ודוכני הפירות. גם הפעם מעניקים לנו המארגנים שי צנוע, ונותנים הרגשה שחשוב להם שנהיה מרוצים.

לצערי לא היה באפשרותי להישאר לטקס הסיום, כך שלא אוכל לספר עליו.

כאן המקום להודות כמובן למארגנים, לשוונג- שטורחים להיות לאורך המסלול ולהעניק לנו מזכרת מהמרוץ, לדובב מ"איילות" שגם הוא משוחח ומעודד החבר'ה ומשלים הצילומים, למיודעינו שמונים לנו את הקילומטרז' והזמנים, ובוודאי לנוספים שאיני יודע או זוכר אותם.

יורשו לי רק הערות קטנות למארגנים:
לקראת ובעת הזינוק אין שומעים את הכרוז ואת יריית הזינוק. בעיה מוכרת אך מטרידה.
לאור ריבוי המשתתפים (כן ירבו!), האם ניתן לחלק צ'יפים למשתתפים?
היינו מרגישים טוב וחגיגי יותר, אם היינו נתקלים בקהל מעודדים מבין חברי הקיבוצים ותושבי בית-שאן.
מים בסיום.

לסיכום: אירוע חגיגי מיוחד ומהנה, המקפל בתוכו אתגר רב.

מומלץ לכל חובבי הריצה!

שוב, תודה ולהתראות בשנה הבאה!

צביקה יהלום, "איילות-רצי רעננה".



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"אני מעדיף בריכות קצרות על ארוכות. זה פחות כואב", האלוף האולימפי ושיאן העולם לאון מרשאן ברגע של כנות




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג