מאת:דניאל יעבץ
ב-11.8.2004. נעשה ניסיון לחצות את הכנרת מכפר נחום שבצפון ועד לצמח שבדרום ,אורך המסלול כ 21 ק"מ השחיינים : חן ,דורית ,ויהל ברק (גדות), יוסי מלמן (ת"א), אנדרה מייברג (עמיר) ודניאל יעבץ (בר עם). השישה, מלווים בשתי סירות יצאו לדרכם , כאשר במהלך שעות הבוקר הדי מוקדמות, מזג האוויר התהפך והפך את האירוע לבלתי אפשרי עבורם, לאחר כ 7 שעות של מלחמה עיקשת בגלים וזרמים השישה הרימה ידיה ונכנעה לאיתני הטבע.
לחלק מאיתנו (ספורטאי Endurance) קשה לקבל אי הצלחה או כניעה לכוחות שאזלו, וכפי שכבר היה מי שאמר " כאב הוא זמני בלבד , כניעה היא נצחית" אחד מהשישייה שהוא אחד הספורטאים עם רקורד ענק, החל מ3 איירונמן, מרתונים רבים, קומרדס מרתון של דרום אפריקה (מרתון כפול 84 ק"מ), ומסעות מטולת (מסע האופנים הארוך והקשה ביותר שמתקיים בישראל). לא יכול היה להשלים עם משימה לא גמורה זו.
יומיים אחרי המשחה שלא צלח ,טלפן אלי ושאל האם יש מצב שנצא ביחד לניסיון נוסף.
אני, כידוע לא ברמה שלו בכל התחומים (ריצה ואופנים), בשחייה אני די קרוב אליו, ובעיקר אני ידוע כמי שלעולם לא אומר לא לכל אירוע קשה. מיד התחלתי לגלגל בראשי כיצד נעשה זאת.
מכיוון שעלות סירה ליום ליווי גבוהה מאד ואין זמן להתחיל להוציא את כל האישורים הדרושים ממשטרת הים, מנהלת נמל טבריה האחראים על השיט בכנרת, סיכמנו שנבצע את הניסיון השני כאירוע "מחתרתי" רק קיאק ילווה אותנו, וכמובן אם קיאק אז יש רק אחד למשימה.
וכך קרה שהשלשה שהביאה, המציאה, ויסדה, בארצנו את מסע מטולת האקסקלוסיבי, יוצאת לנסות לחצות את הכנרת.
הכנות אחרונות ליפני יציאה לשחייה השעה 04:30
בשעה 04:30 הגענו לכפר נחום (המסעדה של ג'ינו) אחרי שהשארנו רכב בצמח, פרקנו את הקיאק מהרכב ועשינו הכנות אחרונות.
ב-04:40 התחלנו לשחות, כאשר אנו מצוידים בסטיקלייטים על מנת שנראה את הקיאק והוא יראה אותנו, אנו השחיינים, חיברנו את הסטיקלייט לשעון ועל הקיאק הצמדנו למשוט וגם מאחור אחד שנראה אותו. כמובן שהקיאק נסע גם מצלמה, אוכל, שתייה, ו-G.P.S לניווט ובעיקר לדעת כמה דרך כבר עברנו וכמה עוד נותר.
כעבור רבע שעה של שחיה סירה מתקרבת לכיווננו ומסנוורת אותנו עם פרוג'קטור רב עוצמה. אנו שלא ידענו אם מדובר בסירת משטרה או סתם דייגים, נכנסנו ללחץ שמא יפסיקו לנו את המשחה. לשימחתינו מדובר היה בסירת דייגים שנופפה לנו לשלום ואנו המשכנו בשלנו.
בחושך השחייה אמנם נעימה אך לא תמיד נעים להרגיש שקית ניילון או גבעול צף, שמיד מפעיל את הדמיון שאיזה מלתעות תנין ענק נצמדות אליך, ואני כפחדן ידוע מייד נצמדתי לשחיין השני.
השעות חלפו להן, השמש עלתה וקצב השחייה היה מניח את הדעת. כעבור 3 שעות בערך בקילומטר ה13 קצב השחייה היה 3.4 קמ"ש תנאי הים טובים והשחייה מתנהלת ע"פ המתוכנן.
בשחייה שלא כמו באופנים, אתה לגמרי עם עצמך. אין אפשרות לדבר וכל מה שנותר לעשות זה להיות עצמך עם מחשבותיך, אצלי לפחות המחשבות מתחילות בפתרון בעיות של עבודה, משפחה ולחלום על אתגרים כמו חציית תעלת לה מאנש ועוד, בסביבות השעה 10 רוח קלילה מתחילה לנשב ומרימה גלים קטנטנים שנמשכת כחצי שעה ושוב הים חוזר להיות שקט ורגוע.
באופק כבר ניתן להבחין במגדלי התערובת של מכון צמח ואפילו בחוף היעד, זרמים קלים הסיטו אותנו לכיוון מערב והקיאק שמיד הבחין בסטייה תיקן אותה והוביל אותנו ישר לחוף.
זמן המשחה היה שבע וחצי שעות ומרחק השחייה היה כ-24 ק"מ.
השחיינים על רקע הקיאק וכנרת בחוף צמח אחרי 7.5 שעות
קישורים קשורים
יוסי מלמן מסכם את הנסיון הראשון – הנסיון שלא צלח
