מדובר כמובן בשאלה לא פשוטה בכלל ועל מנת לתת תשובה מקצועית צריכים לחזור קצת אחורה בזמן ולהציץ בהיסטוריה הרחוקה מאיתנו, החל משנות השבעים אז התחילו לרוץ מרתונים בארץ ועד לשנה הנוכחית שבה האתלטיקה הישראלית נהנית משני כוכבים חדשים שהגיעו לרמות שבעבר הלא רחוק רק חלמנו עליהם. אז הנה עשרת הגברים והנשים הטובים אי פעם שהיו בישראל.

מהחלוצים. יאיר קרני | צילום: באדיבות יאיר קרני

1. יאיר קרני  

בתחילת שנות השבעים עוד היה מקובל שגברים בכושר יהפכו לספורטאים מקצועיים לאחר שירותם הצבאי ועוד כלוחמים. זה היה הסיפור של יאיר קרני, אחד מחלוצי המרתון בארץ. המקרה שלו ראוי לציון מכיוון שקרני הפך בסופו של דבר לרץ מרתון ברמה מאוד גבוהה, ושיאו הישראלי שהחזיק מעמד 13 שנים (2:17:34 שע') הוא מספיק טוב כדי לעמוד על הפודיום גם באליפות ישראל של 2019.

אותו שיא נקבע ב-1981, אבל נקודת הציון הראשונה של קרני היתה ב-1977 כשהיה המנצח הישראלי במרתון טבריה הראשון שנקרא אז מרתון הכנרת. ב-1986 הוא גם הפך לישראלי הראשון שהיה המנצח הכללי במרתון הזה.

2. זהבה שמואלי 

מי שלא מכיר את ההיסטוריה אבל מתעניין בהווה, יודע שזהבה שמואלי היא המאמנת של רצי רמת השרון והמארגנת של מרוץ אייל לזכרו של בנה. בשנות השבעים והשמונים היא היתה הכוכבת הגדולה של הריצה למרחקים ארוכים בארץ, והגיעה לרמה גבוהה מאוד במיוחד בריצת המרתון.

ב-1983 זהבה שמואלי רצה את מרתון לונדון בזמן של 2:40:29 שע' ועד היום רק שלוש ישראליות רצו מהר יותר מזה. השיא הישראלי שקבעה אז שמואלי החזיק מעמד 16 שנים. 6 שנים לפני כן, ב-1977, שמואלי היתה המנצחת במרתון הכנרת הראשון בזמן של 3:02:58 שע'. בין לבין היא שיפרה את שיאיה הישראלים, תחילה עם קיצוץ של 10 דקות בטבריה ולאחר מכן במרתונים של בוסטון וניו יורק. ב-1983 היא השתתפה באליפות העולם הראשונה באתלטיקה שנערכה בהלסינקי וסיימה במקום ה-36. שנה לאחר מכן היא היתה בין הרצות שעשו היסטוריה במרתון הראשון לנשים במסגרת המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס, מרתון שהתקיים בתנאי מזג אוויר קיצוניים. ולמרות זאת היא קבעה שם את התוצאה השנייה שלה אי פעם, 2:42:27 שע', וסיימה במקום ה-30.

3. דב קרמר 

כדי להבין את הרמה הגבוהה אליה הגיע דב קרמר כרץ כביש למרחקים ארוכים צריך להסתכל על לוח שיאי ישראל באתלטיקה ולראות שהוא עדיין מחזיק בשיא ל-10 קילומטרים עם 28:55 דק'. בסוף שנות השמונים הוא החל להשתלט על ריצות המסלול הבינוניות והארוכות, אבל כשמדובר במרתון הוא הגיע לשיאו בקיץ 1994 באליפות אירופה שהתקיימה בהלסינקי. קרמר סיים שם את המרתון במקום ה-20 בזמן של 2:15:45 שע'.

הוא שיפר בקרוב לשתי דקות את שיאו של יאיר קרני שהחזיק מעמד 13 שנים, ושיאו של קרמר החזיק מעמד 9 שנים כשיא ישראלי. גם אחרי שסיים את דרכו כמקצוען, קרמר המשיך לרוץ מרתונים והשתתף באופן קבוע בעיקר בטבריה. למשל, ב-2002 כשהוא בן 37 הוא רץ את מרתון טבריה ב-2:26 שע' ו-11 שנים לאחר מכן כשהוא בן 48 קבע בטבריה תוצאה של 2:31:14 שע'.

4. נילי אברמסקי 

הכוכבת הבלתי מעורערת של הריצה למרחקים בארץ מסוף שנות התשעים ועד לתחילת העשור הנוכחי. במרתון שיקגו 1999 כשהיא בת 29, היא הפכה לישראלית הראשונה שירדה מ-2:40 שע' במרתון וכך שברה את השיא של זהבה שמואלי שהחזיק מעמד 16 שנים.

לא מפסיקה לרוץ עד היום. נילי אברמסקי | צילום: באדיבות נילי אברמסקי

ב-5 השנים הקרובות היא שיפרה אותו עוד מספר פעמים וב-2004 בפריז קבעה את התוצאה הטובה ביותר בקריירה שלה, 2:36:36 שע'. זה גם היה שיא ישראלי שהחזיק מעמד 12 שנים. בזכות אותו שיא היא גם קבעה את הקריטריון למשחקים האולימפיים אתונה 2004, שם סיימה את ריצת המרתון במקום ה-42.

5. אסף בימרו 

את רוב ההישגים בקריירה שלו אסף בימרו עשה בריצת המרתון, החל מאמצע שנות התשעים ועד לאמצע העשור הקודם. פרט לשיא ישראלי מרשים שמיד נגיע אליו, בימרו נמצא במקום מכובד ברשימה זו בזכות העובדה שייצג את ישראל כמרתוניסט בשש אליפויות עולם, שתי אליפויות אירופה ופעם אחת במשחקים האולימפיים (אתונה 2004).

את המרתון הטוב ביותר שלו בקריירה הוא רץ דווקא באליפות העולם 2003 בפריז, שם סיים במקום ה-27 בזמן של 2:14:52 שע'. לא רק שהוא התעלה על עצמו באירוע שיא, הוא גם שבר את שיאו הישראלי בן 9 השנים של דב קרמר והפך לישראלי הראשון שירד מ-2:15 שע'.

6. היילה סטאין 

מעבר לרמה הגבוהה שאליה הגיע במרתון, היילה סטאין פרץ לתודעה של המון אנשים בישראל בזכות העובדה שהוא עשה את זה בגיל מאוחר מאוד. מעולם לא היה ברור מה באמת היה גילו כששבר את השיא הישראלי של אסף בימרו, אבל כן היה ברור שזה נע בין 45 ל-48 וזה מדהים.

באוקטובר 2003 בונציה, סטאין רץ בזמן של 2:14:21 שע' ובכך שיפר בקצת יותר מחצי דקה את השיא שקבע אסף בימרו חודשיים לפני כן. השיא זה של סטאין החזיק מעמד במשך 15 שנים. חוץ מזה סטאין אחראי על ההישגים הטובים ביותר של מרתוניסט ישראלי באליפות העולם ובמשחקים באולימפיים. במשחקי אתונה 2004 הוא סיים במקום ה-20 ובאליפות העולם ב-2007 ביפן סיים במקום ה-19.

7. ילנה דולינין 

עם מעט רקע של ריצות בינוניות בגיל צעיר ופתאום באמצע החיים, האתלטית המופלאה הזו הגיעה משום מקום אל צמרת תחום ריצות הכביש בארץ לפני שלוש שנים. היא החלה להתבלט בריצות כביש למרחקים קצרים יותר, וכבר במרתון הראשון שלה שהיה ברלין 2016 היא הדהימה עם שבירת השיא הישראלי של נילי אברמסקי, שהחזיק מעמד 12 שנים. היא שיפרה את השיא הזה ב-36 שניות וקבעה 2:35:59 שע'.

באה משום מקום. ילנה דולינין | צילום: טיבור יגר, באדיבות איגוד האתלטיקה

בכך דולינין קבעה את הקריטריון לאליפות העולם 2017 אליה לא יצאה בסופו של דבר בגלל פציעה. לפני קצת יותר מחצי שנה היא סיימה שלישית בין הנשים במרתון ורשה בזמן של 2:38:45 שע' ועדיין לא אמרה את המילה האחרונה.

8. זוהר זימרו 

במקביל לסוף הקריירה של היילה סטאין, זוהר זימרו הפך לכוכב הגדול של המרתון הישראלי בסוף העשור הקודם ותחילת העשור הנוכחי. ב-2011 הוא נסע למרתון רוטרדם במטרה לשבור את שיאו הישראלי של היילה סטאין והיה רחוק ב-7 שניות בלבד עם תוצאה של 2:14:28 שע', שעד הקיץ האחרון היה השנייה בטיבה באתלטיקה הישראלית.

שנה לאחר מכן הוא זכה באחד מחמשת תאריו באליפות ישראל במסגרת מרתון טבריה כשאז הוא גם קבע את שיא המסלול של רץ ישראלי במרתון הזה, 2:15:06 שע'. מדובר בשיא שעדיין מחזיק מעמד. אחרי פרישתו ב-2015 בגלל פציעה טורדנית בברך, זימרו הפך לאחד ממאמני הריצה המובילים בארץ, ובין השאר הוביל את חניכו גירמה אמרה לשבירת השיא הישראלי במרתון בחורף 2018.

9. לונה צ'מטאי סלפטר 

סיפור ספורט מדהים על בחורה קנייתית שהגיעה לישראל כעובדת שגרירות קניה והתאהבה כאן בשני דברים שהפכו לגמרי את חייה: בריצה למרחקים ארוכים ובדן סלפטר שהפך לבעלה ולמאמנה.

כשהיא קיבלה את תעודת הזהות הישראלית שלה ב-2016, היא נחשבה לאתלטית מוכשרת שהיתה מספיק טובה כדי לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים, אבל אפשר להניח שמעטים מאוד האנשים שחשבו שהספורטאית המופלאה הזאת תהפוך בתוך קצת יותר משנתיים לאלופת אירופה (בריצת 10,000) ולאחד השמות הגדולים והמבטיחים באירופה ובעולם בתחום ריצות הכביש.

מי היה מאמין? לונה צ'מטאי סלפטר | צילום: צלמי שוונג

אם באותה שנה אולימפית ב-2016 שיאה של לונה צ'מטאי סלפטר במרתון היה 2:40:16 שע', בנובמבר 2018 היא כבר קבעה 2:24:17 שע' והיא לא מפסיקה להשתפר בכל המרחקים, מה שמעיד על כך שיש עוד למה לצפות. שתי המטרות הגדולות הבאות שלה יהיו אליפות העולם 2019 והמשחקים האולימפיים טוקיו 2020. בתסריט האופטימי, אפשר לפנטז על הישג גדול שלה בתחרויות אלה בהן יש הגבלה לכמות המשתתפות מכל מדינה והריצות הן יותר טקטיות מכיוון שאין מכתיבות קצב.

10. מארו טפרי 

ואיזה כיף לסיים עם עוד רץ שנמצא יחסית בתחילת דרכו וכבר פרץ תקרת זכוכית. ולא רק זה, הוא גם גרם לעוד כמה מבני דורו לעשות את זה ובכך להביא את תחום ריצות הכביש באתלטיקה הישראלית למצב הטוב ביותר שלו בהיסטוריה.

אחרי היילה סטאין ואסף בימרו, היה קשה למצוא באופק רצים ישראלים שיוכלו להתמודד עם השיא הישראלי. טפרי, שגם הוא מתאמן אצל דן סלפטר, עלה על מסלול התקדמות מדהים והיכולת שלו באה לידי ביטוי באליפות אירופה האחרונה באוגוסט 2018, שם סיים שביעי וגם שבר את השיא הישראלי בדקה ו-21 שניות עם 2:13:00 שע'. כל זה קרה במסלול של 4 הקפות שהפך אותו לפחות מהיר ועוד ביום חם, כך שהיה ברור שטפרי מסוגל ליותר.

וזו רק ההתחלה. מארו טפרי | צילום: טיבור יגר, באדיבות איגוד האתלטיקה

שיאו נשבר אחרי שלושה חודשים על ידי גירמה אמרה, אבל בפברואר האחרון טפרי התייצב למרתון הבא שלו על המסלול המהיר בסביליה, ושם הפציץ עם זמן של 2:10:10 שע'. מי האמין שכל כך מהר נוכל לדבר על רץ ישראלי שיפרוץ את מחסום ה-2:10 שע'? זו כנראה תהיה המשימה הבאה של טפרי בריצת המרתון.