סיימון וויטפילד הקנדי וגרג בנט האוסטרלי מככבים בצמרת עולם הטריאתלון כבר יותר משני עשורים. שניהם רוצים להיות במשחקים האולימפיים בלונדון
מאת:הילה מימון
דור הולך ודור בא, ועדיין יש כמה טריאתלטים שמסרבים להשאיר את העולם לצעירים. אחד מהם הוא סיימון וויטפילד הקנדי, יליד 1975, שבקיץ הקרוב יעשה היסטוריה (לצד הטריאתלטיות קיומי ניווטה ואנג'יה דימטר) כשירשום הופעה רביעית במשחקים האולימפיים.
וויטפילד נכנס לעולם הטריאתלון כבר בגיל 11. חמוש בבוקסר עם איורי פרות וכובע מיקי מאוס הוא השתתף, עם חבר, בתחרות מקומית. החבר ניצח באותה תחרות, אבל כעבור יותר משני עשורים ושתי מדליות אולימפיות, נראה שוויטפילד יצא עם ידו על העליונה.
את המדליה האולימפית הראשונה שלו השיג וויטפילד בסידני 2000. על אף שהיה חלק מהתרסקות של 14 רוכבים על המסלול, התרסקות שאילצה אותו להתחיל את הריצה מהמקום ה-27 בדירוג הכללי, הוא עקף חלק מהשמות הגדולים ביותר בתקופה ו-200 מטר לסיום סגר על הגרמני סטפן ווקוביץ'. השניים החליפו ביניהם את ההובלה פעמיים, עד שווקוביץ' הוכרע ומדליית הזהב הלכה לוויטפילד.
וויטפילד, עבר לאוסטרליה בשביל להתאמן בגיל 17, הקדיש את הזהב לגרג בנט האוסטרלי: דמות מפתח בחייו המקצועיים, חבר קרוב ומנטור. כשוויטפילד פגש את גרג בנט אחרי הניצחון בסידני, הוא הניח את המדליה על צווארו לאות הוקרה.
באתונה 2004 וויטפילד סיים במקום ה-11. בבייג'ין הוא נשר מקבוצת המובילים כ-500 מטר לסיום ונראה כמי שאיבד סיכוי למדליה. 400 מטר לסיום הוא הדביק את הקבוצה ובסופו של דבר זכה במדליית הכסף.
בתחרויות הסבב וויטפילד לא נוטה להבריק, אך באירועים הגדולים ובמרוצים ביתיים (יש לו יותר ניצחונות בקנדה, מולדתו, מבכל מקום אחר) הוא כמעט תמיד מייצר הופעה מרגשת.
מעבר להישגים המקצועיים, וויטפילד הוא ספורטאי שלא רק חי ונושם את הענף, אלא גם ידוע בהומור שלו. בבלוג ובאתר הרשמי של וויטפילד אפשר למצוא קטעי וידאו קצרים מלאים הומור עצמי, שמספקים הצצה נדירה אל החיים של צמרת הטריאתלון העולמית.
קבוצת בנט
חברו הקרוב של וויטפילד, גרג בנט האוסטרלי, שנשוי לטרי אתלטית האמריקאית לורה (ריבק) בנט, הצטרף השנה רשמית לנבחרת ארה"ב. בנט וריבק הכירו בשנת 2002 במחנה אימון בקנדה, אליו הגיע בנט בגלל וויטפילד. כך נוצר השילוב המיוחד שזכה לכינוי "טים בנט", שילוב שהניב שניים מהספורטאים הגדולים שידע הענף.בנט נולד ב-1972 וגדל בבית ספורטיבי שהעדיף ענפים קבוצתיים כמו כדורגל ורוגבי. בטריאתלון נתקל בנט לראשונה ב-1985, כשהשתתף עם חבר במרוץ קבוצתי. שנה לאחר מכן בנט השלים תחרות מלאה לבדו, ובסוף שנות ה-80 הוא כבר היה מכור לענף. השראה הוא מצא בהתגנבות אל הפאבים מקומיים ששידרו את סבב הטריאתלון היוקרתי של ארה"ב, ובכל חודש אפריל את אליפות העולם לאנשי ברזל בהוואי.
הקריירה המקצוענית של בנט החלה ב-1994, באליפות העולם בוולינגטון, ניו זילנד, שם סיים במקום ה-14. שנתיים לאחר מכן הוא סיים במקום הרביעי. אחרי שגדש את הרזומה שלו בהישגים מרשימים (מקום ראשון בדירוג העולמי ב-2002 ו-2003, מקום רביעי בהופעה במשחקי אתונה 2004, וזכייה בפרס הכספי הגבוה ביותר שחולק עד כה בסבב הטריאתלון – מיליון דולר על זכייתו בכל תחרויות סבב לייף אנד פיטנס ב-2007), לבנט נותרה מטרה אחת: הופעה נוספת במשחקים האולימפיים לצד אשתו לורה.
המטרה הזו, כמו רבות אחרות לפניה, נלקחת במלוא הרצינות והכוונה, בין אם תגיע לידי מימוש ובין אם לאו. הדרך, לדברי בנט, חשובה מהכל. מאחר שגם בנט מודע להשפעות של הגיל על האתלטיות, המהירות והכוח הכל כך נחוצים בטריאתלון, לונדון 2012 היא ההזדמנות האחרונה שלו להיות חלק מהמשחקים האולימפיים. ואם כבר, למה לא לעשות זאת עם האישה שבחייך?
צילומים: triathlon.org
7.2.2012
הילה מימון
סטודנטית לפסיכולוגיה ביולגיה ותזונה מאמנת טריאתלון וטריאתלטית
קישורים: טריאתלון
