אחי גיבורי התהילה
זה הכינוי שאני נותן לבוגרי המלא של ישראמן 2009.
קצת רקע: 35 תחרויות איש ברזל יש לי בקנה, זו 2009 חרוטה עמוק בתוכי.
רוחות של כ-100 קמ"ש נתנו לנו קונצרט, בליווי גשם וברד אי שם באזור נאות סמדר, לא אני לא ממציא את המספרים האלה, אפילו זקני אילת לא הכירו מזג אוויר דומה בעבר.
ערב קודם לזינוק ובבוקר הזינוק, מזג האוויר היה משובח, אין רוח כלל, השקט והשלווה, מופרים על ידי המתח שהמתחרים משאירים באוויר.
הזינוק לים והמעבר לרכיבה, עוד לא בישר מה עומד להתרחש בשעה הקרובה.
אחרי האמבטיה הגדולה, לפני הר חיזקיהו, החלה המהירות לעלות, למרות השיפוע הארוך, המספרים בשעון החלו לעלות לעבר ה-50 קמ"ש, כבר היה ברור איזה גיהנום יהיה בחזור, הרוח נותנת בדרומית מערבית, מכות רוח חזקות, גשם מלווה בברד, היה קשוח.
החזרה היתה מלחמה בלתי פוסקת, המספרים מראים פחות מ-20 קמ"ש, קשה לאחוז בכידון, אני עוקף כאלה שנתנו לי בראש בשחייה, כאלה שבאו עם זיפים 1080 מאחור ו-606 מקדימה, על האיירובר לא ניתן היה לשבת כבר, מול הרוח.
אני נזכר שבאזור סיירים עצרתי לשירותים, אי אפשר היה להחזיק את האופניים ולא להשכיבם.
באזור הקניון האדום אני עוקף את טנדר הסיוע של המכונאי ואת מיקי גטלן. כעבור כמה דקות, מכת רוח הרימה אותי עם האופניים וזרקה אותי לתעלה שבצד השני של הכביש, בסיוע של של מיקי ושל המכונאי, חזרתי לרכוב, לא מבין איך הצלחתי, פריקת כתף, דם מהאף ומהאוזן.
בשטח ההחלפה T2, יצאתי להמשך התחרות, למורת רוחם של המתנדבים ואחרי טיפול ראשוני.
הריצה היתה נוראית, רצנו בשטח של ציר אבוקדו, מי שהגיע באור הספיק לרוץ היטב, השטח בציר האבוקדו טחון ולא רואים היכן דורכים. חול ואבק לא תרמו לריצה דבר. אפילו הצלחתי להיתברג יפה למעלה.
ישראמן 2009 יזכר לי לעד, כחוויה עוצמתית, ניצחון הרוח והנפש על איתני הטבע.
ריגשתי אתכם קצת, אז בהצלחה לכולם, נתראה על המסלול של ישראמן 2022.