המשחקים האולימפיים המודרניים חודשו באתונה, יוון, בשנת 1896 וכבר אז ניתן היה לזהות ניצנים לשתי תופעות בשחייה האולימפית בפרט והעולמית בכלל. הונגריה, שזכתה בזהב האולימפי הראשון, נמצאת כמדינה, מאז ועד היום, במרומי פסגת השחייה העולמית, ביחס של מספר תושבים למספר המדליות האולימפיות בהן זכתה.

היכנסו לעמוד המיוחד של שוונג למשחקים האולימפיים

פעמיים זהב. אלפרד האיוש-גוטמן

במדליית הזהב הראשונה בענפי השחייה האולימפיים אי פעם זכה השחיין ההונגרי היהודי הצעיר אלפרד האיוש-גוטמן (בגיל 18) שניצח במקצה ה-100 מטרים חתירה (בזמן של 1:22.2 דקה). הצלחתו של גוטמן היהודי היתה גם זכייה ראשונה במדליה אולימפית בשחייה מעולם וכמובן גם זכייה הראשונה של יהודי בזהב בשחייה. באותו יום זכה גוטמן בזהב גם במשחה ל-1,200 מטרים חתירה. גוטמן זכה בשני המשחים לא בבריכה, אלא בים התיכון הסוער והקפוא לחופי יוון. הזהב של גוטמן היווה יריית פתיחה למסורת מפוארת של יהודים בבריכה האולימפית.

גולת הכותרת לשחייני העם היהודי הוא כמובן מארק ספיץ האמריקאי שזכה ב-11 מדליות אולימפיות בסך הכל. בהן 7 מוזהבות במשחקים האולימפיים במינכן, גרמניה בשנת 1972 (זכה ב-4 מדליות נוספות במשחקים האולימפיים במקסיקו 1968). ספיץ, שהופיע פעמיים במשחקי המכבייה בישראל בשנים 1965 ו-1969, היה במשך 36 שנים השחיין המצטיין בהיסטוריה של השחייה העולמית, עד זכייתו של מייקל פלפס ב-8 מדליות זהב במשחקי ביג'ינג 2008. אגב, לזכייתו של פלפס ב-8 מדליות זהב, ישנה זווית יהודית משמעותית. בנבחרת השליחים האמריקאית שהביאה לפלפס את הזהב ב-4 כפול 100 מ' חתירה, שחו שלושה יהודים (גארט וובר-גייל, בן ווילדמן-טוברינר, וג'ייסון לזאק). ג'ייסון לזאק זינק אחרון ברביעייה בגמר, והדביק ועקף את שיאן העולם דאז ב-100 מטרים חתירה הצרפתי אלן ברנאר, כדי להביא לפלפס את הזהב.