על קו הזינוק של צ'אלנג' ישראמן 2024 בים האדום היה אמור לעמוד אחד הרוכבים החזקים בתחרות בשנים האחרונות, אור דיין. אור היה אמור להיות שם הפעם לא כרוכב, אלא כטריאתלט, אך לא הצליח בגלל מכשול השחייה ו"הסתפק" פעם נוספת ברכיבה במסגרת השלשות.
אור והרבה מאוד מקהילת הרוכבים (והרצים) נתקלים בקושי בבואם להיכנס לעולם השחייה. שנים של אימוני כוח מייצרים מסת שריר רצינית ברגלים, וזו כשמה כן היא – מסה. החלק האחורי כבד ושוקע, ומקשה עליהם מאוד לנשום באופן חופשי
אור דיין בצ'אלנג' ישראמן | צילום: צלמי שוונג
אור ואני מכירים כבר 12 שנה, עוד מימי רכיבות השטח שלו בקבוצת HD trek, ואפילו בשנה שעברה התחרינו יחד בשלשה בישראמן (אני שחיתי, הוא רכב). אחרי הצ'אלנג' ישראמן השנה פניתי אליו, כי הוא ציין שהוא חולם לעשות חצי ישראמן סולו אבל "טובע" בים. הצעתי לו את עזרתי וקיבלנו החלטה לעבוד יחד במסע הזה – אני אלמד את הרוכב לשחות!
פגשתי רוכב אדיר, רץ טוב, אבל במים (כמו הרבה אחרים) – הסיפור אחר כאמור. כעת אנחנו יוצאים לדרך משותפת, כאשר בתכנון נפגשים כרגע פעם בשבוע לאימונים אישיים בהם נתרכז בשני הדברים הכי מהותיים עבור כל שחיין מתחיל בסגנון החתירה:
1. איזון הגוף – בשאיפה לקו זרימה מושלם בלי לתת לרגליים לשקוע ולהוות "משקולת"
2. שליטה בנשימה! כשטריאתלט מגיע לשליטה בהכנסת ובהוצאת האויר בצורה נינוחה, הוא נרגע. וכשהוא נרגע, הוא נגיש מאוד וקשוב לתיקונים טכניים מתקדמים יותר של גריפה יעילה.
הנשימה היא חלק חשוב בשחיית החתירה | צילום: Shutterstock
בנוסף הוא שוחה לבד עוד פעם/פעמיים בשבוע, כשאני מרכיב לו תרגילי טכניקה זהים לתרגילים אותם ביצענו יחד. השיעורים האישיים יימשכו עד שאור יגיע לרמת ביצוע תרגילים של אימון שחייה בתוך קבוצה או לבד. או אז נלמד להרכיב אימוני שחייה ממוקדי המטרה שלנו – שחייה של שמירת קצבים מדויקת למרחק ארוך כמו 1.9 ק"מ, אותו הוא נדרש לשחות במקצה חצי איש הברזל.
האתגרים בעבודה איתו יהיו כאמור שליטה בגוף מאוזן במים ושליטה בנשימה חופשית בדופק יציב מתחת לסף האנאירובי שלו, כדי שהוא לא ייצא מותש מהמים בדרך לשטח ההחלפה ולאופניים.
אני מאמין באור וביכולות הספורטיביות שלו שיקלו עליו ללמוד כל כך הרבה הרגלים חדשים, אבל לא פחות מכך אני מאמין גם שכל אחד יכול לשחות!!! גם ספורטאים של 20 שעות בשבוע, וגם חובבי ערוץ הספורט המחפשים דרך לעזוב מדי פעם את הכורסה והבוטנים…
זוהר גלילי במשחה גביע הים האדום | צילום: צלמי שוונג
לתפישתי, כל אדם עם המאמן המתאים ימצא את המחסום שעוצר אותו מלשחות (נשימה, ציפה, פחד, ראש וכו'). בעיניי לא קיימת "תורה מסיני". יש יותר מדרך אחת להגיע לשחייה נוחה ונשלטת. זה יכול להגיע מכל זווית או מאמן, או אפילו מחבר לקבוצה שמעיר משהו. רק צריך ראש פתוח ונכונות לקבל שינוי.
ביקשתי גם מאור שיספר על תחושותיו עם תחילת התהליך: "מבחינתי זה אתגר גדול, שמשלב גם את הרצון לרכוש עוד מיומנות כאדם בוגר שמסוגל לשחות חתירה בצורה טובה, וגם את הרצון לעשות תחרות שהיא מחוץ לתחום הנוחות שלי ולהרגיש בעצמי את עולם הטריאתלון שהוא מצד אחד קרוב אליי ביכולות הסיבולת, אבל גם מהווה כרגע מחסום בגלל השחייה".
"אני אוהב אתגרים ובטוח בבחירה בזוהר גלילי כמאמן שחייה, שהוא גם חבר ותיק מהאופניים מכיר ומבין את המגבלות שלי וידע לעבוד איתי. אחרי כל כך הרבה פעמים שעשיתי שלשות חצי ומלא בישראמן, הגיע הזמן לנסות את הדבר האמיתי. אני נשאר רוכב וזה הספורט שלי חד משמעית, אבל עכשיו אני מגיע בשביל חוויה שונה. ולמען הסר ספק, כבר נרשמתי לצ'אלנג' ישראמן 2025, ככה שמכאן יהיה הרבה יותר קשה להתחרט".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
בחודשים הקרובים החלטנו לשתף כאן בשוונג (וגם באינסטגרם של אור) במסע המשותף שלנו, בתקווה שיסתיים על שפת ים סוף בשש בבוקר ב-31 בינואר 2025. מקווים שהשיתוף יעניין אתכם הקוראים, ואולי גם נצליח לתת השראה או אפילו לתת כמה טיפים שיהיו יעילים גם עבורכם לאורך הדרך.
