לערוץ הג'ירו ד'איטליה בשוונג – היכנסו
עוד פחות משבועיים נוחת אצלנו מרוץ אופני הכביש השני בגודלו בעולם, הג'ירו ד'איטליה במהדורתו ה-101. הג'ירו, כמו אחיו הגדול, הטור דה פראנס, נולד גם הוא כמנוף שיווקי של עיתון הספורט לה גזטה דלו (La Gazzetta dello) בשנת 1909, שניסה להעלות את מכירת העיתון. מלבד שתי מלחמות עולם שמנעו את קיומו של הג'ירו, המרוץ חל בכל שנה וצובר אהדה רבה בכל העולם.
צ פ ו | הצגת חולצות הג'ירו ד'איטליה 2018
מלבד הרוכבים האיטלקיים שמשתתפים בג'ירו, לוקחים בו חלק רוכבים וקבוצות מכל רחבי העולם וכיוון שזהו מרוץ המוכר על ידי ארגון האופניים הבינלאומי כמרוץ UCI World Tour, משתתפות במרוץ בעיקר קבוצות UCI פרו טור וקבוצות שאותן יכולים המארגנים להזמין. שלושת המרוצים, הוולטה דה ספנייה בספרד, הג'ירו ד'איטליה והטור דה פראנס יוצרים טרילוגיית מרוצים רב יומיים יוקרתיים שנקראים הגראנד טורס, כשכל אחד מהם עורך כשלושה שבועות (21 ימי רכיבה), לא כולל ימי המנוחה המתקיימים אחת לשבוע.
הג'ירו ד'איטליה שומר על פורמט זהה בכל שנה אך המסלולים משתנים מדי שנה. תמיד יהיו לפחות שני קטעי נגד השעות (TT), כשהשנה מרוץ נגד השעון הראשון שפותח את הג'ירו יתקיים בירושלים והוא יהיה למרחק 10 ק"מ, בג'ירו תמצאו גם קטעי רכיבה קשים ומאתגרים ברכס הרי האלפים ובדולומיטים.
כל 21 השלבים בתחרות נמדדים בזמן, בסיום המרוץ, הרוכב עם הזמן המצטבר הנמוך ביותר הוא המנצח הכללי. בכל יום מחושב זמן הרוכבים, שיכול לפעמים להגיע לשניות בודדות בין מקום ראשון ושני ומוביל התחרות מקבל את החולצה הנחשקת שצבעה ורוד, המקבילה לחולצה הצהובה בטור דה פראנס.
אולם, מלבד החולצה הוורודה המפורסמת של מוביל הג'ירו, ישנן שלוש תחרויות מקבילות המתרחשות תוך כדי המרוץ והמובילים בקטעים הללו מנסים לשמור לאורך כל התחרות על החולצה שלהם. מה אומרים צבעי החולצות בג'ירו ד'איטליה? הנה כל ההסברים.
החולצה הוורודה (maglia rosa)
זו היא החולצה איתה רוכב המוביל הכללי של התחרות, כלומר, הרוכב עם הזמן הכללי הנמוך ביותר. בכל יום מחושבים הזמנים מחדש והרוכב המוביל הכללי עולה לפודיום ומקבל את החולצה הוורודה. למה צבע ורוד? בשל צבעו של העיתון שהביא לעולם את התחרות שדפיו היו ורודים. החולצה הוורודה נכנסה לתחרות רק בשנת 1931 ומאז הפכה לסמלה הרשמי של הג'ירו. הרוכב שזכה לרכוב מספר הקטעים הגדול ביותר בג'ירו עם החולצה הוורודה הוא אדי מרקס שהשתתף בשישה מרוצי ג'ירו וניצח חמישה מתוכם. הוא לבש את החולצה הוורודה לא פחות מ-78 קטעים (סטייג'ים).
החולצה הסגולה (maglia ciclamino)
חולצת הספרינטר או ניקוד ביניים, הצטרפה למשחק רק בשנת 1966 והראשון שזכה בה היה הרוכב Gianni Motta. הזוכה בניקוד המצטבר הגבוהה ביותר הוא הרוכב שחצה ראשון את קו הסיום או חצה ראשון נקודות ידועות מראש על המסלול במהלך המרוץ. את החולצה הסגולה לובש הרוכב שבתחילת כל קטע הצליח לאסוף את כמות הניקוד הגבוה ביותר מאותם מקטעי ספרינט. בסוף הג'ירו, הרוכב שמחזיק בניקוד הגבוה ביותר זוכה במקצה תחרותי זה.
חולצה הכחולה (maglia azzurra)
החולצה הכחולה שייכת למלך ההר שהוא המטפס הטוב ביותר והיאנכנסה לתחרות בשנת 1933 והראשון שזכה בה היה הרוכב אלפרדו בינדה (Alfredo Binda). ישנם קטעי הרים המסווגים על ידי ניקוד שמשתנה ונקבע לפי רמת תלילות הקטע. הרוכב שאוסף את הניקוד הגבוה ביותר זוכה כאמור לרכוב עם החולצה הכחולה. בג'ירו ישנם ארבעה סיווגים למקטעי ההרים שנעים בין הספרה 4, המציינת קטע קל ביותר לבין הספרה 1 המציינת מקטע טיפוס קשה ביותר.
החולצה הלבנה (maglia Bianca)
בחולצה זו זוכה הרוכב הצעיר הטוב ביותר מתחת לגיל 25 ומנצח במרוץ זה נקבע בדומה למנצח הכללי, כלומר הרוכב הצעיר עם הזמן הנמוך ביותר. תחרות זו התווספה לג'ירו בשנת 1976 והראשון שזכה בה היה הרוכב אלפיו ונדי (Alfio Vandi) שהיה ממוקם במקום השביעי כללי.