ישנם הרבה שינויים והבדלים כאשר אנחנו משווים את שגרת החיים של ילדים מלפני מספר עשורים מול השגרה של הילדים בני ימינו. הילדים כיום חיים בצורה הרבה יותר יושבנית, ובנוסף, לא מעט מהם מצויים בעודף משקל. בסקר שבוצע, כמעט כל ילד ונער בגילי 12 עד 15 (98.5%!) דיווחו שראו טלוויזיה למעלה משעה ביום, כאשר 73% דיווחו על יותר משעתיים זמן מסך.
לכתבות נוספות בנושא:
תסמונת "הרגליים חסרות המנוחה" – למה זה קורה וכיצד מומלץ לטפל בה?
איך להימנע מתחושת שריפה בכפות הרגליים בסיום ריצה?
המיתוסים מוגזמים? סגולות ההליכה היחפה ותופעת ההארקה בקרקע
בעוד שזמן המסכים מעלה את זמן הישיבה הכולל של הילדים, גם השהייה בבית הספר מייצרת מציאות בה הילדים יושבים שש שעות ומעלה בכיתת הלימוד, על כיסא תלמיד לא נוח, הכופה על גופם יציבה לא תמיד נוחה ואידיאלית. ב-30 השנים האחרונות, תופעת השמנת היתר בקרב ילדים יותר מהכפילה את עצמה מבחינת כמויות הילדים הסובלים מרמה כלשהי של השמנת יתר. הדבר אף חריף יותר שאנחנו מסתכלים על אוכלוסייה של נערים ונוער – שם מגפת ההשמנה הפכה חמורה פי ארבעה בשלושת העשורים האחרונים.
מחלת הישיבה המוגזמת – איך נלחמים בזה בבית ספר?
במסגרת השהות של ילדים ובני נוער בבית הספר, יש חשיבות גבוהה של הצוות המקצועי לעודד תנועה, פעילות גופנית – ולמנוע יושבנות בלתי פוסקת במסגרת השעות הלא מועטות שכל ילד וילדה מבלים ביום ממוצע בבית הספר, כדי לייצר פוטנציאל להתמודד עם בעיות בריאות שונות בקרב ילדים ובני נוער. מחקרים הראו שיש קשר ישיר בין כמות הישיבה של בני אדם לבין הסיכוי לפתח מיני תחלואות ומחלות. נמצא שככל שיושבים יותר שעות – עולה הסיכוי לפתח מחלת סוכרת, מחלות לב ועוד, עד רמה שישיבה ממושכת במהלך היום נמצאה כגורם מעלה סיכון למוות מוקדם, גם בקרב אלו העוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע.
במחקר של ה-ACSM (American college of sports medicine) שנערך ע"י וורן וקבוצתו משנת 2010, נמצא שישיבה ממושכת מהווה גורם משמעותי, המעלה סכנות בריאותיות – גורם שלא נעלם באמצעות אימונים שבועיים לפי הפרוטוקול הרצוי. למעשה, שמונה שעות של ישיבה ביום נתון, בין אם מדובר בתלמיד בבית ספר, במבוגר במשרד, או בכל אחד בצפייה אינסופית במסכים בישיבה, שקולות מבחינת הנזק הפוטנציאלי לעישון!
ישיבה | צילום: Shutterstock
בסקירה ספרותית שבדקה עשרה מחקרים בנושא הרגלי ישיבה (Vaughn et al., 2020), נמצא שישנו סיכון גבוה יותר ב-112% לאנשים יושבניים ללקות בסוכרת מסוג 2, עם סיכון גבוה יותר גם ללקות בסינדרום מטבולי, כתוצר לוואי של הסוכרת. מסקנות החוקרים בסקירה הספרותית הן שפעילות גופנית בעצימות בינונית-קלה יכולה להפחית בצורה משמעותית את הסכנות למחלה הקשורות עם אורח חיים יושבני.
מחקר נוסף הראה שהפסקות פעילות, בתוך רצף של ישיבה, יכולות להוריד את הסיכוי ללקות בסינדרום מטבולי. נמצא ששילוב של פעילות גופנית ופעילויות בריאותיות בתוך השגרה היומית של ילדים ובני נוער יכול להוביל לשינוי בהרגלים הקבועים שלהם – ואף לייצר הרגלים בריאים ורצויים, אשר יעזרו לילדים להתמודד עם מחלות ובדגש להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז (Healy et al., 2008).
למרות שנמצא שחינוך לפעילות גופנית ושיעורי פעילות גופנית מעלים את הסיכוי של ילדים לשלב פעילות גופנית מסוגים שונים בשגרת יומם – דבר שנמצא כבעל סיכוי גבוה להוריד תחלואות פוטנציאליות שונות, תוכניות חינוך שכאלו מיושמות בצורה מלאה ורצויה רק בחלק קטן מבתי הספר, ובמינון שעות נמוך ולא מספק (Dobbins et al., 2013).
צילום: shutterstock
בואו נכניס תנועה לתוך הכיתה!
בשביל לחקור ולהבין יותר לעומק את ההשלכות וההשפעות של אימון בעצימות בינונית-נמוכה במהלך שעות הלימודים על בריאות התלמידים המבצעים אימונים אלו, נבדק במחקר שימוש בעמדות עמידה במקום ישיבה בכיסאות עם שולחנות, כמו שנהוג לשבת בכיתת לימוד בבית ספר.
המחקר בוצע בארבע כיתות א' בבית ספר בטקסס שבארה"ב (Benden et al., 2011). תוצאות המחקר הראו שיפור ברמות קשב, ריכוז והשתתפות בכיתה אצל התלמידים בארבע הכיתות שהשתתפו במחקר. יתרון נוסף שנמצא הוא לגבי ילדים כבדי משקל: הילדים עם המשקל הגבוה ביותר שהשתתפו במחקר הראו ירידה של 32% קלוריות, בזכות השימוש בתחנות העמידה שהחליפו את הישיבה הרציפה והממושכת ביום רגיל בבית הספר.
לצד האופציה של איבזור כיתות הלימוד בתחנות עמידה (כפי שהוצג במחקר הנ"ל), נבדקה גם האופציה של עמדות ישיבה דמויות אופניים, בהן ניתן לפדל תוך כדי הישיבה והלימוד השוטף, ושימור על תנועה ופעילות תוך כדי יום הישיבה הממושך, במה שהחוקרים במחקר קראו לו: תחנות למידה אקטיביות' (Pilcher et al., 2016).
ברגע שמשלבים בשגרת הישיבה של התלמידים בבית הספר אלמנטים נוספים כמו עמידה, פידול באופניים בתחנת ישיבה אקטיבית, ביצוע מתיחות דינמיות בעמידה וכדומה – יש סיכוי גבוה לבטל או לפחות לצמצם את הסיכוי ללקות במגוון תחלואות ותופעות גופניות שליליות, הקשורות לישיבה רציפה וממושכת. העובדה שאנחנו יוצרים מציאות בה הילדים יושבים לצד שולחנות הלימוד למשכי זמן ארוכים, מעלה את הסכנה לתחלואות ולפגיעה בבריאות הילדים בהסתכלות לטווח הארוך.
צילום: shutterstock
לסיכום
הישיבה הממושכת אצל בני אדם בכלל, ובקרב ילדים ובני נוער בפרט, היא מגפה עולמית משמעותית עם השלכות רבות על פוטנציאל הבריאות ועלייה בסכנה לתחלואות שונות, כמו סוכרת, בעיות לבביות ועוד – ואין להקל ראש בתופעה זו.
התופעה משמעותית עוד יותר ונחקרת לא מעט באוכלוסייה של תלמידים בבתי ספר, עקב הישיבה הרבה בכיסאות לפרקי זמן ממושכים. הכנסת פתרונות יצירתיים שגורמים לשילוב של עמידה ותנועה בתוך שגרת היום הקבועה של התלמידים בתוך כיתות הלימוד (כפי שהצגתי במספר מחקרים בגוף כתבה זו), יכולים להוריד את הסכנות הכרוכות בישיבה ממושכת, ואף לייצר תועלות נוספות כמו עלייה בהוצאה הקלורית ומכאן כלי התמודדות נוסף עם משקל עודף, על כל המשתמע מכך.
השאיפה לכולנו, ובפרט לתלמידים שרק מסגלים להם הרגלים להמשך חייהם הבוגרים, היא לייצר שגרה תנועתית וספורטיבית שמתפרסת על מספר ימים בשבוע כחלק מהשגרה השבועית בקבועה שלנו, לצד ההבנה שאין איסור בישיבה, אך לישיבה ממושכת ורציפה יש את החסרונות שלה – ואנחנו צריכים לשלב שבירת שגרה של ישיבה, לצד מודעות לאורח חיים בריא יותר. כך נוכל לתת לתלמידים הצעירים הרגלים נכונים שישרתו אותם גם בשנות הלימוד שלהם במסגרת בית הספר וגם הלאה לחייהם הבוגרים.
הכותב: עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, מאמנים ומטפלים בארץ ובעולם.
