אחרי לא מעט חששות וזיהום שעלה וירד, תחרויות המים הפתוחים במשחקים האולימפיים נפתחו הבוקר (חמישי) בנהר הסיין, עם המשחה ל-10 ק"מ לנשים. מחר ייערכו התחרויות לגברים, בהשתתפות מתן רודיטי מישראל. וזה הזמן לסכם את המשחה וגם לבדוק מה אפשר ללמוד ממנו על הזרמים בסיין ובכלל לקראת מחר.
לכתבות נוספות בנושא:
האזינו לפודקאסט של שוונג: שברון לב בוולודרום, דרמות באתלטיקה והכנה למים הפתוחים
מיכאל יעקבלב מתוסכל: "אלפית שנייה… הייתי צריך לנצח את הבחור הזה"
נהר הסן לא בטוח לספורטאים: הסכנות בשחייה בתנאי מים מזוהמים
שרון מרגשת ומתרגשת
24 שחייניות זינקו ל-6 הקפות בסן, כשהזינוק בגשר אלכסנדר השלישי, וממנו היציאה במורד הזרם לאורך 795 מטר, פנייה שמאלה ואחרי 40 מטר פנייה נוספת חזור לשחייה של עוד 795 מטר נגד הזרם (נפרט על הזרם בהמשך). כבר מהסיבוב הראשון יצאה דבוקה של שחייניות חזקות קדימה, כאשר לאחר אמצע המשחה הדבוקה הלכה והצטמצמה, עד שכללה שלוש שחייניות בלבד – שרון ואן רוונדאל ההולנדית, מואישה ג'ונסון האוסטרלית וג'ינוורה טאדאוצ'י האיטלקייה.
DE KONINGIN VAN HET OPENWATER! 🏅
Wat een geweldige race van Sharon! 🙌#TeamNL | #Paris2024 pic.twitter.com/f33sfOqmqP
— TeamNL🇳🇱 (@TeamNLtweets) August 8, 2024
ואן רוונדאל בת ה-30, האלופה האולימפית מריו וסגנית האלופה מטוקיו, הראתה שוב כמה הניסיון חשוב בענף הזה. היא נתנה לג'ונסון להוביל ושחתה לה "על הרגליים" כדי להנות מהדראפטינג, כאשר רק ב-800 המטרים האחרונים הגבירה קצב ונטלה את ההובלה. טעות ניווט קטנה של האוסטרלית לפני הישורת האחרונה לא אפשרה לה לחזור ובסיום ההולנדית מנצחת עם 2:03.34 שעות, 5.5 שניות לפני ג'ונסון, כשטאדאוצ'י שלישית 8.6 שניות אחרי המנצחת.
בסיום, ואן רוונדאל יצאה באפיסת כוחות מהמים והצביעה על שורש כף ידה, שם ישנו קעקוע חדש שעשתה לאחרונה, עם טביעת כף רגלו של כלבה האהוב, שמת לאחרונה. ההולנדית לא הסתירה את רגשותיה והדמעות פרצו ללא שליטה. היא גם זכתה לחיבוק אוהב במיוחד מהאלופה היוצאת, אנה קוניה הברזילאית, ששמה לב להצפת הרגשות ובאה להראות את תמיכתה לאחר שסיימה הפעם במקום הרביעי.
After winning gold in the women's 10km marathon swimming, Sharon Van Rouwendaal paid tribute to her dog Rio who passed away in May ❤️🐾#Paris2024 pic.twitter.com/VeK3dsw5ep
— Eurosport (@eurosport) August 8, 2024
מה מתן יכול ללמוד?
ובכן, זיהום בצד, ידענו שיהיה מאתגר מאוד לשחות בנהר. תחרויות השחייה במים פתוחים מתקיימות בדרך כלל בים או באגמים. מעטות הן התחרויות שמתקיימות בנהר, ומסיבות מובנות. לפי דיווחים מוקדמים שקיבלו המשלחות בפריז, מהירות הזרם מגיעה במרכז הנהר לכ-1 מטר לשנייה (3.6 קמ"ש), כאשר סמוך לדפנות הנהר הזרימה פוחתת בחצי לערך.
לפי המשחה היום, אפשר להגיד שנראה כי המספרים היו בהערכת חסר בלשון המעטה. את 800 המטרים הראשונים הלוך העבירו השחייניות בקצב של מתחת ל-6 דקות. זו לא טעות, 6 דקות ל-800 מטר, קצב של 45 שניות ל-100 מטר. לשם השוואה, שיא העולם בבריכה ב-800 של קייטי לדקי האגדית עומד על 8:04 דקות. הזרם, אם כך, הטיס אותן קדימה.
החזור, לעומת זאת, קשה הרבה יותר, על אף שהשחייניות שחו סמוך לדופן. את הצלע חזור הן עברו בקצב איטי הרבה יותר, כ-14 דקות ל-800 מטר, כלומר 1:45 דקות לק"מ. הפערים עצומים ומסבכים לחלוטין את כל הטקטיקה. הדבוקה נפרדת לנחש במהירות הגבוהה, ומצטמצמת חזרה במהירות נמוכה. זה כמו לרכוב בירידה בהלוך ובעלייה בחזור, ואלו דברים שהשחיינים כמובן לא רגילים אליו.
הדראפטינג במוקד
הדראפטינג הוא מונח שאנחנו מכירים היטב גם מהאופניים ואפילו מהריצה, אך בשחייה הוא מהותי במיוחד. בשחייה עם זרמים, ייתכן שהוא עשוי להיות מכריע במיוחד. הרבה יותר קשה להצליח לתפוס את הגל של שחיין במורד הזרם, וייתכן שמי שיעשה זאת ויתאמץ פחות יחסוך הרבה אנרגיה לחלק במעלה הזרם.
חגי אשלגי הסביר על משמעויות הדראפינג, כיצד הוא נגרם וכיצד כדאי לתכנן את המשחה, בסרטון הבא כחלק מהפודקאסט של שוונג: