שיפור הדימוי העצמי, הגברת הביטחון העצמי, העלאת צפיפות העצם, שיפור בהרכב הגוף, שיפור ביכולת התנועתיות היומיומיות ואף הספורטיבית – כל אלה מהווים רק רשימה חלקית של תועלות הנובעות מביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע אצל ילדים
מאת:ד"ר איתי זיו
בשנים האחרונות הצטבר מידע רב בנושא האימון והשפעתו על ילדים בכל הגילאים והוכח מעל לכל ספק שפעילות גופנית מושכלת, המבוצעת כבר בגילאים המוקדמים במיוחד בחיים ובמהלך כל שנות הגדילה, הינה משמעותית מאוד ומשפיעה על פרמטרים רבים מאוד. לכן, אימוץ אורח חיים בריא הכולל עיסוק בפעילות גופנית על בסיס קבוע, הינו חשוב מאוד ותורם להתפתחות תקינה של הילד והצלחתו במישורים שונים.
נציין ונאמר שמבחינת הילדים אין כיום מספיק מסגרות בהן מבצעים פעילות גופנית בהיקף ועצימות מתאימים, ובמקרים לא מעטים ההורים אף שולחים את ילדיהם לחוגים שלא מצריכים מאמץ גופני בכלל או כרוכים במאמץ גופני קל במיוחד. או אז, ההשפעה המיטיבה הנודעת לעיסוק קבוע בפעילות לא ממש תבוא לידי ביטוי.
אין דוגמה אישית
לרוב, בבתי הספר היסודיים והתיכוניים כאחד, מקצוע החינוך הגופני לא מקבל התייחסות וכבוד נאותים, אך אלו אינן הבעיות היחידות. מורים רבים לחינוך גופני רחוקים מלהוות דוגמא אישית לתלמידים בכל הקשור להופעה אסתטית ובריאה, לבוש ספורטיבי מתאים, בהדגמת תרגילים ומשימות גופניות שונות ועוד. אזי, חל קושי בשכנוע התלמידים להשקיע ולהתקדם מבחינת היכולות הגופניות שלהם בכלל והספורטיביות – בפרט.
על מנת לעודד ילדים ומתבגרים לעסוק בפעילות גופנית חשוב במיוחד לגרום להנאה מפעילות זו. אילולא כן, גובר החשש לאי התמדה בפעילות בטרם עת. כמובן שישנן סיבות רבות נוספות לכך, כמו הסביבה בה מבצעים את הפעילות, החברה, המשפחה ועוד. ברם, נציין שעל מנת שיחול שיפור ביכולת הגופנית באופן כללי יש להקפיד על מספר כללים לרבות: אינטנסיביות אימון גבוהה דיה, הדרגתיות בעומסים, גיוון האימון מפעם לפעם ועוד.
להלן 3 מחקרים מעניינים הקשורים לילדים:
1. במחקר שנערך במרכז לאנדוקרינולוגיית ילדים בציריך, שוויץ נבדק האם אימונים בעצימות גבוהה מעלים את הפעילות הגופנית הספונטנית בקרב ילדים.
במחקר השתתפו שתי קבוצות נוער של הוקי קרח שחולקו רנדומלית לשתי קבוצות – קבוצת ביקורת שעשתה אימונים כרגיל וקבוצת ניסוי שעשתה במשך ארבעה חודשים אימוני התנגדות פעמיים בשבוע. החוקרים מדדו את ההוצאה האנרגטית בפעילות ספורטיבית ספונטנית, חוזק השרירים והרכב הגוף לפני הניסוי, לאחר ארבעה חודשי הניסוי ולאחר שנה מתחילת הניסוי. בתחילת הניסוי לא היה הבדל בין שתי הקבוצות, אך לאחר הניסוי, קבוצת הניסוי – שעשתה אימוני התנגדות בנוסף לאימוני הוקי הקרח הרגילים, הראתה עליה משמעותית של 25% בהוצאה האנרגטית הספונטנית לעומת קבוצת הביקורת ולאחר שנה מתחילת הניסוי שמרה על עליה של 13% בהוצאה האנרגטית הספונטנית. אימוני ההתנגדות הביאו להגדלת הכוח ברגליים ובידיים ואילו הרכב הגוף לא השתנה.
2. במחקר שנערך במחלקה לאורטופדיה, בית החולים האוניברסיטאי אומאה בצפון שבדיה נבדק נושא מסת עצם גבוהה והיחס בין מסת העצם, חוזק השרירים והרכב הגוף בקרב בנים מתבגרים ברמה פיזית גבוהה.
המחקר הנוכחי בדק את צפיפות העצם של מתבגרים ברמה פיזית גבוהה לעומת מתבגרים ברמה פיזית ממוצעת. קבוצת הביקורת כללה 24 בנים בני 15 בממוצע שלא התאמנו במשך יותר משלושה שבועות. קבוצת הניסוי הייתה מורכבת מ-20 שחקני הוקי קרח בקבוצת הנוער בני 15 בממוצע אשר התאמנו במשך כעשרה שבועות. נעשתה התאמה בין הקבוצות בנוגע לגיל, שלב ההתבגרות ומשקל. צפיפות העצם נמדדה בכל הגוף, בראש, עמוד השדרה, עצמות הירכיים והאגן. בקרב קבוצת הניסוי נמצא כי צפיפות העצם בירכיים ובאגן הייתה גבוהה משמעותית לעומת קבוצת הביקורת. כמו כן, חברי קבוצת הניסוי הראו חוזק שריר איזוקינטי גבוה יותר בשריר הארבע ראשי וההמסטרינגס, לעומת קבוצת הביקורת.
נמצא כי מסת העצם הגבוהה יותר שנמצאה בקרב קבוצת הניסוי הייתה ספציפית באזורים מסוימים בגוף – בעיקר בעצמות הרגליים והירכיים ופחות בעצמות עמוד השדרה והראש, וכנראה היא נובעת מאופי אימון הוקי הקרח והאזורים בגוף שהוא מפעיל. כושר גופני ברמה גבוהה מעורר, ככל הנראה, את הקשר בין מסת עצם, חוזק השרירים והרכב הגוף אצל בנים מתבגרים.
3. במחקר שנערך במחלקה למדעים ביו-רפואיים, אוניברסיטת וולונגונג, אוסטרליה נבדק תפקוד הגפיים העליונות והתחתונות בקרב ילדים הסובלים מהשמנה קיצונית. המחקר בדק את ההשפעה של השמנה קיצונית על תפקוד הגפיים העליונות והתחתונות ועל חוזק השרירים בגפיים בקרב ילדים על מנת לקבוע האם היכולת שלהם לבצע פעולות יומיומיות כמו התרוממות מישיבה על כסא, נפגעת עקב ההשמנה. 43 ילדים הסובלים מהשמנה השתתפו במחקר – בני 8 בממוצע, בעלי BMI 24 בממוצע. קבוצת הביקורת הורכבה מ-43 ילדים במשקל תקין, בני 8 בממוצע ובעלי BMI 16 בממוצע. הילדים התבקשו לבצע תרגילי דחיקה ומשיכה לבדיקת חוזק שרירי הידיים, זריקות כדורסל, קפיצות לרוחק וקפיצות במקום לגובה. 13 ילדים מקבוצת הניסוי ו-13 מקבוצת הביקורת התבקשו בנוסף לבצע פעמים רבות ככל שהם יכולים התרוממות מישיבה על כסא לעמידה.
הילדים השמנים היו חזקים יותר בפלג הגוף העליון:
בתרגילי הדחיקה הם דחקו בממוצע 10 ק"ג לעומת 8.8 ק"ג בממוצע אצל הילדים הרזים. בתרגילי המשיכה הם משכו בממוצע 9.3 ק"ג לעומת 8.5 ק"ג אצל הילדים הרזים.
בפלג הגוף התחתון הילדים השמנים היו חלשים משמעותית לעומת הרזים: הם קפצו לרוחק של 22 ס"מ בממוצע לעומת 25 ס"מ בממוצע אצל הילדים הרזים, וקפצו לגובה ממוצע של 94 ס"מ לעומת גובה של 101 ס"מ בממוצע אצל הילדים הרזים. הילדים הסובלים מהשמנה השתהו הרבה יותר זמן בין כל עליה מישיבה על הכסא לעמידה, לעומת הילדים הרזים.
מהמחקר הוסק כי אצל ילדים הסובלים מהשמנה קיצונית יש פגיעה בתפקוד הגפיים התחתונות מאחר והם מתקשים לתפעל את מסת הגוף שלהם נגד כוח המשיכה.
מקורות:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19846114
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8853864
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17902214
צילום: Thinkstock
6.9.2012
ד"ר איתי זיו סגן מנהל קמפוס ’שיאים’ באוניברסיטת תל אביב.
מנהל תחום הקורסים למדריכי מועדוני בריאות וכושר. מומחה לפעילות ספורט, פעילות גופנית וחדרי כושר, הוציא לאור את האנציקלופדיה לפעילות גופנית בשם: "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים" שהנו המדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית העוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדר הכושר על כל היבטיהם ומיועד למתאמנים ולמדריכים ובעלי עניין ומודעות בספורט.
www.itaiziv.co.il
