כשאיתי גולדפדן שבר ביום שישי האחרון את השיא הישראלי ב-100 יארד חזה והוכתר לאלוף ליגת ה-SEC בדרום מזרח ארה"ב, סומן האתגר הגדול של נבחרת ישראל בשחייה – משחי השליחים. גולדפדן מהפועל עמק חפר וממכללת South Carolina ניפץ ביום שישי האחרון את השיא הישראלי ב-100 יארד חזה כשקבע 51.72 שנ', והפך לאלוף ליגת ה-SEC (ליגת המכללות הדרום מזרחית בארה"ב).

GOLDfaden!!! ????#GamecockSwim #SECSD19 #ConferenceChamp

WATCH the final 50 of tonight's men's 100 breast ⤵️ pic.twitter.com/FeDZ0MYT4H

— Gamecock Swimming (@GamecockSwim) February 23, 2019

שיא אישי

מאחר ובקושי 5% מכם מבינים את משמעות התוצאה הזו, נתרגם ונסביר. לפני שנתיים בדיוק העמיד גולדפדן את שיאו האישי ב-100 יארד חזה על 53.24 שנ'. חמישה שבועות אחר כך הוא התחרה ב-100 מ' חזה בבריכה אולימפית ארוכה וקבע שיא אישי של 1:01.49 דק'.

ביום שישי האחרון, שחה גולדפדן 1.52 שנ' מהר יותר את ה-100 יארד חזה מאז ב-2017. אם התרגום למטרים יישאר דומה למה שהציג גולדפדן ב-2017, כבר אמורה להיות לו היכולת לרדת מדקה ב-100 מ' חזה על בריכה ארוכה – זו כבר רמה עולמית. גולדפדן, לשעבר ספציאליסט ב-50 מ', מתמקצע במכללות ב-100 יארד שנפרסים על ארבע בריכות יארדים קצרות (כולל זינוק אחד ושלושה סיבובים). הוא עדיין לא הצליח לתרגם את יכולתו ביארדים להופעת קיץ באותה רמת איכות בתחרות גדולה. מגיע לו.

התוצאה של גולדפדן הציבה אתגר קבוצתי חדש לגברי נבחרת ישראל בשחייה – משחי השליחים.

עם ספציאליסטים אישיים פזורים כמו שחיין מעורב אישי בכיר (גל נבו), שלושה שחייני גב מצוינים (טומרקין, ברנע וקופלב), ושחיינית פרפר-מעורב (עמית עברי), לצד מיעוט עומק לרביעיות שליחים איכותיות, אוהדי הספורט בישראל הורגלו לחשוב ששחייה היא ענף אישי בלבד. בודדים עוד זוכרים את רביעיית השליחים 4 כפול 100 מעורב שעלתה לגמר האולימפי באטלנטה, וסיימה שמינית (איתן אורבך, ואדים אלכסייב, דן קטלר ויואב ברוק).

שם דגש על השליחים

בשחייה האמריקאית, ההתעלות לטובת ההישג הקבוצתי היא כלי מרכזי שדוחף שחיינים מכל קצוות האומה גם להישג האישי וגם למדליות בשליחים. שחיינים יודעים שרתימת היכולת האישית לטובת הקבוצה, יכולה להניב פירות אדירים בכל הכיוונים.

השחייה הישראלית ראתה זאת לפני פחות משנה באליפות אירופה לנוער, כשרביעיית שחייני נוער של ישראל ב-4 כפול 200 חופשי הפכה לאלופת אירופה, תוך שהיא מביסה מעצמות שחייה עולמיות כמו רוסיה, בריטניה וגרמניה; תוך שכל שחייניה עושים קפיצות התקדמות אישיות נחשוניות.

ראינו זאת לפני כחודשיים כאשר באליפות העולם בבריכות קצרות, גרפה רביעייה ברזילאית נחושה אך (עד אז) חסרת כוכבים, את תואר אלופת העולם ב-4 כפול 200 חופשי לפני נבחרות מפלצתיות כמו רוסיה, סין וארה"ב.

מאמן נבחרת ישראל, לוקה גברילו, כבר הכריז שהוא שם דגש על השליחים. במוקד עבורו, נמצא ה-4 כפול 200 חופשי לגברים. רוב מאגר השחיינים לרביעייה הזו מתאמן במכון וינגייט תחת הדרכתו האישית. אחרי הסופ"ש האחרון, נראה שהגיעה העת להוסיף גם את ה-4 כפול 100 שליחים מעורב לגברים כמשימה לאומית.

לכאורה, נטל ההוכחה נותר על גולדפדן, בעמדת החזה – הפחות חזקה אצל שחייני ישראל בשנים האחרונות. אבל ניהול נכון של הציפיות וההכנה, חייב יהיה לכנס ולשנס את כולם לאגרוף אחד. גם את טומרקין, גם את גולדפדן, וגם את צמרת שחייני הפרפר והחתירה שיצטרכו להתחרות על מקום ברביעייה. העמדת רביעייה עם הכנה אישית וקבוצתית מעולה למשחה השליחים, עשויה להיות ההישג הגדול ביותר של הדור הנוכחי והמתגבש בשחייה הישראלית.

בהתעלות לרמות שיא של יכולותיהם האישיות, יכולה רביעייה ישראלית להתברג אפילו בגמר אליפות עולם ואולי גם בגמר אולימפי.

הצלחה קולקטיבית אצל צמרת שחייני ישראל, יכולה וצריכה ב-2019, לקדם שיפור ממשי של שיאי ישראל בכל שלושת משחי השליחים לגברים – ה-4 כפול 100 חופשי, ה-4 כפול 200 חופשי וה-4 כפול 100 מעורב. גם פזילה לכיוון משחי המיקס הדו-מגדריים עולה על הדעת.

אצל הנשים, בכדי להתגבר קבוצתית על היעדרן של עמית עברי וקרן זיבנר הוותיקות שפרשו, יידרש מאמץ מיוחד, אבל פריחתה של אנסטסיה גורבנקו, יציבותה של אנדי מורז המצוינת, לצד חזרתה לכושר של לאה פולונסקי הצעירה, ואפשרויות נוספות, מייצרות תקווה.

כך או כך, תחילת הספירה לאחור להעמדת קריטריון לאולימפיאדת טוקיו 2020, מתקרבת. הפעם, טוב יעשה אם מעבר לפרויקטים האישיים הפזורים של העמדת קריטריון אצל שחיינים ספציפיים, משימת העמדת הקריטריון תתמקד גם במשחי השליחים.