כשאנחנו חושבים על אמנות, אנחנו חושבים לרוב על הקוביזם של פיאקסו, השדות של ואן גוך או הדיוקנאות של רמברנדט. דוד גרשטיין וצביקה חורש חושבים על אופניים. התערוכה שלהם, "רוכבים ברוח", שתוצג בחודש הקרוב בגלריית אורבניקס בנס ציונה, תגרום לכם לראות את הרכיבה כפי שלא ראיתם בעבר
מאת:מאיה גייר
עבור מרבית האנשים הקונספט של ספורט רחוק מקונספט האמנות כמרחק בין ישראל להסדר מדיני. על פי הראייה השגרתית השניים נתפסים כצמד הפכים: הספורט נתפס כמייצגו של הפיזי, השרירי והמוחלט – כי בכל הקשור לתוצאות, יש מעט מאוד מקום לפרשנות סובייקטיבית. האמנות, לעומת זאת, נתפסת כמייצגו של הרוחני, הרגשי והאמורפי – כל אחד יכול להבין ולפרש את היצירה כרצונו ואינו כפוף לדבר.
תערוכה חדשה חדשה של צמד האמנים דוד גרשטיין וצביקה חורש, מנסה להוכיח את ההפך: להראות ששני התחומים יכולים להתחבר ובאופן שנראה טבעי לגמרי, לפחות בכל הקשור לענף שבו היא מתמקדת – רכיבה על אופניים. התערוכה, "רוכבים ברוח", הנערכת בשיתוף פעולה עם בוטיק אופני היוקרה, כספי סייקלינג, תוצג החל מיום שישי הקרוב, ה-22.3.2013 למשך כחודש בגלריה אורבניקס בנס ציונה (רחוב הבנים 5, מתחת לקפה קקאו).
סביר להניח שרבים מכם נתקלתם בעבר ביצירותיו של דוד גרשטיין, צייר ופסל בין-לאומי, שפסליו מקשטים לא רק גלריות אלא גם לא מעט ערים. האופניים הם מוטיב מזוהה ומתמשך ביצירתו. ההסבר שלו לכך הוא שכילד קטן נהג להביט באימו הרכובה על האופניים ושערה מתבדר ברוח ותמונה זו נחרתה בזיכרונו, לצד זכרונות הרכיבה על אופניו בלוויית חבריו בילדותו. בשנות השבעים עיבד זיכרונות אלו לעבודות בצבעי אקוורל כהכנה לבדים גדולים יותר. בהמשך התפתח מוטיב האופניים וקיבל משמעות חדשה – יחסי הגומלין בין הרוכב לאופניו, ובעצם בין האדם למכונה. גרשטיין מציג בתערוכה מגוון מפסלי האופניים, העשויים ברזל, עם טביעת החותם האופיינית שלו.
צביקה חורש הוא מעצב רב תחומי ואמן ייחודי אשר ביצירותיו בולט הרקע שלו בתחום העיצוב – הוא יוצר בטכניקות ובמדיות ומעורבות, במרכזן דיגיטל ארט, צילום וציור והעבודות שלו משלבות צבעוניות עזה, טקסטים, טיפוגרפיות ודימויים השואבים השראה מאמנות הגרפיטי והפופ ארט, סגנון יצירה אותו מכנה חורש בשם"Urban Pop".
החיבור בין השניים נוצר לפני מספר שנים, לאחר שחורש, אשר חלם לעבוד כשוליה אצל גרשטיין, הציע לו לעשות תערוכה משותפת שתתמקד ביצירות הקשורות לרכיבת אופניים. גרשטיין הסכים וכך נולדה תערוכה משותפת באותו שם – "רוכבים ברוח", אשר עלתה לראשונה בשנת 2010 וזכתה להצלחה ניכרת. כעת הם החליטו להעלות אותה שוב, עם יצירות חדשות, בגלריה של חורש.
חורש מסביר את המשיכה שלו לאופניים בהשראה שקיבל מעבודותיו של גרשטיין. "היצירות של דודו מאוד השפיעו עליי והחלטתי שאני הולך לכיוון הזה של רוכבי האופניים עם היכולות שלי, כלומר במדיה הגרפית", הוא מסביר, "אני אוהב את השילוב של התנועה והצבע שיש בזה. כשאני רואה אותם על הכביש זה מרתק אותי, יש בזה כל כך הרבה אסתטיקה שזה עושה לי טוב על הנשמה – הצבעוניות הנפלאה של הביגוד והאופניים, וגם הטיפוגרפיה, שזה אלמנט שאני גם מתעסק איתו הרבה, יש בזה משהו זה נורא אמנותי."
איך אתה תופס את החיבור בין ספורט ואמנות?
"בעיני ענף הרכיבה הוא מאוד אסתטי, כאמור, ודווקא יש בו הרבה רוחניות ובכלל אני חושב שכל ספורט הוא אמנות, אמנם אמנות פיזית, אבל אמנות. יותר מזה, כל בן אדם שעוסק במשהו בצורה מאוד יסודית ומקצועית בכל תחום שהוא זה סוג של אמנות. זה שבן אדם קם בבוקר, מגלח את עצמו, לובש את הבגדים הצבעוניים האלה, עורך מין טקס שלם של התחפשות סביב אירוע הספורט, יש בזה משהו תיאטרלי ואיזשהו נבדך נוסף, של מכובדות, שהוא מעבר לדבר עצמו. זה נורא יפה בעיני."
לדעתך התערוכה נתפסת אחרת אצל רוכבים מאשר אצל קהל רגיל?
"אני חושב שכל אדם שאוהב את מה שהוא עוסק בו, ואני מניח ששבט הרוכבים מאוד אוהב את זה כי הם משקיעים בזה הרבה כסף, זמן ואנרגיה, ישמח לראות איך עולם האמנות מכבד ותופס אותו. מבחינתי זה קהל ששווה את הרספט הזה. הם מוסיפים נופח מאוד יפה ותרבותי להוויה שלנו פה בעיני. אני מאמין שזה ירגש אותם כי זה קשור לעולם שלהם וכי זה פשוט יפה."
הפרמיירה של התערוכה תתקיים בסוף השבוע הקרוב בגלריה: ביום שישי יערך קוקטייל פתיחה חגיגי, עם מוזיקה, אוכל ויין (הגלריה תהיה פתוחה בשעות 11:00-18:00). המסיבה תמשיך גם למחרת, ביום שבת, עם ארוחת בוקר מיוחדת (ניתן להגיע בשעות 10:00-18:00).
לפרטים נוספים, התקשרו ל-072-2503421 (מומלץ לאשר הגעה מראש).
מאיה גייר – עורכת תוכן בשוונג, עושה ספורט כדי לא להשתגע מכל מה שמעצבן במדינה הזאת. וגם כדי להיות רזה.
