בדיוק כפי שעשתה במשחקים האולימפיים בטוקיו עם השתתפות בריצות ה-1,500, 5,000 ו-10,000 מטרים (ושתי מדליות זהב מתוך שלוש) סיפאן חסן לא עוצרת. ביום שישי האחרון היא ניסתה לשבור את שיא העולם ב-5,000 מ' במסגרת ליגת היהלום ביוג'ין שבאורגון וב-3 בספטמבר היא תנסה לעשות את זה בריצת ה-10,000 בתחרות הלפני אחרונה של ליגת היהלום בבריסל.

את ההיסטוריה חסן כבר עשתה בטוקיו כשהפכה לאתלטית הראשונה שזוכה במדליות בשלושת המרחקים האלה ולשנייה בהיסטוריה בכלל שזוכה במדליות אולימפיות בשלוש ריצות מסלול לפחות (הקדימה אותה פאני בלנקרס קון שגם היא הולנדית וניצחה בריצות ה-100, 200, 80 משוכות ו-4 פעמים 100 במשחקי לונדון 1948).

אבל חסן רוצה יותר, היא אומרת שזה בגלל שהיא משוגעת (ולזה נגיע תיכף) וכנראה שכל הפסד (כמו לפיית' קיפייגון ולורה מיור בגמר ה-1,500 בטוקיו) מדרבן אותה יותר. לחסן יש שני שיאי עולם על המסלול, האחד בריצת המייל והשני בריצת שעה וזה כשלעצמו מביא לידי ביטוי את הגיוון ביכולות שלה. אבל עכשיו היא רוצה להשתלט על שיאי העולם גם בריצות המסלול הארוכות (5,000 ו-10,000) כאשר במרחק הארוך יותר היא כבר החזיקה בשיא העולם ל-48 שעות בלבד לפני שזה נשבר על ידי לטסנבט גידיי האתיופית.

 התעוזה והאומץ 

במשחקי טוקיו 2020, מה שכל כך הרשים אצל חסן היה פחות האומץ להתחרות בשלושה מרחקים כל כך מתישים, אלא התעוזה לעשות את זה בלוח זמנים כל כך צפוף והיכולת המנטלית לצאת ממשברים ומתקלות בלתי צפויות. זה מה שקרה כשביום אחד היא נפלה במוקדמות ריצת ה-1,500 וחזרה בספרינט לדבוקה, כשבאותו הערב היא התחרתה בגמר ריצת ה-5,000 ואחריה עוד התפנתה להעניק ראיון לכל מי שרק ביקש באזור התקשורת של אצטדיון האתלטיקה.

בסך הכל חסן התחרתה בטוקיו מרחק מצטבר של 24.5 קילומטרים כשאקורד הסיום היה הניצחון האדיר שלה בריצת ה-10,000 עם ספרינט בלתי נשכח, שלא רק שלא היה מבייש רצות למרחקים בינוניים, הוא אפילו היה מהיר יותר מ-100 המטרים האחרונים של אליסון פליקס בריצת ה-400 – ריצה שהיתה שווה מדליית ארד אולימפית. ושוב, מדובר בריצת 10,000 שאת 100 המטרים האחרונים שלה חסן רצה ב-13.6 שניות לפני שהתמוטטה על המסלול, האנרגיה לחגוג שתי מדליות זהב ומדליית ארד אולימפיות כבר לא נותרה לה.

עוד לפני פתיחת המשחקים בטוקיו הרבה אנשים שאלו את עצמם ובפורומים שונים של חובבי אתלטיקה האם ההולנדית ממוצא אתיופי באמת מתכוונת לעשות את זה? הרי מדובר במשהו שלא נעשה, בטח לא במרחקים האלה. באליפות העולם ב-2019 בדוחא חסן הפכה לאשה הראשונה שזכתה בדאבל שכלל 10,000 ו-1,500 מטרים, ועכשיו היא רצתה ללכת על טריפל שלא מעט אנשים אמרו שהוא לא הגיוני בתחרות שנמשכת תשעה ימים ודורשת השתתפות בשישה מקצים (3 ב-1,500, 2 ב-5,000 ואחד ב-10,000). מסתבר שגם חסן עצמה לא ממש היתה סגורה על זה.

משוגעת, היא מודה. סיפאן חסן | צילום: Erik van Leeuwen

 "אני משוגעת" 

"הרבה אנשים חושבים שאני משוגעת ולמען האמת זה גם מה שאני חושבת", אמרה חסן שנשאלה על הנושא והודתה שהרעיון להתחרות בשלושת המרחקים התחיל בכלל כשמישהו שאל אותה בצחוק, "למה שלא תתחרי בכל שלושת המרחקים? בהתחלה צחקתי, אבל אחר כך חשבתי לעצמי שבאמת זה משהו שלא נעשה". חסן התבשלה עם הרעיון הזה אבל הבינה בעצמה שלמרות כל השיגעון זה יומרני מדי, עד שביולי האחרון היא פגשה את פיית' קיפייגון הקנייתית לאחד הקרבות המעניינים שהיו לפני טוקיו בריצת ה-1,500 במסגרת ליגת היהלום במונאקו, והקנייתית ניצחה אותה.

"ההפסדים משגעים אותי, אני יכולה לטפס על הקירות כשזה קורה", סיפרה חסן: "פחדתי מאוד מהרעיון של הטריפל, אבל כשלא הלך לי במונאקו אמרתי למנהל שלי שאני הולכת על שלושת המרחקים בטוקיו ולא אכפת לי מה יקרה". כדי להיות בטוחה בעצמה היא קיבלה את ברכת הדרך גם מהמאמן שלה, טים רווברי, שעובד אתה מאז השעייתו של מאמנה הקודם אלברטו סלזאר. "הוא גם די משוגע, אז הוא אמר שזה אפשרי", היא מספרת.

הרגעים הגדולים של סיפאן חסן בטוקיו 2020

1. 12 שעות לאחר מקצה מוקדמות ה-1,500 שהפך לסיוט אחרי שנפלה בהקפה האחרונה ונאלצה לרוץ ספרינט בכל הכוח כדי להבטיח את מקומה בחצי הגמר, חסן זינקה לגמר ריצת ה-5,000 ובדרך לניצחון הראשון שלה בטוקיו רצה את ההקפה האחרונה (400 מטרים) בזמן מדהים של 57.36 שניות. רק כדי להבין קצת יותר טוב את איכות הביצוע הזה – באליפות ישראל האחרונה אף אשה לא ירדה מ-58 שניות בגמר ה-400.

2. היא התייצבה לגמר ריצת ה-10,000 מטרים 22 שעות בלבד אחרי גמר ה-1,500, אחת הריצות הקשות ביותר שאפשר לדמיין באתלטיקה. באותה ריצת 1,500 היא ניסתה להכתיב את הקצב ומצאה את עצמה ביישורת האחרונה רודפת אחרי פיית' קיפייגון ולורה מיור. אגב, יריבתה הגדולה במרחק הארוך ביותר, לטסנבט גידיי, הגיעה לטוקיו במטרה להתרכז אך ורק בריצת ה-10,000 ואפילו לא השתתפה בחצי המרחק למרות שגם בו היא מחזיקה בשיא העולמי.

3. בגמר ריצת ה-10,000 ולמרות שהיא כבר היתה לגמרי מותשת, חסן ידעה בדיוק היכן ללחוץ כדי להפתיע את גידיי. כנראה שהסיומת המדהימה שלה שנזכור עוד הרבה זמן ונראה עוד הרבה פעמים, הגיעה מאותה מחסנית סודית שממנה הגיע גם השיגעון שלה. לא ברור איך אפשר לרוץ כל כך מהר את היישורת האחרונה אחרי 25 הקפות של המסלול, וחסן הצליחה לעשות את זה מהר יותר ממה שעשו המנצחות בגמרים ל-800 ו-1,500 מטרים לנשים. היא הוכיחה שמבחינה טקטית היא יותר טובה מגידיי ועכשיו, רגע לפני שעונת האתלטיקה תסתיים, היא תרצה להוכיח שהיא יכולה להיות רצה מהירה יותר גם בריצה שמטרתה היא לשבור שיא עולם עם הכתבת קצב. אגב, אם חסן תצליח לעשות את זה היא תהיה כנראה האישה הראשונה שתרד מ-29 דקות. בריצת ה-5,000. היא תצטרך לקצץ לפחות 6 שניות משיאה העולמי של גידיי כדי להפוך לאשה הראשונה שיורדת מ-14 דקות. התשובות ממש בקרוב.