ראיון אישי עם אלופי ישראל באופני הרים, שלומי חיימי ומורן תל פז שמספרים על הדרך לפסגה ועל התלאות כשיש רק 6 מתחרות בקטגוריה עילית לנשים. מצד שני, הם מסכימים שיש גם הרבה אמונה ונכונות שאולי תיקח את הרוכבים הבכירים בארץ רחוק
מאת:דני בורשבסקי
זה לא יהיה מוגזם להגיד שבישראל מזלזלים באתלטיקה מלכת הספורט, אבל כשאליפות ישראל מתקיימת פעם בשנה צרכני הספורט יודעים זאת בדרך כלל. לעומת זאת, אליפות ישראל באופני הרים עדיין נחשבת לאירוע מחתרתי. אמנם אירוע יפה שהוא מאוד חגיגי עבור אנשי האופניים, היבואנים שפותחים דוכנים והמשפחות המפרגנות – אבל אירוע שמתקשה מאוד לפרוץ את הגבולות שמחוץ לקהילת רוכבי השטח בישראל.
גם רוב חברי הקהילה הזאת אגב, לא יוותרו על רכיבת סוף השבוע השגרתית לטובת תחרות קצת שונה עם חוקים שלא הרבה שולטים בהם. אולי זה ישתנה בשנים הקרובות, וכדי שזה יקרה ישראל צריכה איזה גיבור אולימפי או שניים בתחום האופניים. בחודשים האחרונים החלום הזה נראה מציאותי לחלק מהאנשים, והם עושים הרבה מאוד כדי שזה יישאר ככה. אחת התחנות אגב, עד כמה שזה נשמע מוזר, היא אותה אליפות ישראל שבה אפשר לצבור נקודות לדירוג העולמי וכך לקבוע קריטריון למשחקי ריו 2016.
פעם שלישית ברציפות על הפודיום
מזג אוויר חם, מסלול יפהפה, ובעיקר מוטיבציה גבוהה מצד בכירי הרוכבים בארץ להפוך לטובים בישראל. שלומי חיימי, שהוא ללא ספק רוכב ההרים הטוב בארץ בשנים האחרונות, הגיע כדי לשמור על התואר שלו בתחרות שכללה 5 הקפות של 5.2 קילומטרים, אבל נלחם בשיניים כדי לעמוד בסופו של דבר בראש הפודיום בפעם השלישית ברציפות.
חיימי, שמייצג את קבוצת "פוקוס" הגרמנית, סיפר: "היה מותח, בכלל היתה תחרות טובה מאוד. הרגשתי מצוין בהתחלה ודי מהר הצלחתי להתנתק בהקפה הראשונה, פתחתי פער של קרוב לדקה. גם את ההקפה השניה רכבתי בקצב גבוה ובשלישית האטתי קצת ובמקביל התעכבתי הרבה בגלל רוכבת צעירה שהתחרתה בקטגוריה אחרת והיתה לפני".
"בשני הקילומטרים האחרונים פרצתי קדימה"
העיכוב הזה אגב גרם לחיימי לאבד שניות יקרות, ורותם ישי, הרוכב שגר ועובד בקולורדו שבארצות הברית והגיע במיוחד לתחרות, ניצל זאת כדי להיצמד מחדש ליריבו הוותיק ולפתוח את התחרות לגמרי. אגב, בתחרויות גדולות בחו"ל מתחרי העילית לא "מתערבבים" עם קטגוריות אחרות אבל באליפות ישראל לא היתה הפרדה כזו וכך נוצר מצב שבו הרוכב המהיר בארץ "נחסם" בשלב מאוד קריטי של התחרות. בתחרויות קרוס קאנטרי המובילים לא אמורים להיתקל בהפרעות מכיוון שרוכבים שמפגרים אחרי המובילים בהקפה אחת, מורדים בסופו של דבר מהמסלול.
"במצב שנוצר רותם הגיע לטווח ראיה", מספר חיימי ומוסיף: "ראיתי שהוא מאוד מדורבן וגם לא הצלחתי להגביר את הפער אז החלטתי לחבור אליו. הוא זה שהכתיב את הקצב, אני הייתי יותר ממוקד ובשני הקילומטרים האחרונים פרצתי קדימה. זה התחיל בירידה שבה פתחתי פער של כמה מטרים ובעלייה האחרונה שבה נתתי את הכל". בסופו של דבר חיימי הקדים את רותם ישי ב-15 שניות כשגיא ניב סיים שלישי. בין השלישייה הזאת יש תחרות גדולה כבר הרבה שנים, אבל כשמדובר בקריטיריון אולימפי כולם צריכים לשתף פעולה. הסיבה – הקריטריון נקבע לפי הרמה הקבוצתית של כל מדינה. כיום ישראל מדורגת 25 בעולם. אם היא תדורג 23 בעוד שנה וחצי מעכשיו לפי הניקוד שישיגו שלושת הרוכבים הבכירים שלה, היא תוכל לשלוח נציג אחד למשחקי ריו 2016 וכמו שזה נראה כיום זה יהיה שלומי חיימי.
זה אומר שבתחרות כמו אליפות ישראל, שבה צוברים נקודות דירוג, הוא היה צריך מצד אחד לדאוג לניצחון שלו אבל מצד שני לקוות ששני הרוכבים הבכירים האחרים לא יפשלו ויצברו נקודות יקרות. "זה באמת נכון וזה מוזר", מסביר חיימי: "בסופו של דבר שלושת הרוכבים המובילים בארץ היו השלישייה הראשונה, אז יצא טוב. הראש כרגע הוא באמת יותר במשחקים האולימפיים למרות שזה מאוד כיף לזכות באליפות ישראל ולרכב בשנה הקרובה עם הבגד של האלוף הלאומי. לגבי האולימפיאדה, אנחנו בונים על התחרויות של השנה הבאה". אגב, עוד בעונה הנוכחית ישתתפו חיימי, ישי וניב בתחרויות מסבב גביע העולם בקנדה, ארצות הברית וצרפת, באליפות העולם שתתקיים בנורבגיה וב"אפיק ישראל" שיתקיים באמצע ספטמבר ושגם שם אפשר יהיה להשיג נקודות דירוג.
"המשחקים האולימפיים הם חלום"
אם בתחרות לגברים אפשר היה להמר מראש על המנצח ולהיות מופתעים מהמתח, אצל הנשים זה היה מרוץ מותח במיוחד של 4 הקפות, ולפחות לפי המנצחת מורן תל-פז, כל 6 הרוכבות על קו הזינוק התחרו על מקום בפודיום והכל היה פתוח. "זה היה שיפור גם בקטגוריה העילית מבחינת כמות המשתתפות, וזו גם היתה הפעם הראשונה בנשים שהיו מהלכים כאלה".
תל-פז, אלופת ישראל הטרייה, התכוונה לעובדה שמי שהובילה בשתי ההקפות הראשונות היתה יובל בר זיו, כשהיא ופז בש החליפו בין המקומות 2 ו-3. תל-פז, שבתחרויות האחרונות שלה באירופה לא בלטה במיוחד מאחר ורק באביב החלימה מפציעה ברגל הוסיפה: "לא זינקתי טוב וגם לא ראיתי כלום בעלייה הראשונה בגלל עננת אבק גדולה. יובל פתחה פער של 20 שניות בהקפה הראשונה ואנחנו היינו אחריה. בהקפה השניה הצלחתי להגיע אליה, ונכנסנו יחד להקפה השלישית שבה החלטתי להוריד את הגרזן ולעשות את המהלך. הצלחתי לפתוח פער ובהקפה האחרונה המשכתי בקצב חזק עד לסיום".
בסופו של דבר תל-פז רשמה ניצחון ענק על בר זיו והקדימה אותה בפער מרשים של שתי דקות וחצי, כשפז בש סיימה אחרי שלוש דקות. למי ששואל את עצמו מי זו אלופת ישראל החדשה – מדובר בחיילת (לקראת שחרור) בת 20 מזכרון יעקב, חברת קבוצת CCC, שהענף הספורטיבי הראשון שבחרה בו היה בכלל השחייה, אלא שיום כיפור אחד כשהיתה בת 11 עשה כנראה את ההבדל. היא רצתה ללמוד לרכוב, אחיה ואביה נדבקו בחיידק של אופני השטח ומכאן ההמשך הוא כמו שכתוב בספרים.
השאלה היא לאן הכשרון המיוחד של תל-פז יוביל אותה? "המשחקים האולימפיים זה חלום ומשהו שאני רוצה להשיג. יש נבחרת נשים בארץ, לא מזמן היתה תחלופה של בנות, ואנחנו צריכות להשיג את הנקודות. אז זו המטרה והאמצעי זה להתחרות ולהשיג את הנקודות. כרגע מתוכננת לי על הפרק נסיעה לתחרויות בבלגיה ובנורבגיה ואני מחפשת לזה מימון. בתחרות שתתקיים בצרפת אנסה להשיג את הקריטריון לאליפות העולם בנורבגיה, שם אני אמורה להתחרות בקטגוריה של עד גיל 23".
בעוד מספר חודשים תל-פז תשתחרר משירותה הצבאי בבסיס הטכני של חיל האוויר בחיפה, ואז היא תעמוד ככל הנראה בצומת הדרכים שאליה מגיעים מיטב הספורטאים הישראלים בגיל 21. המקום שבו צריך להחליט כמה זמן יכול להרשות לעצמו ספורטאי ישראלי כדי להפוך למקצוען. תל פז מסבירה: "אני אעשה חושבים. כמובן שאמשיך עם האופניים ברמה הכי גבוהה שאפשר, אבל אי אפשר לחזות לחלוטין מה יקרה ומה יהיו האפשרויות שיפתחו בפני. בעקרון אני רוצה להמשיך עם הספורט, החלום שלי הוא להיות מקצוענית ונראה מהי הדרך לשם. בימים קשים אלו, אח שלי שהוא בעצמו רוכב נמצא עכשיו בעזה. הוא מאוד תומך בי ואני מרגישה שהיתה לי הזכות לרכוב באליפות ישראל בזמן שהחיילים שלנו שם ועושים את מה שצריך", ציינה תל-פז לסיום ומחברת אותנו בחזרה לקרקע המציאות.
דני בורשבסקי
