ביום ראשון האחרון, האולטרה-מרתוניסט הנורווגי לייף אברהמסן רשם את שמו בדפי ההיסטוריה של ריצות האולטרה הקיצוניות, כשהפך לראשון שמשלים אי פעם את ה-Montane Arctic Spine Race, מרוץ אולטרה-מרתון מפרך בן 472 ק"מ בצפון שוודיה.
אברהמסן חצה את קו הסיום לאחר שמונה ימים וחצי, בזמן של 200 שעות ו-14 דקות, כשהוא מתמודד לבד מול תנאים קיצוניים, כולל טמפרטורות שצונחות למינוס 40 מעלות צלסיוס ורוחות עזות של עד 65 קמ"ש.
מרוץ שהוא גם מסע הישרדות
המרוץ, שנערך לראשונה ב-2024 ולא כלל אף מסיים, נחשב לאחד האתגרים הקשים בעולם הריצה. מסלולו עוקב אחר שביל Kungsleden המפורסם בצפון שוודיה, ונע בין היישוב אביסקו (Abisko) לעיירה המבודדת המאוון (Hemavan).
View this post on Instagram
זה לא מרוץ אולטרה רגיל. אין תחנות ריענון, אין צוותים רפואיים זמינים בכל פינה, והרצים סוחבים את כל הציוד שלהם על מזחלת במשקל 30 ק"ג, תוך שהם חוצים נהרות קפואים, שלג עמוק ומזג אוויר בלתי צפוי. זהו מבחן הישרדות לא פחות מאשר מרוץ.
"אי אפשר לגשת לזה כמו מרוץ רגיל", אמר אברהמסן בקו הסיום. "אתה חייב לכבד את הסביבה, לדאוג לעצמך, ולהמשיך לזוז – תמיד קדימה". למרות הקשיים, הוא תיאר את החוויה כ"יפהפייה, פנטסטית – יותר כמו מסע משלחת מאשר מרוץ".
אחד הרגעים הבלתי נשכחים שלו היה ריצה לאורך רכס הרים תחת אור ירח מלא, כשהזוהר הצפוני מאיר את השמיים – מחזה שכמותו אפשר לראות רק בקווי הרוחב הארקטיים.
שיא היסטורי ומהפך בתוצאה
מאז ההשקה הראשונה של המרוץ, אף אחד לא הצליח לסיים אותו – עד עכשיו. אברהמסן הפך לא רק לראשון שמשלים את המסלול – אלא גם לקובע השיא הרשמי של המרוץ. אבל הוא לא היה היחיד שחצה את קו הסיום: ג'ו בארס ואולף נורה הגיעו יחד והשיגו מקום שני משותף עם זמן של 208 שעות ו-19 דקות, ואילו ג'ון שילד וקירה פאווה השלימו את המסע המפרך ביום התשיעי למרוץ.
View this post on Instagram
ה-Montane Arctic Spine Race הוא אחד מאותם מרוצים שמאתגרים לא רק את הגוף, אלא גם את הנפש והחוסן המנטלי. השלמתו דורשת סיבולת קיצונית, תכנון קפדני, וכוח רצון בלתי נגמר. בעוד מרוצי אולטרה קשים כמו המרתון דה סאבל במדבר סהרה או הברקליי מרתונס בטנסי זוכים לתהילה עולמית, ייתכן שהמרוץ הזה – עם הנופים הקפואים שלו והאינטנסיביות הבלתי מתפשרת – יצטרף במהרה לרשימת האתגרים האגדיים ביותר בעולם הריצה.
וכמו שאברהמסן הוכיח – עם כבוד לטבע, קור רוח (תרתי משמע) ונחישות אין-סופית, אפשר לכבוש אפילו את הקור הארקטי.
מדהים, מדהים ושוב מדהים! כמי שהתנסה במשלחות בתנאים דומים, זה הישג מטורף לחלוטין!