שבוע קלסיקות הארדנים מתחיל ביום א' הקרוב עם מרוץ האמסטל גולד, כשבהמשך מרוץ הפלאש וואלון והמונומנט ליאז' בסטון ליאז'. קונגו, וולוורדה ושלק מצפים לזה בכיליון עיניים
מאת:איבי גילת
כמדי שנה בשנה יחל שבוע קלאסיקות הארדנים, רכס הרים המתנשא בדרום בלגיה, מיום ראשון הקרוב ה-18/4 עם מרוץ ה"אמסטל גולד", ימשיך ביום ד' 21/4 עם הפלש וואלון, ויסתיים ביום א' הבא ה-25/4 עם המרוץ הקלאסי אחד מחמשת המונומנטים, הידוע גם בכינויו "הגברת הכי מבוגרת" ליאז' בסטון ליאז'.
המרוצים הקלאסיים בנויים על מסורת. צריך להיות סוג מאוד מסוים של רוכב כדי לנצח מרוץ בעל איפיון כזה. ומה שמאפיין את מרוצי הארדנים הן הגבעות הקצרות יחסית שבחלקן ישנם אחוזי שיפוע נוראים המכאיבים מאוד לרגלי הרוכבים ויוצרים את הסלקציה בפלוטון. גבעות אלו עם שיפועים תלולים במיוחד מתאימות לספרינטרים חזקים עם יכולת להאיץ בעליה ולברוח לדבוקה.
מרוץ האמסטל גולד ה-45 מתנהל ברובו במסלול מעגלי ומלא חתחתים בעיר מאסטריכט ומסתיים בוואלקנבורג. מסלול המרוץ, הנערך משנת 1966, שונה בעבר מספר פעמים. למרות שהולנד נחשבת למדינה בעלת טופוגרפיה שטוחה, הרי ש-31 הגבעות של המרוץ ו-258 הק"מ שלו יוצרות מסלול אתגרי המקשה מאוד על הרוכבים. חלק מהגבעות כמו האייסרבוסווג, הוולפסברג ובמיוחד הקוטנברג המיתולוגית הן קירות עם אחוזי שיפוע דמיוניים של 20%! סיום המרוץ יהיה בעליה על גבעת קאוברג (אותה עולים הרוכבים 3 פעמים במהלך המרוץ), שבמחוז וואלקנבורג, דבר המבטיח הרבה מאוד דרמה ואקשן, ובמיוחד ספרינט פיניש המתאימים לסוג מאוד מיוחד של מאיצים בעליות.
לא יהיה קל על המסלול
למרות שאין במרוץ קטעי אבנים משתלבות כמו בטור דה פלנדרס או בפריס רובא הרי שהגבעות המשופעות והדרכים הצרות מבטיחות פיצול של הדבוקה העיקרית לקראת סוף המסלול. אלפי הולנדים מעריצים גודשים בהמוניהם בוויקאנד של יום ראשון בציפייה דרוכה ובתקווה למנצח מקומי. לקבוצת ראבובנק ההולנדית ניצחון במרוץ הזה חשוב מאוד לפני הקהל הביתי ונותן החסות. אריק דקר הוא הרוכב ההולנדי האחרון שזכה באמסטל גולד בשנת 2001. אגב, באותה שנה על הפודיום במקום השני אחרי דקר עמד לאנס ארמסטרונג שגם ב-1999 הגיע שני אחרי מיכאל בוגרד. השנה אמור היה ארמסטרונג לקחת חלק במרוץ אבל בשל בעיות במעיו שונתה תוכנית האימונים שלו ברגע האחרון.
מרוץ האמסטל גולד מאופיין בדרכים צרות מאוד, איי תנועה הנמצאים ממש באמצע הדרך, פניות חדות, גשרים צרים ומכוניות שחוסמות את צידי הדרכים. המרוץ המתנהל במהירות גבוהה מאוד מתאפיין בשינויי קצב חדים ובצורך לשמור על ריכוז ודריכות מרביים לאורך כל המרוץ. החשש מנפילות מאלץ את הרוכבים לרכב מקדימה שם הם מאבדים המון אנרגיה בשל הרוח.
לרוכבים האיטלקים הייתה בשמונה השנים האחרונות עדנה כאשר 4 רוכבים איטלקים ניצחו את האמסטל גולד. (ברטולי ב-2002, רבליןב-2004, די לוקה ב-2005 ודמיאנו קונגו ב-2008). דוידה רבלין עשה בשנת 2004 את הטריו כאשר ניצח את כל שלושת המרוצים של הארדנים בשנה אחת.
רשימת הפייבוריטים לניצחון במרוץ אמסטל גולד:
דמיאנו קונגו – אין ספק שפרופיל מרוץ מהסוג הזה מתאים מאוד ל"נסיך האיטלקי". הוא רוכב שניצח כאן בעבר ויש לו את הניסיון הדרוש.
אלסנדרו וואלוורדה – למרות שטרם ניצח את המרוץ הזה בעבר וואלוורדה הוא רוכב קלאסיקות מהסוג המשובח ביותר. הוא ניצח כבר פעמיים בעבר את ליאז' באסטון ליאז' והמקום הגבוה ביותר אליו הגיע במרוץ האמסטל גולד הוא המקום השלישי. יחד עם זאת וואלוורדה בעל יכול הטיפוס והסיומת החזקה הוא בהחלט מועמד רציני וראוי.
פרנק שלק – האח המבוגר לבית שלק מקבוצת סאקסו בנק ניצח כבר את המרוץ הזה בעבר בשנת 2006. מאז הוא עמד על הפודיום באמסטל גולד וגם בליאז'. הוא איננו רוכב בעל יכולת מאוץ בעליה והדבר הזה מסבך במקצת את מצבו. הוא יהיה חייב לתקוף בדיוק כמו בשנה שניצח הרבה לפני קו הסיום את מתחריו כדי לנצל את יכולת הטיפוס שלו והסבולת האדירה כדי לחזור על הישגו מהעבר.
פיליפ' ז'ילבר – סיים את השנה שעברה עם רצף של ניצחונות. ז'ילבר הבלגי הוא רוכב קלאסיקות מצוין שבשנה שעברה הגיע למקום הרביעי במרוץ הזה.
ברשימת הפייבוריטים נמצאים גם סרגיי איבנוב הרוסי שניצח בשנה שעברה ויבוא להגן על כתרו, קרסטן קרון ההולנדי מטים סקסו בנק שהגיע על הפודיום למקום השני, רוברט ג'סינג ההולנדי מקבוצת ראבובנק שהגיע שלישי, ואלכסנדר קולומנב שהגיע ששי.
