המשפט שחוזר על עצמו הכי הרבה בחודשים האחרונים בשיחות ברזייה או בפוסטים ברשתות החברתיות של רצים, שחיינים, רוכבים וטריאתלטים הוא "דחו לי את התחרות". ההכנה הארוכה, המשאבים שהופנו ליום המיוחל של הזינוק, כולם הוחלפו בתאריך חלופי בשל נגיף הקורונה, תאריך שגם הוא נמצא בספק. הנחמה היחידה אם ניתן לקרוא לזה כך, היא שכולנו באותה סירה וההשבתה היא לאורכם ולרוחבם של כל הענפים הספורטיביים ובכל המדינות על פני כדור הארץ.

סיים את הישראמן המלא וישר חשב על התחרות הבאה | צילום: אלבום פרטי

רוב הספורטאים מקבלים את הבשורה על הדחייה או הביטול כמובנת מאליה, אך יש בודדים שהחליטו לקחת את הלימונדה ולהפוך אותה ללימונצ'לו. ארי ורון שסיים השנה את הישראמן המלא באילת התאמן לקראת אירונמן אוסטריה שתוכנן להיות מוזנק ב-5 ביולי. הוא ידע שהסיכוי שזה יקרה הוא נמוך, בעיקר משום שעדיין אין טיסות ותחרויות באירופה, ואכן לפני כחודש הודיעה ההפקה לכל המתחרים כי התחרות נדחתה לספטמבר ומי שמעוניין יכול להעביר את התחרות שלו לשנה הבאה.

"לאחר שסיימתי את הישראמן בינואר השנה, הייתי בהיי מטורף" מספר לנו ארי ורון על המחשבות שעברו לו בראש בטרם גיבש את ההחלטה לצאת בתחרות עצמאית, "מיד רציתי לחוש תחרות בינלאומית ותכננתי להירשם לאירונמן המבורג שאמור היה להתקיים ב-21 ביוני. למרות שאני עושה עסקים בסין וכבר הכרתי את התפשטות הקרונה שם, טרם הבנתי את המכה הגלובלית שעמדה להגיע. בסוף משלל סיבות החלטתי לא להירשם להמבורג אלא לאוסטריה שהיה מתוכנן שבועיים לאחר מכן. כמו שכולם יודעים, הקורונה הגיעה לצפון איטליה ואז לאוסטריה והתחיל להיות לי די ברור שהתחרות ביולי תהיה בסימן שאלה. אז בעוד מספר ימים ב-21 ביוני אני אזנק לתחרות האיירונמן הפרטית והאישית שלי לאורכה ולרוחבה של תל אביב".

"15 שנה שלא עשיתי פעילות גופנית". ארי ורון | צילום: אלבום פרטי

איך התחלת עם הספורט ?
"נולדתי עם גיד אכילס קצר ועברתי ניתוח כבר בגיל 6 חודשים. הרופא אמר להוריי שבלי הניתוח אני לעולם לא אלך ועם הניתוח אני לעולם לא ארוץ. אבל כנראה שהוא טעה. כילד אהבתי לרוץ והייתי בנבחרת הריצה בתיכון וגם בנבחרת ישראל בבייסבול כולל באליפות אירופה בשנת 1994. במהלך התואר השני שלי התאמנתי למרתון בוושינגטון ולצערי ונפצעתי. לא יכולתי ללכת שלושה חודשים ולרוץ רק אחרי שנה. מאז, לא הצלחתי לרוץ מבלי להיפצע ואחרי קצת זמן הפסקתי לנסות.

"לפני כשנה וחצי, לאחר 15 שנה של חוסר פעילות גופנית ועלייה למשקל של 98 ק"ג, החלטתי שאני חוזר לרוץ עם יעד של 5 ק"מ בפחות מ-30 דקות. הבנתי שאם יש לי יעדים בחיים אז אולי צריך להגדיל את היעד והחלטתי על לעשות טריאתלון ספרינט ומספר שבועות לאחר מכן כבר עשיתי מרחק אולימפי. משם התחלתי להתאמן לחצי איש ברזל ובקילומטר ה-10 שלו החלטתי שאני אתחיל להתאמן לתחרות איש ברזל מלא".

על מנת להתאים את עצמו תזונתית לתחרויות, הפסיק ורון לאכול דגנים וסוכרים, דבר שהוביל אותו להורדת המשקל הראשונית וליכולת להחליט על חזרה לריצה. הוא ירד למשקל 86 ק"ג, דבר שהפחית את המשקל על הקרסול. כעת משקלו עומד על 78 ק"ג והוא מתאמן אצל מאמן שמתחמה בתחרויות איש ברזל לאנשים שלא אוכלים פחמימות.

"הילדים מאוד התחברו לאימונים שעשיתי בעיקר על הטריינר החכם" | צילום: אלבום פרטי

כיצד חשבת על הרעיון לעשות איירונמן חלופי ועצמאי?
"המוטיבציה אצלי להתאמן היתה מאוד נמוכה ואז חשבתי על תכנית מגירה שאולי אעשה את התחרות לבד ובאופן עצמאי פה בארץ. מאוד התלבטתי כיוון שמאוד רציתי להרגיש את החוויה של תחרות בינלאומית, אבל עם הזמן התחלתי לאהוב את הרעיון יותר ויותר, והמרץ להתאמן חזר גם כן לרבות הדחף להיות מוכן מרחקים מלאים בקיץ. לא הייתי מוכן לתת לקרונה לנצח אותי וכך החלטתי להתאמן למרחקים המלאים לבדי".

איך התאמנת לאיירונמן העצמאי שלך?
"בניגוד לרוב המתאמנים בטריאתלון שאני מכיר, אני אוהב להתאמן לבד. זה הזמן שלי עם עצמי. תמיד הייתי כך, עוד יותר עכשיו. עבורי לעשות את המרחקים המלאים של איש ברזל לבד בתל אביב, זה פשוט לעשות את מסלול האימונים הרגיל שלי. כמובן שביצעתי את האימונים במהלך הקרונה לפי ההנחיות. את אימוני האופניים עשיתי על טריינר חכם בבית ואת הריצה עשיתי מסביב לבית. לאחר ההקלות חזרתי להתאמן בחוץ ואת אימוני הרכיבה עשיתי בפארק הירקון ואת הריצה בפארק ובטיילת. את אימוני השחייה עשיתי בבריכת גורדון או בחוף הים".

לוגו התחרות. TLV MAN

מה היו התגובות של המשפחה כשסיפרת שאתה עומד לעשות מרחק איש ברזל באופן עצמאי?
"המשפחה שלי מאוד תומכת בי. יש לי שלושה בנים וחלק מהדחף שלי הוא להוות עוברם דוגמה אישית. דווקא בזמן הקרונה הם מאוד התחברו לאימונים שעשיתי בעיקר על הטריינר החכם. אשתי מאוד תומכת בי, אבל במקביל חושבת שאני מטורף. כרגע היא באמצע התמחות רפואית כרופאת נשים בבית החולים איכילוב, כך שלדעתי, מה שהיא עושה הרבה יותר מכובד והרבה יותר קשה ומורכב.

למה בעצם לעשות תחרות באופן עצמאי ולא לחכות שהתחרויות יחזרו ויתקיימו?
"כי לא ניתן לקרונה לעצור אותנו. תמיד יש תירוצים למה לא. צריך רק להקשיב ולהגיד 'למה כן'. לא אהבתי חוסר הדחף שלי להתאמן. חשוב לזכור שלדחות זה תמיד קל, לעשות זה מה שמעניין. אני ממילא מתאמן לבד, אז לעשות מרחקים מלאים זה בעצם אימון ארוך לבד. גם לקראת הישראמן המלא התאמנתי לבד".

אתה מפיק גם מדליה לאירוע, האם זה זה נותן לך הרגשה שאתה עושה תחרות "אמיתית”?
"אין פה תחרות, אני אהיה גם הראשון לסיים וגם האחרון. העיקר מבחינתי זה לסיים. אני מפיק מדליה ומדבקות כי אני אוהב שיהיה לי משהו מוחשי בסוף האירוע שאוכל לזכור ובעתיד להיזכר בו. לפני הקורונה קניתי מדפסת תלת-ממד לבית, בעיקר לילדים על מנת שיפנימו יצירות בתלת-ממד, אז חשבתי שיהיה מהנה גם לייצר מדליה באותה מדפסת".

הכל אפשרי. תאמינו בעצמכם | צילום: אלבום פרטי

מה המסר שעומד מאחורי המרוץ הזה?
"שהכל אפשרי. תאמינו בעצמכם ואל תקשיבו לקולות שאומרים לכם לא כל הזמן. וכמובן, תיהנו".

כיצד אתה מדמיין את רגעי הסיום? מי יהיה שם לידך בשער הסיום?
"אני רוצה לחצות את קו הגמר עם הבנים שלי, כמו בישראמן. בקילומטרים האחרונים של הישראמן מה שהוביל אותי לסוף היו המחשבות שכל צעד קדימה זה צעד קרוב יותר לבנים שלי. חלמתי שיהיה לי את הכוח לסחוב את שלושתם על הגב שלי לקו הגמר, ובסוף באמת היה לי. אני מקווה לאותו דבר גם הפעם".