אלכס וולפסון וליאור זך מאור נותרו המומים אחרי אליפות ישראל למרחק חצי ארוך שהתקיימה בשבת בעמק הירדן. גלעד רותם שניצח בתחרות ושבר שיא של כול הזמנים למרחק זה גרם להם לחשוב מחדש על המשך דרכם של אנשי הברזל הישראלים 

מאת:ליאור זך מאור ואלכס וולפסון

אלכס – לפני חודשיים התחריתי לצידו של גלעד באליפות אסא באילת. עד לאותה תחרות בקושי הכרנו ופרט מלגלות אדם מאוד נחמד נדהמתי מיכולתו במקצה השחייה והריצה. חזרתי הביתה המום וישר התקשרתי לדווח לליאור.

ליאור – לפני שבוע התאמנתי על מסלול התחרות בכנרת לצידו של גלעד. רכבנו יחד למעלה משעתיים, שהתחילו ב- 10 דקות של דיאלוג ונמשכו במונולוג של גלעד כשהוא רוכב במהירות של 38-40 קמ"ש. אני בשלב הזה כבר לא יכולתי לדבר. לאלכס כבר לא הייתי צריך להתקשר, שכן הוא היה שם בעצמו כדי לראות ולהרגיש את מה שחוויתי אני.

אחרי אותה שבת, בה הכנו את הכתבה לקראת אליפות ישראל בעמק הירדן, התלבטנו רבות (אני ואלכס) אם לעדכן את הכתבה שעסקה בתחרות וצפתה קרב איתנים עם זוהר הילל. בסופו של דבר, לא יכולנו להתעלם מהדיווחים על האימונים של זוהר ועל הקצבים ששמענו, והחלטנו להמר על הקרב. גם לגבי הזמנים הייתה התלבטות לא קלה כיוון שחלק מהאנשים עימם התייעצנו חשבו שלדבר על תוצאה של 4:20 שעות זה הזוי לחלוטין. בפועל, גלעד ניפץ גם את התחזיות האופטימיות ביותר שהיו לנו, וסיים בערך 8 דקות מהר יותר, בתוצאה של 4:12 שעות.

ידענו שגלעד יצא מהמים ראשון ובפער של כמה דקות על המתחרים החזקים, אבל לא חשבנו שהתחרות תגמר כבר ביציאה מהמים. צפינו קרב וקיבלנו קונצרט. עכשיו כנראה, נצטרך לעדכן את ההימור שלנו לגבי תחרות האיירונמן באוסטריה. בינתיים, נתרכז בלסייע לגלעד למצוא ספונסרים, אם יש מישהו שראוי לכך זה הוא.

ההימור שלנו על פודיום היה הורכב מגלעד, זוהר ואחד מהשלושה הבאים: אמיר בכר, שוקי סרויה, ועופר ורד, שהיה הימור פרוע ופחות מבוסס. בפועל מה שקרה היה, שאמיר בכר הרגיש את העייפות מהמרתון יותר משציפה והוא נאלץ להסתפק במקום הרביעי. עופר ורד שילם את מחיר חוסר הנסיון בתחרויות ארוכות, אבל יש לנו תחושה שהוא עוד יחזור לנקום. לשוקי היה כנראה יום פחות טוב והוא סיים שביעי.

את ואדים סורייב מיקמנו במקום מכובד בעשירייה הראשונה על בסיס היכולת המוכחת שלו בתחרויות קודמות בעמק הירדן והמקום השלישי בישראמן. השאלה הגדולה הייתה כיצד התאושש מחצי תחרות איש הברזל (זו לא טעות) שהספיק לעשות רק לפני מספר שבועות. ידענו שיש לו את העומק והיכולת להתחרות לאורך הרבה זמן אבל היינו ספקנים לגבי המהירות. ואדים שהגיע במקום השני הוכיח שוב שאת מה שיש לו ברגליים ובראש לא מרוויחים ביום אחד, אם בכלל. כל הכבוד ואדים.

דני שחור נשאר בבית אחרי שאשתו ילדה רק מספר ימים לפני התחרות ובכך "התפנה" מקום בעשירייה הראשונה. מזל טוב דני. מי שלא נכלל בהימור שלנו ותפס מקום מאוד מכובד כסוגר החמישייה הראשונה הוא אבישי רביב. אנחנו לא מכירים את אבישי באופן אישי אבל שמענו לא מעט הדים על יכולתו, ושמחנו לראות אותו מוציא את הדברים לפועל בתחרות. אל תום מרמלי, עליו כתבנו שהוא שייך לדור העתיד של אנשי הברזל הישראלים, הצטרפו עוד שניים בעשירייה הראשונה – אלדר בר אור ואוהד כהן. שניהם חברים טובים שלנו והיכולת שלהם לא הפתיעה אותנו. שניהם שייכים לאותו דור צעיר עליו אנחנו מדברים ואנחנו בטוחים שעוד נשמע על התוצאות שלהם בעתיד. אלדר מתאמן בעקביות ראויה להערצה ואוהד רק חזר מפגרת פציעה ובעינינו אם יש טריאתלט אולטימטיבי למרחקים ארוכים זה הוא (עם גלעד כמובן).

ירון זלצמן מתאמן עם אמיר בכר וכנראה שהיכולת של אמיר דבקה גם בו. ידענו שהוא יהיה חזק אבל אפילו אנחנו הופתענו. הפעם לא נכתוב את התחזית שלנו לגבי תחרות איש הברזל הראשונה של ירון בעוד חודשיים כדי שלא יגידו שאנחנו מלחיצים מישהו. גל תיכון ואבנר שמרון נדחקו מעט אל מחוץ לעשירייה הראשונה אבל לשניהם יש איש ברזל על הראש וזו לא הייתה תחרות המטרה שלהם.     

תמונה: איגוד הטריאתלון