הניצחון של וואוט ואן ארט במרוץ הסייקלו בבנידורם בספרד ביום ראשון היה קלאסיקה מיידית, וגרר המון תגובות נלהבות בענף. אבל, העובדה שהבלגי סיים את המרוץ ללא אוכף, הובילה גם לגל דוחה של תגובות הומופוביות, שמעלה (ובמידה רבה עונה) על השאלה, איך זה ש"אין" רוכבים מקהילת הלהט"ב בדבוקה הגברית.
לכתבות נוספות בנושא:
צפו: בתום קרב רווי התרסקויות, ואן ארט ניצח לראשונה העונה את ואן דר פול
מחפשים היסטוריה: ענף האופניים הישראלי בדרך לשיא במשחקים האולימפיים
פוגצ'אר בראש טבלת השכר בעולם האופניים, ואיפה מדורג כריס פרום?
שיא הגועל נקבע בציוץ שעלה בחשבון הרשמי של מרוץ E3 Saxo Bank Classic הבלגי, בו ניצח ואן ארט בשנתיים האחרונות. מארגני המרוץ, שידועים בטעם הרע שלהם ובעבר העלו מספר פעמים פוסטים שובניסטיים ומיזוגניים לקידום המרוץ, פרסמו קריקטורה, בה נראה ואן ארט בסיום המרוץ כשהוא עומד על הדוושת, כפי שקרה במציאות, ולכך נלווה הכיתוב: "ואן ארט חוצה את קו הסיום בלי אוכף. קהילת הלהטב"ק מתלהבת". בנוסף, הצופים בקהל אומרים שהם אוהבים את חולצת הקשת בענן (אותה לובש אלוף העולם), בעוד רמז "דק" לקהילה הגאה.
צפו בהתרסקות של ואן ארט שהחלה את הסערה:
מארגני המרוץ ספגו ביקורת רבה ומיהרו למחוק את הציוץ הפוגעני. "אנחנו מתנצלים. לא התכוונו לפגוע באף אחד. הערכנו לא נכון את הקריקטורה. בהחלט ננהל על כך שיח פנימי". או במילים אחרות: הנהלים יחודדו ושום דבר לא יקרה.
תגובת המארגנים, ולא מעט אוהדים, מראה שבכל הקשור ללהט"ב, המצב בענף עדיין תקוע איפשהו במאה הקודמת. בענף שלאורך השנים קידש את המאבק מאנו-א-מאנו, את השליטה בדבוקה ולהיות ה"בוס", יש דברים שקשה לשנות. כך לדוגמא, בג'ירו לפני שנתיים, רוכב העבר האוסטרלי רובי מקיואן, שמשמש כיום כפרשן של יורוספורט, השתמש בביטוי הומופבי בשידור. כאשר הרוכב הבריטי קליי דיוויס (שלא מתחרה ברמות הגבוהות ביותר) יצא מהארון לפני שלוש שנים לאחר שכמעט נהרג בתאונת אימונים, הוא האשים את איגוד האופניים הבריטי בכך שלא תומך בספורטאים גאים, ובעקבות זאת הגיע גל של תלונות על הומופוביה בענף. דוגמה נוספת היא הביקורת סביב השתתפותן של נשים טרנסיות במרוצי נשים.
בשנים האחרונות, מספר מועט של רוכבים בתחילת הדרך או רוכבי עבר יצאו מהארון, כאשר הבולט שבהם הוא רוברט מילר הסקוטי, מי שבשנות ה-80' סיים פעמיים במקום השני בוולטה ופעם אחת שני בג'ירו בשנות ה-80, וב-2017 הודיע פומבית על כך שעבר שינוי מגדרי וכיום שמו פיליפה יורק. אך מבין מאות הרוכבים בדבוקה המקצועית היום, אין אחד שמחוץ לארון.
הפלוטון עדיין גברי ומאצ'ואיסטי | צילום: ספרינט סייקלינג
רוכב שהיה חלק בקבוצות מקצועיות התראיין לפני מספר שנים בעילום שם, וסיפר שאמנם לא נתקל בהומופוביה ישירה, אבל סיפר שהתרבות הגברית של הענף היא כל כך חזקה, שכדי להשתלב ולא להראות חולשה, הוא הסתיר את זהותו המינית. בענף שבו לובשים מכנסי לייקרה צמודים, בגדים צבעוניים ומגלחים את הרגליים, אמר, רוכבים מרגישים צורך להפגין את הגבריות שלהם.
לדברי טיילר וויילס האמריקאית, שרכבה שנים בקבוצת טרק-סגפרדו האמריקאית עד פרישתה שנה שעברה, בקרב הנשים המצב טוב יותר, ויש פתיחות רבה יותר. ולמרות זאת כאשר הרוכבת הטובה בכל הזמנים, מריאן ווס יצאה מהארון, המהלך הוביל לכותרות רבות. "אני חושבת שהתרבות משתנה לאיטה בעקבות האופן שבו הורים מגדלים בנים, אבל כרגע, הקטע המצ'ואיסטי הקשוח עדין שולט – אני יודעת כי יש לנו קבוצת גברים", אמרה וויילס בעבר.
גם רוכב העבר הישראלי גיא ניב מאמין שהמצב ישתנה לטובה, הגם שלדבריו, מדובר בקושי שקיים בכל תרבות הספורט, ולא קשור באופן ספציפי לפלטון המקצועני. "כמו בענפי ספורט רבים אחרים, השיח בדבוקה ובחדרי ההלבשה הוא אכן מאוד 'גברי', ואין לי ספק שזה משפיע", הוא אומר. "אני חושב שזה ברור שיהיה יותר קשה לספורטאי גאה לצאת מהארון כשכל התרבות סביב הספורט התחרותי היא מאוד מאצ'ואיסטית וגברית. יחד עם זאת, יש הבנה וניסיון לשנות את התפיסה הזו לאט לאט, וכדוגמה אחת ניתן להצביע על טקס הפודיום ששינה את עצמו בשנים האחרונות מטקס שבו שתי נשים עולות לצד המנצח ומנשקות אותו, לגבר ואישה שעומדים לצד המנצח ומוחאים לו כפיים".
גיא ניב בטור דה פראנס. "השיח מאוד מאצ'ואיסטי" | צילום: קרדיט: נועה ארנון
ניב משוכנע שהדבוקה מוכנה לקבל רוכב גאה שייצא מהארון: "מהיכרותי עם הענף מבפנים, אני מאמין של-99 אחוז מהמעורבים זה ברור ואין בכלל צורך לדון בסוגיה הזאת. אבל אני יכול להבין שזה צעד שקשה לספורטאי (בכל ענף שהוא) לעשות, ולכן אנחנו רואים בודדים בלבד שמעזים לעשות אותו".
