כבר כשנכנסתי אתמול (רביעי) לוולודרום ע"ש סילבן אדמס במרכז הספורט הלאומי בת"א הבנתי שזה אירוע בו אני הולך להרגיש את הדמעות בגרון לכל אורכו, אך עדיין לחייך ללא הפסק. עשרות טריאתלטים מהעוטף, לבושים בחולצות הלבנות בעלות בלוגו הצבעוני של "אתגרית עוטף עזה" הגיעו לרכוב בוולודרום לראשונה בחייהם בפעילות משותפת לישראל פרמייר טק ואיגוד האופניים. במקביל, עשרות ילדים קטנים יותר הגיעו ליהנות ממסלולי מכשולים על האופניים עם רוכבי נבחרת ישראל ולצפות במופע קפיצות מרהיב.
שלל פעילויות אבל כולן תחת מוקד אחד – האופניים. חלק מחברי הקבוצה האתגרית היו באימון רכיבה בעצמם במהלך אותה שבת שחורה של שבעה באוקטובר. חלקם מתקשים לרכוב מאז, בין אם כי נפצעו, בין אם כי כל הציוד שלהם נגנב מהקיבוצים, ובין אם פשוט כי הראש לא פנוי לרכיבה כשאתה מפונה מביתך ואיבדת כל כך הרבה. אבל דבר אחד משותף לכולם ומחזיק אותם יחד – הקבוצה.
אתגרית עוטף עזה בוולודרום | צילום: יואב לביא
עבור קבוצת הנוער של אתגרית עוטף עזה, היום הזה היה מרגש כפליים. מכיוון שכל אחד מהם פונה למקום אחר, הם למעשה לא נפגשו מאז 7 באוקטובר. אתמול היה המפגש הראשון של כולם, וניכר כי ההתרגשות של המאמנות הייתה גדולה. הם אמנם שמרו על קשר מרחוק, אבל כמו שאמרה לי פאולה פרנקל, מאמנת הריצה של קבוצת הנוער: "זה לא אותו דבר, אין כמו החיבוק והמפגש הפיזי".
עוד מוסיפה פרנקל: "זו פעם ראשונה שאני רואה את הילדים מאז השבת השחורה, זה מרגש ברמות ומשמח מאוד. אנחנו בדרך הנכונה, הילדים ממשיכים להתאמן כל אחד מהמקום שלו שפונה, אנחנו המאמנות מנסות לשמור על הקשר ולתמוך מרחוק עד כמה שאפשר. אנחנו בעצמנו צריכות להתמודד עם המון דברים שעברנו באותה שבת אבל זה מרגש אותי מאוד
מי שמסתובבת בין כולם במהלך האירוע כמו אמא שדואגת לכל ילדיה היא יהודית בדולח, המאמנת ומנהלת קבוצת הנוער. היא מוודאת שכל אחד קיבל אופניים במידה שלו, אם יש מישהו שלא רוכב היא ישר הולכת לבדוק במה היא יכולה לעזור, וגם כשאני מבקש לדבר איתה זה לוקח זמן, כי היא צריכה לדאוג קודם כל לילדים: "הוזמנו כדי שהילדים יוכלו לטעום קצת מה זה רכיבה בוולודרום ובין היתר גם קיבלו מתנה מישראל פרמייר טק, את החליפות שהם השתתפו בהן בטור דה פראנס. הילדים ממש מתרגשים, זה פעם ראשונה שלהם בוולודרום, אלו אופניים שונים, והם ממש נהנו".
יהודית בדולח ויוסף למדן עם גיא ניב | צילום: גיא דר
איך מצליחים לשמור על שגרה בימים כאלו?
"לאחר השבת היה די קשה להחזיר את הילדים, היו לנו הרבה שיחות, גם וידאו, גם טלפוניות וגם שיחות אישיות, ולאט לאט אנחנו מחזירים אותם למסלול. אנחנו עכשיו גם חלק מפרויקט שמוביל גיא כפתורי בו רוכבים או טריאתלטים מלווים את הילדים ויוצאים איתם יחד לאימונים, הבנו שזה משהו שעוזר להם לחזור לשגרה, וזו הדרך הכי נכונה להשאיר אותם בשפיות ולהוציא אותם מחדרי המלון".
איך את מצליחה לשרוד את הימים האלו?
"מאוד קשה לי, קשה לי להיות רחוקה מהבית, מהחברים והכי קשה לי להיות רחוקה מהקבוצה. זה קבוצה קטנה, אבל מאוד מגובשת, לפני שאנחנו קבוצת טריאתלון אנחנו קבוצה של חברים, לא לראות אותם כל התקופה הזאת היה מאוד מאוד קשה, היום זה באמת החזיר לי הרבה לחיים, לפגוש אותם, לדבר איתם, יכול להיות שגם אני אחזור לשגרת אימונים, כי כרגע קצת קשה לי. אבל המשפט שמאפיין אותנו, את הקבוצה, הוא 'אהבת הספורט בשביל החיים'. זה בדיוק זה".
פעילות האופניים לילדים בוולודרום | צילום: יואב לביא
בצד השני של המתחם, אני פוגש את ירנין פלד, מי שמנהל את הפעילות בוולודרום ותושב בארי בעצמו, שאיבד לא מעט חברים ובני משפחה: "זה אירוע שפשוט מוציא רגע את הילדים מהשגרה ונותן להם לחייך וליהנות מהדבר הפשוט הזה, אופניים". דווקא ירנין מספק את נקודת המבט האופטימית ביותר אולי: "עבר כבר חודש ומשהו, אנחנו עדיין מחפשים את עצמנו ואיפה נתמקם, אבל כל קהילת בארי מתחילים לחזור לאיזו שגרה, וגם אני חוזר לעבודה לאט לאט לקדם את מה שהפסקנו רגע. אנחנו חוזרים, אנחנו ממשיכים הלאה. איבדנו הרבה, אבל לא את הכל, אז אנחנו פשוט ממשיכים. התכניות נעצרו, נדחו, אבל אנחנו נמשיך".
