מאת:ג'ימי פינסלי
|
הסיפור המדהים הזה כנראה לא היה נשמע לעולם אילולי הועלה כאן בפורום שוונג ע"י תמר קליימן אשר הייתה עדה לו. ג'ימי פינסלי, משתתף לראשונה במקצה חצי איש הברזל. כעת תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: בצד אחד אישה זועקת לעזרה. למרגלותיה שרוע גבר מחוסר הכרה אשר ליבו נדם. בצד השני ג'ימי פינסלי, כבר 4 שעות הוא על המסלול – בלב התחרות. בתווך גדר גבוהה, בקצה חוט תייל.
|
 ג'ימי יוצא מהמים. אין לו מושג מה מחכה לו בהמשך |
|
"עומר שלום, השתתפתי במקצה חצי איש ברזל בפעם הראשונה. קטע השחיה היה בסדר, האופניים טוב מאד חוץ מפנצ´ר שעיכב אותי לשמונה דקות והגענו לקטע הריצה. על ההתחלה החלו כאבים בצד. איכשהו התגברתי והמשכתי. בק"מ ה-12 עברתי להליכה בפעם הראשונה לאורך 200 מטר. אח"כ חזרתי לריצה. בק"מ ה-13 רצנו לאורך הגדר של קיבוץ אפיקים. פתאום שמעתי קריאות הצילו, הצילו. בתוך הקיבוץ שכב איש מבוגר על הכביש ואשתו עמדה וצעקה הצילו. לא היה אף אחד מסביב וביננו הפרידה גדר גבוהה עם חוט תיל למעלה כך שאי אפשר היה לגשת. מצד אחד אתה מאד קרוב אבל מצד שני אתה לא יכול לעזור כי הגדר מפרידה. מכיוון שאתה בתוך תחרות סיבולת מאד ארוכה וכבר תכנתת את עצמך להמשיך ויהי מה, נורא קשה לעשות את הסוויטץ´ ולהבין שיש כאן סיטואציה שמישהו יכול להיות בסכנת חיים ואתה חייב לעצור ולעזור. בהתחלה (כמו ישראלי טוב) ניסיתי לזרוק עצות. תזעיקו עזרה, תרימו לו את הרגליים. לא עזר. בהמשך במרחק כ-30 מטר ראיתי שיש אזור שאין חוט תיל אז רצתי לשם וטיפסתי על הגדר וקפצתי לצד השני. הגעתי לאיש וראיתי שהוא בלי נשימה ובלי דופק. ניסיתי להיזכר במה שלימדו אותנו בכל מיני הכשרות של עזרה ראשונה. יחד עם עוד אנשים שהיו שם (ביניהם תמר קליימן, מאושויות הפורום) התחלנו לבצע הנשמה מפה לפה ועיסוי לב. לצערי אח"כ נודע שהאיש נפטר. שמו היה זאב קליין והוא היה בן 55. אז מה עושים כאשר נתקלים בסיטואציה כזו? באמת ברגע הראשון עמדה השאלה מה לעשות. אני עייף, אני לא יכול להגיע, אני לא יודע איך לעזור ולא יכול לעזור. אבל ברגע השני החלטתי לנסות ולעשות מה שאפשר ואפילו המעט בכדי לנסות ולהציל חיים בישראל. סיפור אישי קצר על סדרי עדיפויות בחיים וגם בתחרויות. |
|
