הפעם הראשונה שבה השתתפתי במרוץ הייתה ב-2015. הייתי בכיתה י"א, חניכה בתוכנית "אחריי" – והמאמן שלנו הגיע באחד האימונים ואמר שאנחנו הולכים להשתתף במרתון תל אביב במקצה ל-10 קילומטרים. לא האמנתי שאני אצליח כי מעולם לא רצתי מרחק כזה לפני כן, אבל התחלנו להתאמן כקבוצה, עמדנו ביעד ולסיים בפעם הראשונה 10 קילומטרים היה ללא ספק מאוד מרגש. בכלל, להיות חלק מאירוע ספורט כזה בפעם הראשונה זו חוויה מיוחדת. אני זוכרת שהסתכלתי אז על הרצים של חצי המרתון והמרתון – ואמרתי שיום אחד אני גם אעשה את זה…
המשכתי בכל שנה להגיע למרתון תל אביב ולמרוצים נוספים ולרוץ במקצה של ל-10 קילומטרים בימים בהם הייתי חיילת לוחמת וגם לאחר השחרור – ובכל פעם אמרתי לעצמי: "יום אחד את גם תרוצי מרתון…".
באחד הימים החלטתי שאני מפסיקה להגיד שהחלום שלי הוא לרוץ מרתון – ואני מתחילה לפעול ולעשות צעדים בשביל לקדם את עצמי להגשמת החלום. התקשרתי לויטלי לייקין, המאמן שלי כיום, ואמרתי בפשטות: "היי, אני רוצה לרוץ מרתון…".
נועה בני בצ'אלנג' ישראמן | צילום: פרטי
הדרך אל המרתון
קבענו תאריך התחלה ושמנו כיעד את המרתון הראשון שתיכננתי לעשות בחודש פברואר. התחלתי להתאמן: אימוני חיזוק, אימוני כוח, אינטרוולים בלי סוף, אימוני עליות ומרוצים. התחלתי לצרוך מידע על תזונה מתאימה, תוספים וג'לים, העברתי שעות ארוכות של ריצה עם הסכתים (פודקאסטים) בנושאים רלוונטיים, עשיתי המון הכנה מנטלית ושברתי שיאים אישיים בקילומטרים וקצבים.
עד ה-7/10… בבוקר השבת השחורה גויסתי למילואים לתקופה בלתי מוגבלת בחוסר ודאות מוחלט בנוגע לכמה זמן זה הולך להימשך. אני משרתת במילואים בגדוד 972 – גדוד לוחם של פיקוד העורף. במהלך ימי המלחמה, תפסנו כוננות בגזרה האופרטיבית שלנו. במקביל, ביצענו אימוני כשירות וחילוץ ונתנו מענה במספר אירועים שקרו בגזרתנו. במקביל, המשכתי להתאמן במסגרת המגבלות: לא הייתי יכולה להתרחק מהמקום שבו שהינו למרחק של יותר משני קילומטרים – ולכן הייתי עושה אימונים של 15-18 קילומטרים של 'הלוך-חזור'. מצאתי את עצמי לא פעם במהלך ריצה נשכבת על הרצפה כאשר הייתה אזעקה – או רצה למרחב מוגן ועוצרת את השעון. ניסיתי לשלב בין הלו"ז הצבאי הצפוף לבין תוכנית האימונים שעברה שינויים והתאמות על פי המצב.
נועה בני במילואים | צילום: פרטי
בכל יום שעבר, היה נראה שהמרתון מתרחק ובינתיים כל המרוצים המתכוננים התבטלו או נדחו בגלל המצב – והמטרה שעמדה והחזיקה אותי באימונים הולכת נעלמת… במקביל, ראיתי מודעה של "שלוה", שמגייסת רצים חדשים לנבחרת שמיועדת לרוץ בנובמבר 2024. השארתי פרטים, אם כי לא חשבתי שאני עומדת בקריטריונים. בכל זאת, עדיין לא רצתי מרתון.
נועה בני בצ'אלנג' ישראמן | צילום: פרטי
שלוה
את שלוה הכרתי לראשונה מהטלוויזיה (להקת שלוה) אבל לא רק – שלוה מובילה ומקדמת אהבה, קבלה ושינוי עבור אלפי אנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם, בסביבה חמה ותומכת, כבר למעלה מ-30 שנה. התוכניות הייחודיות והחדשניות של שלוה כוללות את מיטב הטיפולים המשלימים, תרפיות בספורט, אמנות, מוסיקה, רכישת כישורי חיים, פעילויות פנאי וכיף לילדים ולמשפחות, הכשרה והכנה לעולם העבודה, תמיכה והעצמה בבוגרים עם מוגבלויות בדיור עצמאי, בהתנדבות לצה"ל ולשירות הלאומי.
במסגרת הלימודים נחשפתי לנבחרת הריצה של ארגון "שלוה סאקוני". בנובמבר 2022, נבחרת ישראלית לקחה חלק לראשונה במרתון יוקרתי עם 65 רצים שייצגו אותנו בגאווה. לאחר 83 ימי מילואים השתחררתי, אך בינתיים המרתון המתוכנן התבטל והייתי צריכה למצוא מטרה חדשה. היה מאוד קשה להמשיך בתוכנית האימונים. ללא מטרה, הייתי מוותרת על אימונים ולעיתים מוותרת לעצמי. המשכתי להתאמן, אבל זה לא היה לא אותו דבר.
נועה בני בצ'אלנג' ישראמן | צילום: פרטי
לבסוף, מצאתי מטרה חדשה: לרוץ בינתיים לפחות חצי מרתון – אותו עשיתי בצ'אלנג' ישראמן שהתקיים באילת בחודש מרץ. חצי מרתון ראשון, בירידות של כביש 12 ובחום של אילת, זה בהחלט שילוב מיוחד. לאחר שהתאוששתי חזרו אליי מ"שלוה"… בכלל שכחתי כבר שהשארתי את הפרטים שלי, אבל לשמחתי מצאו אותי מתאימה להשתתפות בנבחרת, התחייבתי לתהליך ויצאנו לדרך!
עכשיו יש מטרה חדשה! לאחר התאוששות, אני חוזרת להתאמן בכל הכוח… אבל במקביל קיבלתי צו 8 נוסף וגויסתי לעוד 46 ימי מילואים. הפעם הגדוד שלנו תפס קו מבצעי ושם כבר תוכנית האימונים שלי נעצרה לגמרי – ובשל מגבלות מבצעיות, לא הצלחתי להתאמן בכלל: לא אימוני ריצה, לא כוח, לא גמישות. כלום! זו הפעם הראשונה מאז שהתחלתי את התוכנית, שאני מפסיקה להתאמן לתקופה ארוכה כל כך.
ניסיתי ביחד עם המאמן שלי ויטלי, שתומך בי לאורך כל השלבים בתוכנית ומתאים את תוכנית האימונים לשינויים המתרחשים בחודשים האחרונים למצוא איזושהי אפשרות להכניס אימונים – אבל ללא הצלחה. לבסוף, השתחררתי מהסבב השני של המילואים בסוף השבוע הקודם – וכעת אני בשלבי חזרה לשגרה, גם בחיים ובלימודים וכמובן גם באימונים.
יש עוד 22 שבועות עד למרתון: ב-3/11/24 נעמוד 260 רצים ורצות על קו הזינוק של מרתון ניו יורק. נרוץ כולם למען ילדי ומשפחות שלוה, כאשר המטרה של כל אחד/ת מהרצים היא לגייס 30,000 שקלים, שהולכים 100% כתרומה לעמותה – כדי שילדי ומשפחות שלוה יוכלו לכבוש את המרתונים האישיים שלהם על בסיס יומי.
קישור לתרומה – https://www.jgive.com/new/he/ils/donation-targets/124914
קישור לאתר של שלווה – https://shalva.org.il
