עשרות אלפי רצים ורצות עשו בחירה והשתתפו היום באחד המקצים של מרתון סמסונג ת"א. כל אחד מהם תכנן מראש בהתאם למקצה שלו כמה זמן וכמה פעמים בשבוע להתאמן. בעולם מקביל לכל זה, תכנן גם שי ראשוני, 51, חולה במחלת ניוון השרירים ה-ALS וכיום יושב בכיסא גלגלים ומשותק בכל גופו למעט עיניו , כיצד הוא רוצה לעבור את המרתון הזה שהוא כל כך אוהב. ראשוני שאוהב להזיז הרים, לתכנן ולחבר בין אנשים, הקים קבוצת ריצה בשם המחייב "Team life is good", שתקיף אותו ותדחוף את כיסא הגלגלים שלו לאורך 42.2 ק"מ תקניים ועל הדרך גם תעלה את המודעות למחלת ניוון השרירים ממנה הוא סובל.
לבלוג החי המסכם את המרתון – היכנסו
"החלטתי לתת לעצמי מתנת יום הולדת 40, ריצת מרתון". ראשוני לפני שחלה | צילום: באדיבות שי ראשוני
עוד כתבות על שי ראשוני בשוונג
ספורטאי השבוע של שוונג – שי ראשוני
"יש משהו באישיות של שי ראשוני שגורמת לכולנו להיסחף אחריו"
"בשביל מה אנחנו חיים אם לא על מנת להתרגש?
"המרתון הוא רק עובדה סטטיסטית", מספר שי ראשוני לשוונג מעט לאחר המרתון, "מה שהיה מרגש זה האהבה, התמיכה והעידוד. החבר'ה בקבוצת "Team life is good", הם לא פחות ממלאכים. לאחר שדחפו אותי 42.2 ק"מ, הם פינו את האגו והמקום לבני המשפחה שלי שיעבירו אותי את שער הסיום".
איך הרגשת לאורך כל המרתון?
"היה לי כמובן לא נוח ודברים שהציקו לי פיזית, אבל זה היה פחות גרוע ממה שציפיתי. יש כל כך הרבה סיכון במבצע כזה. אבל הכל עבר חלק. גם החלפת הסוללה של מכונת ההנשמה, רגע רגיש, עברה חלק לגמרי. כולם תיפקדו כמו פלוגת סיירת מגובשת למרות שחלק נפגשו לראשונה היום".
"החבר'ה שרצו איתי הם לא פחות ממלאכים" | צילום: באדיבות שי ראשוני
טבעת הרצים שהיתה איתך חשה בהתרגשות שלך?
"כולם היו בהיי מטורף כל הזמן. נישקו אותי, בכו. אני הייתי מפוקס על תקלות אפשריות גם אחרי הסיום. בכל חיבוק יכולים לתלוש לי את הצינור הנשמה. הייתי מיובש לגמרי בכוונה כדי שלא אצטרך פיפי במהלך חמש השעות – זה היה מעכב אותנו יותר מדי. היו קטעים שחסמנו את המסלול והרגשתי לא נעים מרצים אחרים. דיברנו על זה מראש וגם תוך כדי, אבל החבר'ה היו בהתלהבות. עופר שיטרית מנכ"ל המרתון הוא אישיות נדירה. זה לא היה קורה בלי המלחמה שלו לפתור לנו כל בעיה".
הבן הספיק להגיע מהצבא ולפגוש אותך?
"לשמחתי כן, זה היה קסם, הוא רק התגייס השבוע. כמו כל אבא פולני הייתי הרוס מגעגוע כשהוא היה בצבא שלושה ימים".
היתה לך מטרה להשיג היום?
"בסך הכל השגתי את מטרותיי, להראות לחולים אחרים שלא מעזים לצאת מהבית שהכל אפשרי. בנוסף היה חשוב לי להעלות את המודעות למחלה. המטרה השלישית והאחרונה היתה להתרגש ולכך בהחלט זכיתי. אני האדם הכי בר מזל שיש בעולם".
"היום פגשנו בקסם הבריאה" | צילום: באדיבות שי ראשוני
אחד הרצים שהיו חלק מהקבוצה הוא יניב כתר גונדה, שכתב פוסט בפייסבוק שמעביר במקצת את השליחות שהוא רואה מאחורי המסע הזה. "היום פגשנו בקסם הבריאה בדבר הכי יפה שיש לבני אנוש. חברות. וחברות אמיצה. שי ראשוני לא יכול להשמיע קול וזה מה שלימד את כולנו להקשיב עם הלב. תודה על ההזדמנות שנתת לנו להיות הרגליים שלך ותודה אישית ממני שנתת לי הזדמנות להכיר כל אחד ואחד מהאנשים המדהימים האלה. היום עשינו היסטוריה, פה בישראל בתל אביב. לראשונה חולה איי אל אס סיים מרתון שלם. היום חבורה של אנשים הוסיפה עוד קראמה טובה לעולם". הרצים שהקיפו את ראשוני היום ואליהם התכוון גונדה הם: נילי אברמסקי, דני דויטש, גיא זוהר,
מרתון מתנה ליום הולדת 40
הרומן שלו עם הספורט התחיל עוד בחטיבת הביניים בכיתת ספורט, שם השתתף באליפויות ישראל באתלטיקה ובריצות שדה, אך הוא לא היה יותר מדי ספורטיבי מסוף התיכון ועד גיל 39. אך משהו זע בו לפני יותר מעשור, אז החליט לתת לעצמו מתנה ליום ההולדת 40 – ריצת מרתון. וכמו כל דבר, גם את זה עשה בגדול ותוך מספר חודשים כבר הספיק לרוץ שלושה מרתונים. אחר כך כבר אי אפשר היה לעצור אותו והוא לקח פיקוד על טריאתלונים, חצי ישראמן וישראמן, ומי שסקרן יכול לפגוש לא פחות מ-74 תחרויות בעמוד התוצאות שלו.
"אני האדם הכי בר מזל שיש בעולם" | צילום: באדיבות שי ראשוני
את ההכנות לקראת המרתון המלא שסיים היום התחיל ראשוני למעשה כבר לפני שנה. לקראת מרתון תל אביב אשתקד, בעזרתו של חברו איש הברזל גלעד רותם, הצטרף ראשוני לקילומטרים האחרונים של מרתון תל אביב. רותם שקבע את הזמן המהיר ביותר שלו בתחרות איש הברזל ברות, גרמניה, בתוצאה של 8:20 שע' והגיע במקום השביעי הכללי ומחזיק בתוצאת המסלול הטובה ביותר של ישראלי על מסלול תחרות איש הברזל ישראמן, הוא רץ תחרותי-איכותי, אשר לאורך השנים התאמן במקביל ללימודי הרפואה שלו. ראשוני אשר נמצא על כסא גלגלים ומשותק בכל גופו למעט עיניו, הצטרף אז לרותם לקילומטרים האחרונים של ריצת המרתון עד לקו הסיום. אז הוא סיפר לשוונג כי פעם זה היה נראה לו, לא לעניין. "קשה להסביר מה זה בשבילי. אני חושב שלחיות. כשחליתי, הציעו לי חברים למשוך ולדחוף אותי באיירונמן, אבל זה נראה לי אידיוטי. 'מה אני שק תפוחי אדמה?', חשבתי לעצמי. אבל היום אני מרגיש אחרת". והיום, שנה לאחר האפיזודה הזו השיג ראשוני את מטרותיו וזכה להוסיף עוד תחרות לעמוד התוצאות שלו.
שי ראשוני בשיתוף דנה צימרמן, כתבו ספר הדרכה ייחודי לרץ המתחיל, שכל ההכנסות ייתרמו לעמותת "פרס לחיים", העוסקת בקידום המחקר והאצת מציאת תרופה למחלת ה-ALS – אתם מוזמנים להיכנס לקישור ולתרום כאן
באמת שמרגש. קשה להתחבר מבחוץ ולא בטוח שהוא יזכה לראות את פרי עמלו אבל בעולמנו הציני- עונג שישי.
מאוד מרגש ונוגע.