זהו סיכום של המסע שלי שהתחיל לפני שנים רבות בניווט ספורטיבי והסתיים בשנים האחרונות בתחרויות סיבולת ארוכות כמו איש ברזל, מרתון הרים (רוגיין) וריצות אולטרה
מאת:תומר גמינדר
בשנה שעברה ליוויתי את מסעי לישראמן בבלוג שבועי, שסיכם את אירועי השבוע שחלף ובעיקר סכם קילומטרים וזמנים. אבל המסע לישראמן, או לכל מטרה ספורטיבית גדולה אחרת, הוא הרבה יותר מסכימה של מספרים: הוא אוסף של משברים קטנים בזמן אימון אינטרוואלים על המסלול או ברכיבה ארוכה, ומשברים גדולים של שבועות שהגוף או הנפש פשוט צועקים למעט מנוחה. הוא אוסף של חברים ואנשים טובים שפוגשים לאורך הדרך, והופכים את המסע לגדול לאין ערוך מאשר המטרה שבסופו. הוא אוסף של ידע והבנה שאתה צובר על עצמך ועל תהליך האימון בכלל, והופך להיות חלק מהמהות שלך.
מאחר ואני איש של עובדות וניתוחים, טכנולוג שמחפש להיות מדען בעבודתי ובתחביבי, הרגשתי שהבלוג בעצם מפספס את המטרה העיקרית שלשמה נועד, והיא לחלוק את המסע עצמו. אבל בהיותי עילג מילים, לא מצאתי דרך אחרת לתאר את המסע מלבד אותם מספרים ועובדות. ולכן השנה בחרתי בדרך אחרת: חלקה מופיע באתר שוונג בדמות פוסטים מתורגמים מאת כמה מטובי המאמנים ומדענים בתורת האימון, וחלקה האחר בדמות שני בלוגים: אחד אשר מרכז את תוכניות האימון לריצה של האל היגדון, ובפרט את המדריך למרתון שלו. והשני מרכז תוכניות אימון לטריאתלון מאת מייק ללירנדי, ובפרט למרחק איש ברזל וחצי איש ברזל. אך בסופו של דבר, לכבוד השנה החדשה וההתקרבות של ישראמן – סמסונג 2012 המבטיח להיות גדול מכל קודמיו, גם הבלוג השבועי חוזר, אם כי בפורמט מעט שונה.
השבועות האחרונים לוו בשלושה דגשים: הראשון, והפשוט מביניהם, הוא העלאת נפח ועצימות האימונים ככל שתקופת הבנייה (12 השבועות הקשים של האימונים לתחרות המטרה) של התוכנית לישראמן מתקרבת. השבוע האחרון, שהיה שבוע LSD – Low Steady Distance היה הארוך ביותר בתוכנית עד כה, עם 16 שעות אימון נטו בתוכנית, ומעט יותר בפועל, וזמן לא קצר בקצבי סף אנאירובי באימון האיכות השבועי בכל אחד משלושת המקצועות.
השני, הסיום של ההתלבטויות בנוגע לתוכניות לעונה הקרובה. בשנה שעברה רציתי מאוד לרוץ במרתון ירושלים. בסופו של דבר, מועד המרתון נפל יום לפני תחרות מרתון ההרים (רוגיין) של איגוד הניווט – תחרות ריצה קבוצתית ארוכה מלווה בניווט, שנמשכה 12 שעות. בנסיבות אלו לא התלבטתי כלל וויתרתי בשמחה על מרתון ירושלים. השנה מארגני הרוגיין החליטו להציב אתגר חדש, וקבעו את מועדו בשבוע שבין מרתון ירושלים למרתון ת"א. לאחר התלבטויות לא פשוטות בחרתי להיענות לאתגר (לצער המארגנים כנראה לא יהיו רבים שיעשו זאת, למרות שבעיני הרוגיין הוא כנראה ריצת האולטרה האולטימטיבית), ולעשות מה שלא אייעץ לאף אחד אחר, וזה לרוץ את שני האירועים. כך שלוח התחרויות שלי השנה יהיה: סובב עמק (62 ק"מ), ישראמן, מרתון ירושלים ולקינוח הרוגיין.
והדגש השלישי, איך לא, הוא הגורם האנושי. למי שמתאמן לאיש ברזל ורגיל להתאמן לבד, האימון עם חברים הוא חגיגה אמיתית. והשבוע החגים זימנו לי לא אפשרות אחת, אלא שתיים: ריצה עם צמד חברים נפלאים לאורך הירקון המזרחי להורדת ארוחת ראש השנה (אם נאמר את האמת, היא כמעט ועלתה את כל הדרך למעלה, אבל בסופו של דבר ניצלה, וטוב שכך או שהייתי מסתבך עם החותנת), וריצה ביער עופר היפיפה שזימנה כמה עליות מאתגרות, ומראות משכרי נפש, שלא לדבר על קבוצה של אנשים נפלאים שנתקבצו לרוץ יחד מעצם אהבת הריצה.
בברכת שנה טובה ובטוחה וגמר חתימה טובה לכל האתלטים ובני משפחותיהם
אתר התחרות –
ישראמן סמסונג 2012
תומר גמינדר– המתרגם
נשוי + 3 בנות מדהימות, טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי
