השבוע הזה החל עם אימון השחייה השגרתי של יום ראשון. שלא כרגיל, במקום אימון, הצטרפתי לשיעור הדגמה של TI. בפעם השלישית בחיי עמדתי על שולי הבריכה בתום האימון ותוהה מה הצעד הבא
מאת:תומר גמינדר
באופן מעציב, למרות שתי תחרויות למרחק איש ברזל, שתי תחרויות לחצי המרחק, ואינספור תחרויות טריאתלון שעשיתי, אני פשוט לא יודע לשחות. נקודה. ולא שלא ניסיתי. פעמיים בעבר הלכתי ללמוד את רזי השחייה, אבל למרות כל כישוריהם של המדריכים, למרות עשרות ומאות השחיינים ששחו כמו דגים סביבי, אני מצאתי את עצמי מדדה במים עד כדי גועל נפש, ובסופו של דבר ויתרתי.
הפעם הגיעו TI, בראשות גדי כץ, לבריכת הבית שלי באוניברסיטת תל אביב. לא עמדתי בפיתוי והגעתי לשיעור הניסיון. כמו תמיד, התיאוריה נשמעת נפלא, גדי מרצה בחסד ויודע למצוא את הדרך אל לב השומעים. הוא אפילו ענה יפה מאוד לצד האנליטי יותר, כשידע להבהיר את הפער בין TI כשיטת לימוד שחייה לבין שחייה תחרותית. אבל כשהגיע זמן התרגול המעשי, ההרגלים שקובעו בי במשך כל השנים ומאות ואלפי הק"מ בבריכה נכנסו לפעולה. אין לי ספק, כי אם הייתי צופה בעצמי משפת הבריכה הייתי מתקשה שלא לחייך למראה הניסיונות הנואשים לציית להוראות של בוריס. שוב אני ניצב בפני הדילמה, האם בכלל יש טעם לנסות? האם TI יצליחו במקום בו כל האחרים נכשלו, ולא בגלל כישוריהם כמדריכים אלא בגלל חוסר כישורי התלמיד? והאם בכלל אני מסוגל לשחות ולא סתם לדדות במים?
המשך השבוע כבר היה מעודד יותר. במסגרת אימוני השחייה תרגלתי עוד מעט את התרגילים, והגעתי לאיזושהי רמה שמאפשרת לסיים בריכה מבלי להיעמד במקום ומבלי למצוא את עצמי הפוך על הגב כמו צב מת.
כמו תמיד, שיאי האימונים של השבוע הם מצד אחד אימוני האינטרוואלים ברכיבה, ביום שני, ואינטרוואלים בריצה של יום רביעי, ואימוני הרכיבות + ריצות הארוכים בשישי ושבת. בגלל אירוע סובב עמק הממשמש ובא, החלטתי לשנות את מתכונת הריצה הארוכה של השבוע. במקור, אימוני סוף השבוע משלבים יותר ממקצוע אחד. הן כדי לדמות את המצב בתחרות כאשר צריך לעבור מרכיבה לריצה, והן בשביל להפחית מהעומס הגדול שהריצה גורמת, תוך ביצוע אימון "ריצה" ארוך מספיק. בפרט, הריצה הארוכה של השבוע, בשלב זה של האימונים, היא בדרך כלל ריצה בינונית (לרץ מרתון) וכשעה נוספת של רכיבה. בהמשך זה יהפוך בכלל לסנדוויץ' (ריצה – רכיבה – ריצה) שאורכו הכולל קרוב לאורך הריצה בתחרות עצמה. בגלל הצורך לרוץ ריצה ארוכה בחוצה עמק, חשוב לי לשלב בשבועות הקרובים ריצות ארוכות במיוחד בעצימות נמוכה מאוד. בדומה לזו שתהיה בריצה ל- 62 ק"מ בסובב עמק.
לשמחתי אני מוקף בעוד כמה משוגעים שהם גם חברים טובים. יחד חברנו לריצת 30 ק"מ בבוקרו של ערב יום כיפור. יותר מעצם המרחק שימח אותי לגלות שלמרות שמרבית האימונים שלי מתבצעים בעצימות גדולה משמעותית הצלחתי לשמור על קצב נכון, מבלי להיגרר אחרי ארנבות מחד, ומבלי להרגיש כל דעיכה ככל שהמרחק התארך מאידך. יותר מכך, פשוט שמחתי לגלות שוב את החברים הנפלאים והיקרים שמלווים אותי בדרך הארוכה הזו.
את השבוע קינחתי ברכיבה ארוכה בשבת, שגם היא מתחילה להראות את הסימנים לתקופה התחרותית בתוכנית שאוטוטו מתחילה. רכיבה שמתוכננת להיות לא ארוכה מדי, אבל לאחר שני אינטרוואלים אירוביים ארוכים ב- zone2 משלבת לקראת הסוף שני אינטרוואלים ב- zone3, שאמנם לא מחייבים גיוס משאבים כמו אימוני אינטרוואלים עצימים יותר, אבל בהחלט הולכים על הגבול העדין רגע לפני שחומצת חלב מתחילה להיאגר בשרירים. אחרי הרכיבה יצאתי לריצה קצרה ומשחררת, לקראת תחילת שבוע חדש.
בעודי ממתין בכיליון עיניים לפתיחת עונת הניווטים, שתפתח בסוף החודש בבקעת הנזירים, בשבת הקרובה יערך אירוע ניווט מהנה לכל המשפחה בפארק הגשרים התלויים בנשר (חיפה). אירוע מומלץ בחום לכל מי שמחפש פעילות ספורטיבית משפחתית בחול המועד סוכות.
אתר התחרות –
ישראמן סמסונג 2012
תומר גמינדר– המתרגם
נשוי + 3 בנות מדהימות, טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי
קראו עוד מאמרי ספורט מתורגמים , פוסט קודם – שנה חדשה אתגרים חדשים ומטרות חדשות
