הסיום היה מותח במיוחד. שני שחיינים במאוץ ראש בראש אל קו הסיום. אחד צעיר, שחיין בריכות מצטיין מפנימיית המחוננים של ויינגייט, ויקטור בלחסן שמו. השני, שחיין מים פתוחים מצטיין שאף היה מדורג במקום ה- 9 בעולם בענף, דניאל קציר שמו.

אותו שחיין מים פתוחים, מספר 149,  גבר על הצעיר המחונן והגיע ראשון אל שער הסיום בזכות גילו, ניסיונו ומהירות ידיו. הוא נשכב על גבו, החזיר אוויר לריאותיו ונשם לרווחה אחרי שהשלים את ההישג. מיד לאחר מכן הוא ניגש אל סגנו, בלחסן, לחץ את ידו ובירך אותו: "שחית מעולה, כל הכבוד".

אחרי לחיצת היד החברית, בין המנצח מספר 149 לסגנו, חיכה המנצח במים לכל השחיינים של הקבוצה אותה הוא מאמן. גם הם נרשמו לאותו מקצה בו הוא ניצח. אחד אחרי השני הם סיימו, קיבלו את ברכת מאמנם והמשיכו אל המדשאות כדי לראות את "המאמן" מקבל את הפרס על הישגו בטקס הסיום.

השעה הגיעה. מאמנם נקרא אל דוכן המנצחים וקיבל את הגביע על ניצחונו בקבוצת הגיל. משם הוא חזר בציפייה לדשא וחיכה שיקראו בשמו שנית. הפעם לדבר האמיתי, המקום הראשון הכללי במקצה התחרותי למרחק 1.5 ק"מ.

ואז נשמע הכרוז: "ובמקום הראשון ויקטור בלחסן"

מספר 149, קציר, לא האמין למשמע אוזניו. הוא ידע שניצח ואפילו בפער של מספר שניות. הוא ניגש אל הבחור הצעיר (בלחסן) וביקש: "תגיד להם שניצחתי, בבקשה". מאוחר יותר בשיחת טלפון אמר בלחסן: "ראיתי אותו עוקף במטרים האחרונים. שלא קראו בשם שלו חשבתי שאולי הוא פסל. באמת שלא ידעתי".

הטקס נגמר, הקהל התפזר. מלבד אנשי איגוד השחייה, השחיין קציר, ספורטאיו וצוות שוונג עוד נכחו במקום וניסו לעשות סדר בבלגן. לבדוק היכן נפלה הטעות? היכן ניירות השיפוט הרשמיים? היכן רשימת סדר הסיום? אך זו לפתע הצמיחה כנפיים ולא הייתה בנמצא.

השופט המזוקן, אשר היה על הסירה בקו הסיום, טוען שהרשימה כבר מזמן לא אצלו, כי העביר אותה אל מארגני המשחה בראשות יו"ר ועדת מים פתוחים באיגוד השחייה הדר בן דרור. הוא מנסה להגיד משהו, להסביר…. "אל תגיד להם כלום" מהסים אותו חבריו לעבודה. אחת מהם פוקדת עליו בצעקות: "שלא תעיז לדבר איתם". הוא מנסה למחות:"אבל" וזוכה ל:"שלא תעיז לדבר איתם". הוא שותק.

לאחר מספר דקות של אנדרלמוסיה אומרת בן-דרור: "הרשימה אצלי ברכב". הטונים עלו. השחיין רעד, התרגש, לא הבין כיצד זה קורה לו, שוב.

דקות ספורות אחרי, המקום כבר עזוב ושומם. הטלפון של השחיין מצלצל. על הקו הדר בן דרור: "עשינו טעות, לא זיהיתי אותך במים. אתה ניצחת" היא פוסקת. "בכמה תחרויות היית איתי בחו"ל", הוא שואל את הדר בן דרור. "הרבה מאוד" היא עונה. "אז איך לא זיהית אותי?"… שתיקה.

הדבר כבר נעשה. דניאל קציר, המנצח במשחה המים הפתוחים התחרותי אתמול בצליחת הכנרת כבר לא יעלה על דוכן מנצחים. הוא ניצח במים אבל הפסיד בטקס הענקת המדליות. כאבו צורב כהשפלה, בעיני עצמו, בעיני הספורטאים אותם הוא מאמן.

בין כה זה כבר לא חשוב. הרי בסופו של יום דניאל קציר הוכתר כמנצח התחרות. אמנם לבד, אמנם בצד, אך מה זה חשוב? מנצח הוא מנצח. גם אם עירום וגם אם ניצח למגירה.

תוצאות המקצים התחרותיים:
תוצאות אישיות  של כל המשתתפים – חיפוש לפי שם פרטי ומשפחה – כאן
מקצה ה- 1.5 ק"מ – כל התוצאות
מקצה ה- 3 ק"מ – כל התוצאות
מקצה ה- 6 ק"מ – כל התוצאות

"זו טעות שלי שלא בדקתי את הדברים ולא שמתי לב. הייתי צריכה לשים לב. היה מאוד צפוף ואני בכלל לא בטוחה כי תהיה לנו את האפשרות לתת את הזמנים (של התחרות). תנסה להבין מה זה להזניק שלושה מקצים בשעה אחת. זה משנה את הדירוג של כולם, את התוצאות. אני רק יכולה להגיד, כי תחרות בסדר גודל שכזה, אני לא אעשה יותר בלי צ'יפים (שבבי מדידת זמן א.ג.). יש טעויות ואני מודה שיש טעויות. יושבת לידי זו שעשתה את הטעות (הכוונה לשופטת א.ג.). לא חשבתי שדניאל היה שם ולא ניצח. לאחר אילת (אליפות אירופה א.ג.) תבין למה אני מתביישת בתחרות שכזו. כל הניירות (של התוצאות א.ג.) מלאים במים מהגשם. אני חושבת שאתם (שוונג א.ג.) חיממתם את דניאל. אני לא מאמינה שהוא יחשוב שמישהו עושה לו דווקא. אני לא יכולה להתחייב להתנצלות רשמית, לא עשיתי את זה בעבר ואני לא יודעת איך עושים את זה היום. אני ביקשתי את סליחתו כמנהלת תחרות."

"זו היית טעות אנוש. מישהי טעתה במספר שהיית רשום. אני לא יודע מי זו ואני לא יכול לתת לך תשובה לגבי מה היה בדיוק. לא עשיתי חקירת שב"כ. מי שעשה את הסיכום עשה את הטעות. טוב שהארת את עינינו, זה יתוקן ויפורסם באתר איגוד השחייה ושוונג. אני לא מעריך שתהיה התנצלות רשמית. אני יכול להתנצל בשמי ובשם הצוות של האירוע. אני לא יכול להבטיח שתקבל מדליה במעמד רשמי."

1. צליחת הכנרת העממית נוהלה ואורגנה ע"י: מ.א עמק הירדן, שוונג אירועי ספורט (מפעילת אתר שוונג)  ופלג ניל (מקבוצת בן דרור)

מקצה השחייה התחרותי: אורגן ע"י הנ"ל בשיתוף, בניהול ובשיפוט איגוד השחייה הישראלי.

2. לפני כשבועיים העלו אילן גולדמן ודניאל קציר כתבה שעסקה במדליית הארד אותה השיג מיכאל דימיטרייב במשחה ל – 5,000 מ' אליפות אירופה במים פתוחים. באותה כתבה דווח הנושא של אי המעבר של דימיטרייב תחת גשר מדידת זמני הביניים (לינק). הדר בן-דרור הגיבה בפייסבוק בשמה לכתבה במלים אלו: "תראי מי כתב ותביני, הקנאה נשפכת. קציר – פשוט פתטי ! במקום לנצל את ההזדמנויות לחזור לפעילות מנסה להוריד את האחרים. איש מגוחך."

3. בנוסף, הגיב איגוד השחייה לכתבתו של הכתב אילן גולדמן בעניין השחיינית אולגה ברנסייבה, בין היתר, במלים אלו: "במהלך אליפות אירופה במים פתוחים שנערכה באילת, השחיינית אולגה ברסנייבה, פנתה ליו"ר ועדת המים הפתוחים, הדר בן דרור וליו"ר הועדה המארגנת של אליפות אירופה, נעם צבי, בתלונה על כך שהשחיין לשעבר, דניאל קציר, הטריד אותה בשאלות שנועדו, כך לטענתה, אך ורק לפגוע באיגוד השחייה". כמו כן ברצוננו לשוב ולהדגיש, הראיון עם ברנסייבה נערך על ידי אילן גולדמן, ולא כפי שנטען.

4. מי ייתן ותקלות ספורטיביות כמו זו שהתרחשה אתמול בכנרת לא יישנו. מי ייתן והמנצח תמיד יעלה ראשון לדוכן המנצחים.

קישורים: שחייה, ברנסייבה, דמיטרייב, תגובות לכתבות