שלושה ענפים ב-17 שעות על פני 226 קילומטרים – כל כך הרבה דברים יכולים לקרות תוך כדי, אבל כמו בכל אירוע ספורט אנחנו זוכרים בעיקר את האנשים שהגיעו ראשונים אל קו הסיום. אבל באירוע כל כך מורכב, הרבה דברים קרו גם מאחורי הקלעים, ויש אנשים שאמנם לא הגיעו אל קו הסיום, אבל עשו על הדרך מעשה טוב ובעל ערך משמעותי לטובת ספורטאי שאינם מכירים ושנקלע לצרה. שני סיפורים כאלו הצלחנו למצוא במהלך התחרות ועליהם נספר כאן, אבל כמובן שהיו עוד לא מעט כאלה.

"עכשיו יש לי חשבון פתוח עם הישראמן". דדי שושן | צילום: צלמי שוונג

עוד כתבות בנושא  
צפו בסרטון הישראמן
25 תמונות מטורפות של ישראמן 2019
צפו בסיכום המרחק המלא בישראמן

דדי שושן הוא אחד מאלה שנדבקו בחיידק הטריאתלון למרחקים ארוכים, ובתור סמנכ"ל מלון ספורט באילת שמכיר מצוין את הישראמן זה היה טבעי. אחרי שהשתתף בקיץ בפעם הראשונה בתחרות למרחק איש ברזל ברות' שבגרמניה, הוא נרשם לראשונה גם למרחק המלא בישראמן.

"עד סוף ההקפה הראשונה באופניים בישראמן השנה הכל היה פיקס מבחינת הזמנים", מספר שושן, "אבל אז ראיתי מול העיניים בחור שהתרסק עם האופניים ונפל על הפנים. רגע לפני שזה קרה הוא רכב באמצע כשלצדו שני רוכבים, אבל אף אחד מהם לא עצר וזה היה מאכזב. עצרתי את הרכיבה התחרותית שלי וניגשתי אליו, אבל הוא היה מחוסר הכרה. מסתבר שהוא רכב במהירות גבוהה ואכל תוך כדי, וכך הוא איבד שליטה על האופניים. הוצאתי לו את האוכל מהפה וראיתי שכל הפנים שלו מרוסקות. הרמתי אותו על הברכיים כדי לפתוח לו נתיב אוויר, אבל פחדתי מאוד לפגוע בו עוד יותר בגלל המצב של הפנים שלו. במקום שהיינו בו לא היתה קליטה ואי אפשר היה להזעיק עזרה.

"בסופו של דבר הגיע מתחרה מהקבוצה שלו ואז התחלפנו. הוא הרים אותו על הברכיים שלו ואני רכבתי לבסיס הקרוב כדי להתקשר משם. על הדרך ראיתי אופנוען של מד"א וצעקתי לו להגיע כמה שיותר מהר. כשהגעתי לבסיס התקשרתי כדי לוודא שהסיוע הגיע, ואז התיישבתי על המדרכה והתחלתי לבכות".

הפצוע פונה לבית החולים, ובשעת צהריים דדי שושן הבין שהוא לא יכול להמשיך את המרוץ שלו. "אחרי שניגבתי את הדמעות טיפסתי על הר חזקיהו ואמרתי לחבר בשטח ההחלפה שסיימתי את התחרות. לא יכולתי להמשיך, כי כל מה שיש לך מתרוקן אחרי מקרה כזה. בשנה הבאה אני אחזור, יש לי חשבון פתוח עם הישראמן. בינתיים אני אחכה שהבן אדם יתאושש, ואנסה ליצור אתו קשר ברגע שיתאפשר".

"קיבלתי שיעור בספורטיביות, אנושיות והקרבה". דניאל וייס בזמן הרכיבה | צילום: צלמי שוונג

עוד אירוע שנגמר בטוב בזכות עזרה ההדדית ברוח הישראמן היתה של דניאל וייס ואוהד כהן, גם כאן העזרה היתה על מסלול הרכיבה. דניאל וייס, עולה חדש מארצות הברית, התאמן שנה שלמה לתחרות חצי איש הברזל הראשונה שלו והיה מוכן ודרוך ועם שאיפה לתוצאה מסוימת. אבל בישראמן כמו בישראמן לא תמיד נצמדים לתכניות ובמקרה הזה וייס נתקע באמצע קטע הרכיבה שלו בגלל תקלה בשרשרת האופניים, שהוא לא הצליח לטפל בה בעצמו. "השרשרת נתקעה ולא הייתי יכול לתקן אותה, זו פעם ראשונה שדבר כזה קרה לי", הוא מספר לשוונג, "הייתי ממש מתוסכל מזה שלא הצלחתי לטפל בזה בעצמי ומיואש מזה שהפסדתי הרבה זמן אחרי כל ההכנה שעשיתי. הרוכבים חלפו על פניי וזה היה מבחינתי מובן כי הם סיימו ירידה ועמדו לטפס בעלייה. לשמחתי עצר לידי אחד המתחרים בשם אוהד כהן, שעזר לי וגם הצליח לתקן את הבעיה. זה מדהים שהוא בחר לעצור את עצמו ולהתעכב לידי במהירות הזאת, במיוחד כי באותו מקום שהייתי בו קשה מאוד להתחיל מחדש בעלייה. למדתי מזה שמה שהוא עשה בשבילי היה הרבה יותר משמעותי מאשר לאבד 10-15 דקות במרוץ. קיבלתי שיעור בספורטיביות, אנושיות והקרבה. אני מקווה שבעתיד גם לי ייצא לעזור לאדם שיקלע למצב דומה כי עכשיו יש לי השראה". אוהד כהן עשה את המעשה באופן טבעי מבחינתו ואמר: "אני חושב שלפני שאתה ספורטאי אתה צריך להיות קודם כל בן אדם, עשיתי את זה בכיף".