פול ריאן המועמד לסגן נשיאות ארה"ב, נתפס בשקר בוטה כשהשוויץ בתוצאה של מתחת ל-3 שעות במרתון, שמעולם לא התקרב להשיג. נראה שפוליטיקאים שקרנים וגוזמאים אינם זן נדיר
מאת:חגי אשלגי
פול ריאן בן 42. הוא חבר קונגרס ממדינת ויסקונסין מאז היותו בן 29. ריאן היה מהצעירים המבטיחים של המפלגה הרפובליקנית. לפני כחודש מינה אותו המועמד הרפובליקני לנשיאות – מיט רומני – כסגנו. מאז שמונה להיות מועמד לסגנות הנשיאות, ריאן מתראיין והרבה.
מה כל זה קשור לריצה ולאתר שוונג? ובכן, לפני כעשרה ימים, ב-22 באוגוסט, התראיין ריאן לבלוגר בשם היו היואיט (Hugh Hewitt). הנה חלק קטן מהשיחה:
היואיט: אתה עדיין רץ?
ריאן: כן. נפצעתי בחוליה בגב אז אני כבר לא רץ מרתונים. אני רק רץ בערך 10 מייל.
היואיט: אבל רצת מרתונים מתישהו?
ריאן: כן, אבל אני כבר לא יכול לעשות את זה כי הגב שלי לא במצב טוב.
היואיט: אני חייב לשאול, מה השיא האישי שלך?
ריאן: מתחת לשלוש. שתיים גבוה. עשיתי שעתיים חמישים ומשהו.
היואיט: אלוהים אדירים! טוב, עכשיו אתה יורד לאוניברסיטת מיאמי…
ריאן: הייתי מהיר יותר כשהייתי צעיר, כן.
(צילום:U.S. Congress)
מכאן נכנסה קהילת הריצה האמריקאית לטירוף, ואיתה גם חלק מהעיתונאים החרוצים יותר. מועמד לסגנות נשיאות שרץ מרתון בשעתיים חמישים ומשהו? מעל שבוע חיטטו העיתונאים וחובבי הריצה בכל התוצאות של כל המרתונים בארה"ב בעשרים השנים האחרונות. הפורום של אתר "letsrun" נכנס לטירוף והספקנות באמיתות האמירה של ריאן נסקה לשמיים. באינטרנט לא היה זכר לתוצאה כזו; ובכלל – ממתי רץ מרתון של פחות משלוש שעות שוכח את השיא האישי שלו?!
עיתוני ואתרי הספורט נברו שנים אחורה בתוצאות. לבסוף, סקוט דגאלס, עיתונאי ריצה ותיק ומי שהיה עורך ה-Running Times חשף ביום חמישי, 31.8.2012 שריאן השתתף ב-Grandma's Marathon הידוע במינסוטה בראשית שנות ה-90' וסיים ב-4:01 שעות.
ניקולס תומפסון, עיתונאי פוליטי ממגזין "ניו יורקר" עקב אחרי הסיפור והשקר נחשף. ה"הסבר" מפיו של דובר של ריאן הי כי "המרוץ היה לפני למעלה מ-20 שנה", וכי אחיו של ריאן עצמו הזכיר לו את האמת. "אם הייתי צריך לעגל אז זה בוודאות היה לכיוון של ארבע שעות. אחי ירד עליי חזק בעניין הזה בארוחת ערב היום."
כך פטר את עצמו ריאן מהשקר הגס ביחס לשיאו האישי במרתון. למזלו, החדשות הגדולות של כינוס הועידה הרפובליקאית שטפו את הידיעה במורד הזרם.
אבל אנחנו זוכרים. ועכשיו גם אתם.
חגי אשלגי
שואף לתנועה