רובנו מכירים את הטריפל הישראלי של עולם המרתון – טבריה, תל אביב וירושלים. עד לא מזמן היה גם דירוג למי שביצע את שלושתם באותה שנה קלנדרית במרחק של שלושה חודשים. אך בימים כאלו, בהם רצים רבים מכוונים לא רק למרוצים בארץ, אלא גם לחו"ל, הזדמנות טובה להכיר את ה"קוואטרו" הקפריסאי – לרנקה, ניקוסיה, לימסול ופאפוס.
לכתבות נוספות בנושא:
שטוח לחלוטין וכמעט בלי פניות: מה הופך את המסלול במרוץ נשר למהיר כל כך?
מארגני מרתון לונדון צופים – המרתון השנה יהיה הגדול בהיסטוריה
לא רק המייג'ורים: הכירו את סדרת המרתונים של ספרד – Las 5 Grandes
מדובר בארבעה מרתונים, שלכל אחד הייחודיות שלו. רובם מומלצים וטובים, ואחרי שרצתי בכל הארבעה, בחלקם גם הרבה יותר מפעם אחת (בסך הכל רצתי 11 מרתונים מלאים באי השכן), סקרתי בקצרה את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם.
נוחות וקרבה
נתחיל ביתרון הברור. מדובר מרתונים במרחק טיסה של 45 דקות עד שעה. ללרנקה או פאפוס ניתן לטוס כיום בקלות בטיסה ישירה, לניקוסיה או לימסול תצטרכו להמשיך באוטובוס או במונית במרחק של 40 דקות נסיעה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
עלות
המרתונים זולים מאוד, בכל קנה מידה. עלות הרשמה נעה בין 25 ל-35 אירו, הכי זול שאני מכיר באירופה (לא בדקתי את כולם). קפריסין אומנם התייקרה בשנים האחרונות מבחינת מחייה, אך עדיין זולה משמעותית ממרכז אירופה. תוכלו לסגור את המרתון, שכולל טיסה, מלון באיכות טובה והרשמה למרוץ ב-400 אירו. לשם השוואה, הסלוט בלבד למרתון ברלין השנה יעלה 300 אירו.
תוואי ותזמון
אז בואו נעשה קצת סדר בקפריסין – שניים מהמרתונים נערכים בעונת הסתיו (לרנקה בנובמר, ניקוסיה בדצמבר) ושניים נערכים באביב (פאפוס ולימסול בחודש מרץ). שניים מהמרתונים שטוחים ושניים עם עליות. אחד שהוא מנקודה לנקודה ולא מעגלים (לא חוקי לקביעת שיאים על פי AIMS), ואחד לשיא אישי מובהק. נצלול אליהם אחד אחד.
שליו ברוש במרתון לרנקה עם מליסה מנשה ורעות ווסרמן | צילום: פרטי
מרתון לרנקה
מרתון קטן, מישורי מאוד, מתקיים בנובמבר עם טמפרטורה מצוינת. מעט פניות ומאורגן היטב. העלייה המצטברת היא מזערית, של 40 מטר, אחד הנמוכים שאני פגשתי באירופה. לצורך השוואה למרתונים המהירים שאתם מכירים – בסביליה יש 60 מ' עלייה מצטברת, בוולנסיה ובברלין 50 מטר. הפוטנציאל לשיא אישי הוא הכי גדול מבין הרביעיה. אחד המרתונים הכי "אנדרייטד" – שטוח, נהדר וזול.
מרתון ניקוסיה
מרתון שמתקיים בתחילת דצמבר (השנה ב-7.12). הקשה מכל הרביעייה, עם עליות מצטברות של 270 מטר, ואם לומר את האמת גם הכי פחות מרשים. ריצה אורבנית די משעממת ולא עם איזה יופי מיוחד. מכיוון שאין שדה תעופה בניקוסיה, תצטרכו לקחת מונית או אוטובוס. השהייה בעיר די משעממת, אבל אפשר לחצות לצד הטורקי שיכול להיות מעניין יותר.
שליו ברוש במרתון ניקוסיה | צילום: פרטי
מרתון לימסול
מרתון מצוין, מזכיר מאוד את טבריה. מתקיים במרץ (המהדורה של 2025 התקיימה ממש השבוע). המרתון מתחיל ביציאה מהעיר, וחזרה לטיילת. רצים לאורך הים והמסלול כמעט מישורי. החיסרון של המרוץ שבסוף מרץ הטמפרטורות עשויות להיות גבוהות למדי. השנה היה 24 מעלות, שזה קצת מקשה על תוצאה ושיא אישי, למרות שאפשרי. לימסול היא ה"תל אביב של קפריסין", בה קורה הכל. אפשר ליהנות מהעיר ומרתון שמאורגן מצוין (שתייה בבקבוקים למי ששאל).
מרתון פאפוס
היפה בעיניי מבין הארבעה. המסלול יוצא מסלע אפרודיטה ומסתיים בעיר פאפוס, כלומר לא מעגלי אלא מנקודה לנקודה, ומשולב ב-Rolling Hills (גבעות מתגלגלות), כאשר רצים לאורך הים ועל כביש ראשי. שימו לב, מכיוון שחוקי AIMS מאפשרים שהמרחק בין הזינוק לסיום יהיה עד מחצית המרחק המלא (21.1 ק"מ), המשמעות היא שהמרתון אינו חוקי לצורכי קריטריון או תוצאה. עם זאת, המרוץ נפלא ויפה מאוד, וגם הוא לא יקר. הנחיתה בעיר פאפוס (יש טיסות ישירות) הופכת את זה לזול ומהיר.
מרתון פאפוס | צילום: שליו ברוש
לסיכום: לפי דעתי – מרתון לרנקה הכי מומלץ לתוצאה, מרתון פאפוס הכי יפה, מרתון לימסול חוויה, ועל מרתון ניקוסיה… אפשר לוותר. נתראה על קווי הזינוק!
