רפי פרחי השתתף בתחרות הישראמן לא פחות משבע פעמים. הדרך לשם התחילה בטריאתלונים למרחקים ספרינט ואולימפי, ובריצות ל-10 קילומטרים שהתפתחו עם הזמן למרתון. בטריאתלון למרחק איש ברזל הוא התחרה מלבד בישראמן גם באוסטריה, שוויץ וגרמניה ובמקביל נחשף לאתגרים נוספים כמו תחרות הטרנס אלפ באופניים בה השתתף ב-2009 ו-2010. מבין המרתונים שבהם השתתף: ברלין, פריז ואמסטרדם.

הכל התחיל בריצות ל-10 ק"מ. רפי פרחי

כשפרחי חזר ממרתון אמסטרדם ב-2010 הוא יצא עם חבריו הטובים לרכיבת חוצה ישראל מהחרמון ועד אילת. זאת היתה אמורה להיות רכיבת שחרור, אבל לרוע המזל ביום השלישי לרכיבה עלה פרחי על אבן גדולה בכביש ים המלח. הוא התרסק, שבר את האגן וריסק את הברך.
הפציעה הובילה לחודש אשפוז ושבועיים שיקום בתל השומר. בתקופה זו הוא ניסה לאסוף את השברים ולחזור לפעילות. עם הזמן הכל חזר לתפקוד חוץ מהברך. פרחי החליט לעשות הפסקה מעולם הסבולת ועבר לטרקים: האוורסט, טרק המונבלאן שארך שבועיים והיה אחד היפים שראה בחייו ועוד רבים וטובים, אך כל אותו זמן חלם לחזור לריצה.

מומחים בתחום הספורט והשיקום ייעצו לו להשקיע את מרצו בתחום הרוקחות ולזנוח את הספורט בשל מצבה של הברך. הוא לא ויתר והמשיך להלחם ולמצוא פתרון לנושא בכדי לחזור לריצה שכל כך אהב. "הבנתי מהר מאוד שיש חשיבות גדולה למנח כף הרגל, ומדרסים יכולים לייצר את השינוי וההקלה בברך", מספר פרחי: "הדעה שרווחה בקרב הסובבים אותי היתה שאין פתרון ואני הייתי נחוש בדעתי שקיים פתרון והפתרון הוא מדרס מקצועי נכון ומתאים שיפתור את הבעיה". 

הזווית של רפי פרחי 
"ניסיתי שתי מערכות מדרסים שבחנתי והתרשמתי ממידת המקצועיות שלהם, אך הם לא הקלו ולא פתרו את הבעיה.
אני ספורטאי בכל רמ"ח אברי וכמו כולם לא יכול לישון בלילה בלי שבבוקר אני קם ומתאמן, זה כיף גדול ואני לא הייתי מוכן לוותר על זה. כל עוד אני קם ומחייך בבוקר, אמשיך עם האנרגיות האלה. השאלה שלא הפסיקה להטריד אותי היא מה יהיה עם הריצה?".

"מאמן האופניים שלי וחברי הטוב אילן אולמן המליץ לי לפגוש את רחלי שהציעה לי לעבור אצלה התאמת מדרסים בטכנולוגיה וגישה שונה משהכרתי. לא אשכח שרחלי הביאה אותי לפארק הירקון, חיברה אותי למערכת סנסורים מיוחדת וביקשה ממני לצאת לריצה של חצי שעה. לא סיפרתי לה, אבל באותה תקופה לא יכולתי לרוץ יותר מחמש מאות מטר רצוף. יצאתי לריצה על הכאב והרגשתי שיש אור בקצה המנהרה.

גם על האופניים זה כאב. רפי פרחי

כשחזרתי מהריצה רחלי פרקה את הנתונים למחשב והסבירה לי מהם התהליכים שקורים בשלבים השונים של הריצה ומה צריך לעשות כדי לשנות את המנח של הברך בכדי לייצר הורדת עומסים ולייצר הפחתה בדלקת שנוצרה בדרך. ושיכול להיות שאוכל לחזור לריצה וחלומי יתגשם. יצאנו לדרך. התחלנו עם מדרסי ריצה ובלי לספר לרחלי השתמשתי במדרסים גם ביום יום, בהמשך היא התאימה לי גם מדרסים ליום יום ואת אלו השארתי רק לריצה.

החלפתי את כל הנעליים והתבקשתי להימנע לחלוטין משימוש במדרסים אחרים שלא קשורים לקונספט שאיתו רחלי אבחנה. המדרסים הפכו לחלק אינטגרלי מחיי, הם צמודים אליי כל הזמן. את מדרסי הרכיבה קיבלתי דקה לפני שעליתי למטוס לשבוע רכיבות באזור בורמיו באיטליה והלכתי על עיוור, מה שיהיה יהיה. רק טוב יצא מזה, מדרסי הרכיבה עשויים מקרבון ומאוד קשיחים. לא נהייתי רוכב על וגם לא נהניתי מכל רגע באיטליה, אך אוכל לומר שמבחינה מקצועית הרכיבה שלי הפכה ליעילה יותר והחשוב ביותר, ירדתי מהאופניים אחרי שבע שעות רכיבה ולא היו לי כאבי ברכיים.
באותה תקופה עברתי לריצה, ראיתי כי טוב וכמעט לא היו כאבים. השתתפתי בטריאתלון תל אביב ואשקלון לשביעות רצוני המלאה, הצלחתי לחזור וזה היה חסר לי מאוד. מאז שחזרתי לרוץ השתתפתי במרוצים של 10 ק"מ , על הדרך עשיתי את טריאתלון אילת ונהניתי מאוד. רצתי כמו בימים עברו היה כיף ענקי, אני מבסוט.

בתכנית כרגע אני חושב על חצי מרתון תל אביב או חצי מרתון אחר בחו"ל, ואיש ברזל במידה ויהיה לי זמן להתאמן.

בשורה התחתונה – האם המדרסים לקחו אותי קדימה? לא רק המדרסים. הפציעה שלי היתה חמורה, היה צריך כוח נפשי ותמיכה בבית לאסוף את עצמי למי שהייתי קודם. המדרסים בהחלט עזרו ועוזרים לי ואני בטוח שגם בעתיד לא אפרד מהם. מבחינת השינויים אני חווה ירידה בכאבים ובדלקת, הברך לא מתנפחת ואני יכול לרוץ כמו כולם.

להיות סבלני לתהליך
בניגוד לפארמול שלוקחים והחום יורד, המדרסים לא עוזרים עכשיו ומיד. מתחילים להרגיש את ההקלה בשבועיים הראשונים וזה המסר שאני רוצה להעביר לכולם, להיות סבלני לתהליך. השימוש במדרסים הוא לטווח ארוך. מהידע והנסיון האישי זה לוקח זמן אבל זה יגיע, ברוב המקרים אני חושב שזה ייתן מענה לבעיות המפרקים קרסול, ברך, מפרק הירך וגם לעוד מגוון רחב של בעיות.

דבר נוסף משמעותי, נושא הביקורת והמעקב, הקשר הישיר שלי עם רחלי, האיזונים לאורך הדרך והשינויים הקטנים במדרסים הם אלו שעושים ההבדל. לפעמים צריך לבוא מספר פעמים עד שנמצא המנח האופטימלי, הן מבחינה אורטופדית והן במבחן התוצאה.

"לא רק המדרסים החזירו אותי קדימה". פרחי

אני עם המדרסים שנה וחצי, לא מוריד אותם ורק מתקדם קדימה. ההמלצה האחרונה היא גם לאלו שלא פצועים ועוסקים בפעילות ובמיוחד בריצות וגם רכיבות אופניים ויש להם הרבה שעות באמתחתם. חברים, מדרסים זה דבר חובה בכמה היבטים:
א. לשמור על הקיים
ב. למנוע פציעות בעתיד
ג. למנוע הידרדרות של פציעה עכשווית

"רפי הגיע אלי עם נטייה להשטחה של הקשתות עם רגליים וברך במנח וולגוס", מספרת רחלי, "בעבר השתמש במדרסים שיצרו תיקון יתר והביאו את הברך למנח תיקון יתר. המגמה היתה לייצר איזון בין חוץ כף הרגל לחלק הפנימי כדי לתמוך אך לא ליצור פיצוי יתר. אחרי בדיקה מעמיקה של פיזור העומסים ואופן ההתנהלות בזמן ריצה שולבו חומרים בעלי שיכוך ובלימה של הזעזועים ומינוף של קדמת כף הרגל".