האתלטיקה הישראלית איבדה בסוף השבוע את אחת הדמויות המרכזיות שלה, ד"ר רפי וישניצר, שהיה אחד המאמנים הבולטים בארץ בריצות למרחקים ארוכים ונפטר בגלל מחלה קשה. רפי וישניצר ז"ל נולד ב-1945 ברחובות, וכמו כל ספורטאי הנוער המוכשרים בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים, הוא שילב מספר ענפי ספורט. בדומה לאחיו הצעיר יובל (שהחזיק במשך 35 שנים בשיא הישראלי בריצת 5,000 מטרים) הוא התבלט בריצות למרחקים ארוכים, וכשהיה בן 20 הפך לרץ הישראלי השני שירד מגבול 4 הדקות בריצת 1,500 מטרים (אחרי יאיר פנטילט).
צ פ ו || סרטון שנערך לרפי וישניצר לפני 5 שנים
למרות שלימודי הרפואה שלו באיטליה קטעו את קריירת הריצה שלו, הוא לא באמת ויתר עליה ואחרי חזרתו לארץ המשיך להתחרות בריצות מסלול למרחקים בינוניים וארוכים, ובגיל 31 במהלך ההתמחות שלו כרופא הוא אפילו שבר שיא ישראלי בריצת 1,000 מטרים. בגיל 32 פציעה מנעה ממנו להמשיך להתחרות, והוא בחר להתחיל לאמן.
תחת שרביטו של ד"ר רפי וישניצר עברו כמה מבכירי הרצים למרחקים ארוכים בהיסטוריה של האתלטיקה הישראלית, כולל דב קרמר בשנות התשעים, אסף בימרו בעשור שלאחר מכן ובהמשך ימר גטהון ומלקמו ג'מבר. ואלו רק השמות הבולטים כמובן, כי וישניצר עבד גם עם דור העתיד כולל הרצות שנדרסו על ידי טרקטורון במקרה הטראגי שתפס כותרות בתקשורת ב-2012 וכולל כמובן הרבה רצים חובבנים למרחקים ארוכים שוישניצר לימד אותם איך לרוץ מרתון בעיקר בתקופות שבהן לא היו יותר מדי אנשים שלימדו את זה.
בשנת 2015 קיבל ד"ר רפי וישניצר את תואר עמית הכבוד מטעם איגוד האתלטיקה הקלה. ההלוויה של ד"ר רפי וישניצר, תצא מבית התרבות בקבוצת שילר ביום שני (מחר) בשעת 15:00.
מודל לחיקוי של אדם, ספורטאי ורופא. תנצב"ה.
רפי איש משכמו ומעלה , אבדה לאתלטים ולאתלטיקה בישראל . כך הכירו אותו כולם
נעים , מקצועי , אמפטי , יעשה הכל למען האתלטים שלו – ראיתי את זה וחוויתי בעיניי
נתן הרבה מעבר לאתלטיקה – לכל המתאמנים אצלו . איש של נתינה ללא סייג וללא ציפייה לתמורה
"חבל על דאבדין ולא משתכחין" – דמות ראויה להערצה !