איילין שרידן, "הרוכבת הטובה בבריטניה", הלכה לעולמה בסוף השבוע בגיל 99. שרידן, שהתחרתה בשנות ה-40' וה-50' של המאה הקודמת, בתקופה שבה ענף הנשים היה רחוק מאוד מהספורט המקצועי המודרני, קבעה שיאים רבים נגד השעון וברכיבה בין מקומות, חלקם עומדים עד היום.
"האטום האדיר" – כינוי שבו זכתה בשל גובהה (1.50 מטר) – נולדה בקובנטרי ב-1923. היא התחילה לרכוב בגיל 14 ובגיל 21 הצטרפה לקבוצת רכיבה ליד ביתה, שם גם פגשה את בעלה. בראיון ל"טלגרף" סיפרה כי הגברים בקבוצה מינו אותה ל"מוזגת התה הראשית" במהלך הרכיבות שלהם, אבל מהר מאוד התברר שיש לה הרבה יותר כשרון ברגליים משלהם היה.
שנה לאחר שהצטרפה למועדון כבר זכתה באליפות בריטניה ברכיבה נגד השעון למרחק של 40 ק"מ. בהמשך זכתה בשורה של אליפויות למרחקים שונים ובכולם קבעה שיאים לאומיים. במרוץ 12 שעות בו רכבה היו רק ארבעה רוכבים גברים שעברו מרחק רב יותר ממנה, כשהמנצח רכב כ-10 ק"מ יותר ממנה בסך הכל. העיתון "בייסיקל" כתב עליה כי "היא טלטלה את עולם המרוצים וקבעה סטנדרטים חדשים לשיאי נשים".
ב-1951 הפכה למקצוענית. בשל העובדה שכמעט ולא היו מרוצי נשים באותה תקופה (נשים החלו להתחרות באליפות העולם רק ב-1958 ולא הורשו להשתתף בתחרויות של הגברים) היא השתתפה בשורה של מרוצים בריטיים ממקום למקום. היא קבעה שיא לזמן המהיר ביותר לרכיבת 1,000 מייל, שהחזיק 48 שנים. שיא נוסף, הרכיבה המהירה ביותר בין לונדון לאדינבורו, אותו קבעה ב-1954, הוא אחד מחמישה שיאים שלה שעדין לא נשברו. שיא אחר שקבעה ב-1952, מלאנדס אנד ללונדון, נפסל בשל "פרסום מוקדם" על כוונתה להשתתף במרוץ, בניגוד לתקנון.
לשיא פרסומה הגיעה ב-1954, בעת שזכתה במרוץ מלאנדס אנד לג'ון-או-גרוטס, שתי הנקודות המיושבות המרוחקות ביותר זו מזו בבריטניה. היא זכתה במרוץ שאורכו כ-1,400 ק"מ תוך יומיים, 11 שעות ושבע דקות. שיא שהחזיק מעמד עד 1990. בעקבות הניצחון, קבוצת הרקולס בה רכבה פרסמה מודעה על שער המגזין "סייקלינג וויקלי", תחת הכותרת "הרוכב/ת הטובה ביותר בבריטניה".
לאחר שסיימה את המרוץ המשיכה שרידן לרכוב עוד 210 ק"מ כדי לשבור את שיא הזמן למרחק של 1,000 מייל. "ראיתי אנשים בצד הדרך, חברים לקבוצה עודדו אותי, ראיתי בעלי חיים, מכוניות נוסעות לכיווני. כל הזמן סטיתי הצידה. התחלתי להזות", שחזרה.
British Cycling is deeply saddened to learn of the passing of trailblazing cyclist & Hall of Fame inductee Eileen Sheridan, at the age of 99.
Eileen was a fearless record breaker & an inspiration to so many who followed. Our thoughts are with her family & friends at this time ❤️ pic.twitter.com/1kdil4KGTH
— British Cycling (@BritishCycling) February 13, 2023
ההישגים האדירים שלה הושגו למרות שרכבה בתנאים רחוקים מאוד מרכיבה מקצועית כפי שאנחנו מכירים אותה היום. "רכבתי במכנסי עור, זה היה הכי מתוחכם. חוץ מזה היה לי סוודר עם כיס לאוכל מקדימה שהתנופף כמו מפרש כשרכבנו", סיפרה, "לא היו מקלחות או דברים כאלה. בסוף המרוץ גילינו מה הזמן שלנו ורכבנו הביתה". רוכב העבר והיסטוריון האופניים רמין מינובי כתב עליה כי רכבה מרחקים אדירים בזכות "מיץ דומדמניות, מרק ,סוכר ורגלי עוף".
כיאה לתקופה, הרוכבת שהגדירה מחדש את קצה גבול היכולת של נשים נמדדה גם בפרמטרים שובניסטיים. המנג'ר שלה, פרנק סאות'הול מצוטט בביוגרפיה שלה מ-1956 כמי שאמר כי "אפילו ברכיבה מקצה לקצה, כשלכל בחורה היה תירוץ להיראות קצת מבולגנת, העוזרים שלה ציינו שלאורך שלושת הימים הקשים היא מעולם לא איבדה את הנשיות שלה" (בסרטון לעיל ניתן לראות את השוביניסטיות בה התייחסו אליה גם בכתבות בתקשורת).
היא לא הצטערה על כך שלא יצא לה להשתתף באליפות עולם או באולימפיאדה. "זה היה יכול להיות נהדר, אבל אני חושבת שהרוכבים והרוכבות היום נהדרים", אמרה בראיון. מנגד, היא סברה שתחרות מול גברים הייתה מועילה לה. "החוקים היו מאוד נוקשים, וחבל, כי זה ללא ספק היה מגביר את המהירות. המרדף הוא חלק מהאישיות שלי".
