פחות או יותר באמצע הדרך שלה בפריז 2024, אנסטסיה גורבנקו התפנתה לחשבון נפש קצר בשיחה מסקרנת וכנה במיוחד עם שליחת ערוץ הספורט למשחקים האולימפיים. "זה מאוד מאכזב כי עבדתי מאוד קשה השנה", סיפרה השחיינית, "חשבתי שאצליח במינימום לעלות לכל גמר בכל מקצה, אבל אלו הימים שמלמדים אותנו יותר. יש לי עוד הרבה שנים בשחייה. אני חושבת שכל הקהל והרעש הזה הוא משהו שמפריע לי ואני לא רגילה אליו, קשה לי להתרכז במקצה. הדברים לא התחברו. הכל מתבלגן לי במשחה ויש איזשהו פחד. אני מאוד מאוכזבת".
לכתבות נוספות בנושא:
3 שחיינים זינקו בערב אחד לראשונה, אך לא העפילו לגמר אולימפי
מי יהיה המלך של מלכת הספורט? הכנה לתחרות קרב העשר האיכותית בכל הזמנים
שגיב: "שמח מאיפה שאני נמצא וממה שהשגתי בחיים האלו"
על ההתמודדות עם הציפיות: "באמצע העונה אני ממש טובה בלשחות, בגלל שאין לי פחד ואין לי ציפיות. פה אני שמה הרבה על הגב שלי ולא מצליחה להתמודד עם זה. כל הזמנים המהירים והאימונים המטורפים שעשיתי לא עזרו. אומרים קשה באימונים, קל בקרב – אבל זה לא ממש נכון, כי קשה בשניהם. אני לא מצליחה לחבר בין הדברים. מכל משחה פחות טוב לומדים ואני חושבת שהראיתי בעבר שאני יכולה להרים את עצמי. אני מקווה לעשות את זה גם הפעם".
מירון חרותי סיכם את ההופעה שלו ברגשות מעורבים: "תחושת אכזבה קטנה: אני כן שמח שהצלחתי לעלות לחצי גמר, הייתי צריך להתעלות הרבה כדי להמשיך הלאה, אבל לא הצלחתי היום. יש נקודות שאני יכול לקחת איתי: פעמיים מתחת 22, יותר יציב על ה-21, אבל אני צריך להיות בשיא שלי. אני יותר בוגר מפעם קודמת".
השחיין כבר מביט קדימה: "גם לשחות בשעה מאוחרת זה משהו שלקחתי איתי, לעמוד בלחץ של התפאורה הזאת זו חוויה משמעותית והפנים שלי ללוס אנג'לס. לשחות ליד דרסל? אני לא נותן לו יותר מדי כבוד, הוא בסך הכל עוד מתחרה. כן ידעתי שאני יכול להיות לידו ויש לו זינוק ותת מימי טוב. הוא לא פתח עליי הרבה בהתחלה אבל תפס פער בחצי השנה. זו בהחלט חוויה".
השאלה שהייתי שואל היא האם זה רק פסיכולוגי או שגם הגיעה לשיא שלושה חודשים מוקדם מהרצוי.
כל הכבוד על הראיון הפתוח ובהצלחה במסע הזה שלך אנסטסיה