לקריאת טור 01 של אבי פרידריך | טור 02 | טור 03 | טור 04 | טור 05 | טור 06 | טור 07| טור 08

לפני ארבע שנים התחלתי להתעסק בספורט לאחר שירדתי 40 ק"ג. זה התחיל בעיקר בריצות למרחקים של 10 ק"מ וחצי מרתון, וממש לאחר כמה חודשים רכשתי אופני כביש פשוטים. רכבתי אתם את הגראן פונדו ים המלח, ואז חיפשתי הרפתקה חדשה. לא הכרתי את הענף שלנו (טריאתלון ואיש ברזל) ומישהו זרק לי את המונח "ישראמן".

חוויה משפחתית מטורפת בישראמן | צילום: באדיבות אבי פרידריך

התחלתי לברר באינטרנט, והבנתי שיש מושג כזה שנקרא "שלשות". מאחר ולא ידעתי אז לשחות וגם לא ממש הייתי מוכן לעשות חצי איש ברזל או כדומה, החלטתי להירשם למקצה חצי המרחק לשלשות כשאני הרוכב. התחלתי לחפש שותפים. מהר מאוד, בלוח השידוכים, מצאתי לי רץ בשם ואדים שלא הכרתי לפני כן. החלטנו להיפגש, מיד היה קליק ונהיינו חברים טובים מאוד עד עצם היום הזה.

חיפשנו שחיין, זה כבר היה קצת יותר קשה ובדרך כלשהי יצרה אתנו קשר דורה הלר האחת והיחידה ושידכה לנו בחור צעיר (אז בן 16) בשם תומר, שהיה שחיין מקצועי. כל אחד התאמן למקצה שלו ויום לפני התחרות נפגשנו בבית קפה באילת.

האמת שלא ממש הבנו למה נכנסנו ומה מצפה לנו, כי אף אחד מאיתנו לא חווה אירוע מסוג כזה כמו ישראמן או איש ברזל. אבל האווירה באילת כבר עשתה את שלה. רף ההתרגשות עלה וכמובן שבלילה לא הצלחנו לישון מרוב התרגשות.

הפעם הראשונה באילת גרמה לו להתמכר. אבי פרידריך | צילום: באדיבות אבי פרידריך

התחרות עצמה היתה מטורפת, חוויה שאין מלים אשר יידעו לתאר אותה. זו לא עוד תחרות מסוג המוני, בה כולם רצים ביחד עם מוזיקה, רעש וכו'. לא, כל אחד שוחה, רוכב או רץ בזמן שלו והשקט המדהים הזה מלווה בנופי הר אדום המטורפים – אין לכך מתחרה! באותו היום הבנתי שאני נכנס לעולם המשוגע הזה בשם איש ברזל/ישראמן.

שנה לאחר מכן, ניגשתי שוב לישראמן, הפעם לבד למקצה המלא (בפעם הראשונה שלי). באותה השנה, גם אשתי אפרת והבן הבכור שלי איתי נדבקו ונכנסו לעולם הזה. אפרת נרשמה אף היא לשלשות במקצה החצי – לריצת חצי מרתון. גם היא מצאה לה שותפות חדשות (רויטל וליה) ובזמן שאני התחרתי באיש הברזל שלי, היא התחרתה בחצי מרתון הראשון שלה ואיתי הבן הגדול שלי עשה את הישראקידס – הטריאתלון הראשון שלו. גם הפעם , לא ניתן לתאר במילים את הרגשות שעברו על כל אחד מאתנו, חוויה מדהימה ובלתי נשכחת.

שנה לאחר מכן, שוב ניגשתי לבד למקצה המלא 226. שנה אחר כך התחריתי באולטרה-מן חודשיים לפני הישראמן, והחלטנו שנרד שוב לאילת ונעשה שלשה משפחתית. אני שחיתי, הבן איתי רכב ואפרת רצה. אמא, אבא ובן – שלשה משפחתית. אחת החוויות המדהימות והמטורפות ביותר שחווינו ביחד כמשפחה.

השנה, כידוע לכם, איתי (בן 17) ואני ניגשים כל אחד בנפרד לבד למקצי חצי איש ברזל 113. ראש בראש – אין ספק שכבר מתחילים לדמיין ולחלום על כך, על הרגע בו ניפגש בקו הסיום, וואו. רק המחשבות על כך חונקות את הגרון מהתרגשות.

אז חברים – כל אחד יכול, אל תפספסו חוויה כה מדהימה. עוד 11 שבועות לישראמן 2018.

להרשמה לישראמן לחצו כאן