כולם שמעו על "אפקט פלצבו" (Placebo Effect), צמד מלים שנזרק רבות לאוויר העולם. אך האם אנחנו מבינים באמת מה זה אומר? אפקט פלצבו מתאר סיטואציה בה ניתנת תרופה כלשהי או דבר המתיימר להיות בעל ערך טיפולי חיובי דמוי תרופה, כאשר למעשה אין להם יכולות טיפוליות ומרפאות כלשהן. אחת הדוגמאות הידועות דרכן אפשר להבין בפשטות מהו אפקט פלצבו, היא מתן כדורי סוכר במקום כדור נוגד כאב ראש. באם נאמר שכדורי הסוכר הם כדורים נוגדי כאב, והאדם הנוטל אותם חושב שאכן הם כדורים נוגדי כאב, האפקט שיגרום לשיפור בתפיסת הכאב שלו – נקרא אפקט פלצבו. מכאן נגזר גם שמה העברי של התופעה – תרופת "דמה" או "אינבו".

הפלצבו מראה כ-30% יעילות | צילום: pixabay

אפקט פלצבו

השימוש באפקט פלצבו בא לידי ביטוי לא רק בנטילת כדורים נוגדי כאב, אלא גם בזריקות, פרוצדורות ניתוחיות, טיפול פיזיותרפיה ועוד. המשותף לכל הדוגמאות הללו, שאפקט פלצבו יוביל לשיפור במצב ללא השפעה טיפולית מדידה אמיתית. התופעה יכולה גם להעצים טיפול קיים דרך מלל משכנע, ותופעות מעצימות אחרות (למשל: הטיפול שקיבלת אמור ממש לעזור לך בימים הבאים).

מעולם המחקר עולה שאפקט פלצבו מראה כ-30% יעילות ומכאן שכבר בימי קדם היה נהוג להשתמש בתרופות ואפקטים פולקלוריסטיים כאלה ואחרים שהסתמכו אך ורק על אפקט פלצבו. ניתן לקשר זאת בימינו אנו לגישות רבות מעולם הרפואה המשלימה שמתבססות בחלק ניכר, אם לא אך ורק על האפקט המדובר. השימוש באפקט פלצבו מתבטא גם ברפואה המערבית המודרנית, בכך שכל תרופה המתיימרת לייצר אפקט טיפולי כזה או אחר חייבת להיות מושוות לתרופת דמה (פלצבו) כדי להראות יעילות גבוהה יותר (מעל ה-30% שמיוחסים לאפקט פלצבו). חברות התרופות לעתים אפילו לוקחות את הנושא צעד אחד קדימה, בכך שהמחיר ששילוב של מחיר תרופה גבוה יחסית, צבע כדור ואריזה בולטים – מחזקים את האפקט החיובי (פלצבו) בראשו של המטופל/הקונה הפוטנציאלי.

אפקט פלצבו מול אפקט נוצבו

בעוד שהמידע על אפקט פלצבו שריר וקיים, הגרסה הפחות מוכרת בספרות המקצועית היא "האח הסורר" שלו – "אפקט נוצבו". אפקט נוצבו למעשה מתאר תופעה דומה בהווייתה לאפקט פלצבו, רק שבאפקט נוצבו התוצאה הסופית הפוכה – במקום שיפור אמיתי במדדים של תפקוד, כאב וכדומה – האפקט יהיה שלילי (ירידה בתפקוד, עלייה בכאב וכדומה). בשני האפקטים (פלצבו ונוצבו) נמצאה השפעה מחזקת ומעצימה לאמונה שלנו באיש המקצוע (כמה אנחנו בוטחים ברופא למשל) וברטוריקה שלו (איך הוא מציג לנו את התרופה/טיפול).

תופעת הנוצבו מחדדת את החשיבות שמוטלת על כתפיהם של רופאים, פיזיותרפיסטים ומטפלים ככלל | צילום: pixabay

כך למשל רופא שממליץ על טיפול לכאב ראש ומציג אותו כטיפול לא פשוט, שייקח זמן רב עד שישפיע ומכיל תופעות לוואי רבות וחריפות, כמו הקאות, סחרחורות ובחילות – למעשה יצר אפקט נוצבו אצל המטופל וסביר שהמטופל יחוש באפקטים שליליים, גם אם ניתן לו טיפול דמה (כדור סוכר) או יעלה סבירות לתופעות השליליות במתן תרופה אמיתית, וזאת רק עקב המלל של הרופא וצורת "ההגשה" של דבריו. תופעת הנוצבו נחקרת רבות ומחדדת את החשיבות האדירה שמוטלת על כתפיהם ובפיהם של רופאים, פיזיותרפיסטים ומטפלים ככלל, כיוון שצורת המלל, הדגשים הרלוונטיים עלולים לייצר תמונה מציאותית, לעודד אפקט פלצבו, או לצערנו לעודד אפקט נוצבו – מה שקורה רבות במפגשים מטופל- מטפל ללא כוונה ראשונית, אלא מחוסר מודעות ומחשבה על הכוח שבמלים – וההשפעה הקטסטרופלית הקיימת דרך אפקט נוצבו כפי שהוסבר.

דוגמאות לאפקט נוצבו בחיינו הינן מרובות. כך למשל בעת קבלת זריקה – באם האחות מציינת שהמזרק בו יעשה השימוש לקבלת הזריקה גדול יותר ממה שנעשה שימוש ועלול לייצר מעט יותר כאב – בפעם הבאה , גם אם יעשה שימוש במזרק קטן יותר – רמת הכאב תהיה גבוהה יותר בגלל חוויית הזריקה הנוכחית וחרדה שכעת קבלת זריקה מייצר אצלי ומעלה בכך גם את המטען הרגשי ואת רמות הכאב.

נוצבו ואתיקה מקצועית

אפקט פלצבו ונוצבו ובעיקר אפקט נוצבו מעלה מספר תהיות ומחשבות בקרב רופאים, מטפלים ונותני שירות בעולם הרפואה, הטיפול והשיקום. אחד הנושאים החזקים ביותר בהקשר זה – הוא טופס הסכמה מדעת. המדיניות הרווחת כיום היא שכל תרופה וטיפול רפואי מחייבים את המערכת המטפלת (קופת החולים, הרופא המטפל, הפיזיותרפיסט המטפל וכדומה) להסביר בצורה מלאה ורחבה על הטיפול, תופעות הלוואי שלו והשלכותיו, כך שהמטופל ידע ברמה מלאה מה כולל הטיפול ומה כוללת התרופה הניתנת – ברמה המידית וברמת השלכות הטיפול להמשך.

אך מה אם ההסבר המלא מעורר אפקט נוצבו להמשך (כל התוויות הנגד השליליות הפוטנציאליות של תרופה מסוימת – עלול לעורר אותן רק בגלל ההסבר המלא והמדויק, בעוד שתאורטית התופעות היו נמנעות או מופחתות באם ההסבר אודותיהם היה שטחי יותר. אפקט הנוצבו מקבל משמעות בדיון הפילוסופי על האתיקה האם ראוי להשמיט הסבר מלא כן או לא, באם למשל לטיפול או תרופה מסוימת יש תופעות לוואי מסכנות חיים והידע על כך יכול ליצור אפקט נוצבו גרוע כמעט כמו לא לקחת את התרופה מלכתחילה.

מחקר

מחקר הנוצבו מעלה תהיות רבות גם כן, שכן הוא ידרוש להעביר אנשים בדברים בעלי השפעה שלילית – דבר היוצר בעיה אתית בסיסית. ולכן קל יותר ושכיח יותר למצוא מחקרים הבודקים ולומדים את אפקט הנוצבו דרך אפקט פלצבו – בו הנבדקים יחוו השפעות חיוביות ולא שליליות.

יתרונות פוטנציאליים: אפקט נוצבו הינו אפקט אליו מתייחסים כדבר שלילי, אך הוא יכול להיות חוליה משמעותית ביצירת תקשורת מטפל-מטופל טובה יותר, ברורה יותר וכנראה גם נכונה יותר. כך למשל: לפני מתן זריקה כלשהי על ידי הרופא או האחות או לפני ביצוע טיפול בדיקור יבש על ידי הפיזיותרפיסט המוסמך – הרופא או הגורם הטיפולי יכולים לציין ש"הטיפול יכול לייצר לעורר מעט כאב", אך הם יכולים במקום לציין ש"רוב האנשים לא מציינים כאב בטיפול שכזה" או אפילו להוסיף את המילה "רק" לסטטיסטיקה מוצגת, כמו למשל: "רק 10% מהאנשים שלוקחים את התרופה הזו חוו את תופעות הלוואי המצוינות". הדבר יכול לסייע גם בשפיכת אור על הקשר גוף-נפש ואיך תבנית החשיבה ותפישת המציאות של כל אחד ואחת מאתנו – משפיעים על הבריאות הפיזית שלנו.

לסיכום, אפקט פלצבו טומן בחובו השפעות רבות ומדגים בצורה ברורה איך חשיבה ותפיסת מציאות חיוביות יכולות לשפר תוצאות טיפוליות. אפקט הנוצבו מראה, באותה נשימה, איך חשיבה שלילית יכולה להוביל לתוצאה טיפולית הפוכה. מומחים בעולם הרפואה, הטיפול והשיקום עדיין לא בטוחים במאת האחוזים לגבי ההסבר לתופעת הנוצבו, אך דבר אחד ברור לחלוטין – יש להתייחס בכובד ראש ובמלוא הרצינות לתופעות אלה כמו גם להכיר בעובדה שלקשר בינינו לגורם הטיפולי שמטפל בו – יש השלכה אדירה על תופעות של פלצבו/נוצבו ומכאן שהמלים, צורת הדיבור והתקשורת (על כל רבדיה) שהמטפל (רופא, אחות, פיזיותרפיסט וכו') משתמש בהם – יש תפקיד מרכזי וחשוב בהצלחת או כישלון הטיפול ויש לתת לכך את הדעת בכל קונספט טיפולי באשר הוא.

עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות למאמנים ומטפלים