רן אפק חזר ממחנה אימונים לקראת ישראמן נגב 2014 וכותב על אילת כעיר ספורט בכלל וטריאתלון בפרט
מאת:רן אפק, צילומים: יאיר בן עמי
בסוף שבוע האחרון, שבועיים לפני ישראמן נגב 2014, ירדו יחידים וקבוצות לאילת למחנה האימונים אחרון בסוף שבוע אחרון לפני התחרות. אילת, יותר מכל עיר אחרת בישראל מושלמת לאימוני טריאתלון. מזג האוויר הטוב בחורף, המסלולים המושלמים לריצה, שחיה ואופניים עושים כל יום חופשה ליום אימון, כך, שכל יום שלא מתאמנים בה לפחות באחד מהענפים, עולה תחושת החמצה. לא פלא שהעיר ממצבת את עצמה כעיר ספורט בינלאומית ואף אירחה תחרויות בסבבים בינלאומיים וגם את אליפות אירופה בטריאתלון.
כך נכתב באתר העירייה: "המשאבים הטבעיים שמציעה העיר אילת לצד השקעה במתקני הספורט ברחבי העיר, הפכו את אילת בשנים האחרונות לעיר ספורט בינלאומית, המארחת אליפויות בינלאומיות בענפים השונים. בזכות כך, זכתה אילת בהכרה רשמית מטעם ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל, בשיתוף משרד התרבות והספורט, אשר אישרו תוכנית שמטרתה מיצוב העיר אילת כעיר תיירות וספורט בינלאומית. בניית קריית הספורט לצד המשאבים הטבעיים שמציעה העיר אילת, ביניהם מפרץ אילת הקסום, הרי אדום ומדבר רחב ידיים, יחזקו את מעמדה של אילת כעיר ספורט בינלאומית".
מסלולי ריצה באילת
באופן כללי מסלול ריצה אופטימאלי לאימוני טריאתלון או ישראמן, צריך להיות לפחות 10 ק"מ ורציף, בכלל עדיף שיהיו 2 מסלולים שונים. האחד עם עליות ואחד שטוח למהירות ואינטרוולים (למי שמעז). אילת מספקת את 2 המסלולים הללו. השטוח יוצא מאזור המלונות, לאורך הים והכביש דרומה, דרך המצפה התת ימי ועד לטאבה, ומאפשר לרוץ את רובו על מדרכה או כורכר דחוס. זאת גם ההזדמנות לבקש מהעירייה להשלים סופסוף את המסלול לאופניים ולריצה, כדי שלא ירוצו חלקים, קטנים אמנם, ממנו על הכביש וגם לדאוג לתאורה נורמלית בלילה.
מסלול הריצה בעליות מתחיל אף הוא באזור המלונות, ועולה דרך אזור התעשייה, שדרות ששת הימים עד לשכונת שחמון (השחמונים) ברחוב דרך הרים, כאשר ניתן להמשיך לעלות לכיוון כביש 12, מסלול הישראמן, אפשר גם להמשיך ולתפור עליות וירידות באזור השחמונים ומעלה העיר או לרדת דרך העיר לים ולמלונות בחזרה.
מסלולי אופניים באילת
כביש הערבה (כביש 90) היה פעם כביש אדום. נהגים היו נרדמים אחרי הנסיעה הארוכה בערבה בואכה אילת, ואז סוטים עם הרכב לרכב שנוסע ממול. אולם כל זאת היה בעבר. סלילת כביש דו מסלולי לכל כיוון עם גדר הפרדה עד כמעט עד לקיבוץ קטורה, מאפשרת גם לנו – רוכבי האופניים לעלות בבטחה יחסית על כביש זה, וליהנות בדרך כלל מרוח חזיתית חזקה ואכזרית בכיוון רכיבה צפונה ורוח גבית מפנקת בכיוון חזור לאילת, כל זאת במסלול כמעט שטוח.
אך רוכב אופני כביש אמיתי אינו כזה עד אשר הוא מוצא לו עלייה טובה וארוכה. גם כאן אילת מספקת פתרון מעולה. לאחר הפסקה, ארוכה מדי לטעמי, לצורך בניית גדר הגבול לאורך כביש 12. כביש 12 יוצא מאילת ומספק עליה משובחת של כ- 16 ק"מ מהים עד למעבר נטפים, משם לממשיכים גבעות משתפלות (Rolling Hills) עד למעבר להרי אילת, והופה מישור מדברי מקסים עד לצומת שיזפון כ- 71 ק"מ לכל כיוון.
גם כאן מתבקשות הרשויות לשדרג ולסלול את כביש 90 ככביש דו מסלולי מיטבתה עד לקטורה והכל כדי שנוכל לעשות בבטחה יחסית על אופניים את המסלול המעגלי המלא החלומי בן כ- 140 ק"מ, אילת – עליה בכביש 12 – הרי אילת – ימינה בצומת שיזפון – ירידה דרך נאות סמדר לקיבוץ קטורה וגלישה הביתה לאילת.
מסלולי שחיה באילת
כאן אנו מגיעים לדובדבן שבקצפת. השחייה באילת בכל ימות השנה היא תענוג. ים תיכון נסגר לתושבי מישור החוף בחורף ואנו נותרים רק עם הבריכות המחוממות. אך תושבי אילת ומבקריה נהנים מים מושלם לשחייה בכל ימות השנה. הטמפרטורות בים סוף נוחות ונעות בין 20 -26 מעלות, אין בו כמעט גלים, קרקעיתו מרופדת בשוניות, באלמוגים ודגה, וגם הראות בו היא מושלמת. תנאים אלו הופכים את השחייה בו לביקור בגן עדן, תרתי משמע ובו תנאים מושלמים לשחיה למרחקים. ניתן לשחות כמלאך המרחף מעל ארץ, לצפות בעולמות הימיים התחתונים בעלי תכסית אלמוגים ושוקקי חיים. לגבי המסלולי הטובים ביותר לשחיה, אני לא בטוח שלהיכנס בחוף אקווה ספורט ולשחות עד למצפה הימי ובחזרה זה לגמרי בסדר, אבל גם המסלול ממלון הנסיכה צפונה ובחזרה הוא מפעים ועשיר.
ולבסוף, אחרי שעושים ספורט על הבוקר, כשעוד לא יותר מדי חם, ניתן להחזיר בקלות את כל החלבון והפחמימות שפירקנו באימון, באחת מארוחות הבוקר הישראליות מוגזמות והמפוארות שבמלונות שבאילת. מתי נוסעים שוב?
רן אפק הספורט המקצועני האמריקאי
