צריך הרבה אורך רוח על מנת להתחרות בתקופת הקורונה בתחרויות באירופה ובוודאי כאשר מדובר באליפות העולם באקוותלון שהתקיימה בסוף החודש שעבר באל אנילו המרוחקת רק שעה ממדריד שבספרד. אבל ההשתתפות בתחרות השתלמה בסופו של דבר לשגיא כהן שהתחרה בה, לאחר שסיים במקום הראשון בקבוצת הגיל שלו 25-29 וזכה בתואר אלוף העולם לקטגוריית הגיל הזו.

סימן את המטרה. שגיא כהן על הפודיום | צילום: רותם לוי

כהן שעובד בהייטק ועדיין מצליח לשלב את הספורט התחרותי כחלק בלתי נפרד מחייו, מתאמן מילדות עם אביו ירון, שגם הוא זכה עבר במספר אליפויות באירופה ובעולם. כבר בשנת 2006 הוא סימן את המטרה כשהיה יחד עם אביו בתחרות בשוויץ בשנת 2006 ואמר שהחלום שלו הוא להתחרות גם כן באליפויות עולם. שנתיים אחר כך כשהיה בן 16, טס לתחרות הראשונה שלו לאליפות עולם שנערכה במקסיקו שם הגיע במקום השישי ובשנת 2019 התחרה באליפות אירופה שהתקיימה ברומניה שם סיים גם כן במקום השישי.

בגלל מגבלות קורונה וזמן, לתחרות בספרד הוא התלבט אם לטוס כיוון שאת תאריך התחרות פרסמו רק חודש וחצי לפני התחרות. לאחר מחשבה נוספת החליט להירשם ובשבועיים שנותרו החל אימונים ספציפיים שכללו הדמיות של אקוותלון בחוף הים בת גלים שבחיפה.

 מהלך התחרות 

"מזג האוויר ביום התחרות באל ניניו היה קר וגשום", מספר כהן לשוונג, טמפרטורת המים היתה 18 מעלות ולכן אפשרו להתחרות עם חליפות שחייה. על קו הזינוק היינו 118 מתחרים בגילאים 16-84. באקוותלון מתחילים בשחייה ואחר כך ממשיכים לריצה. התחלנו את מקצה השחייה למרחק של 1 קילומטר באגם של מים מתוקים ואחר כך יצאנו לריצה של 5 ק"מ בשטח ובכביש. הזינוק היה מתוך המים וכיוון שאני מכיר את ההתנהלות בתחרויות שכאלו בהן המכות בזינוק בשחייה מקשות על ההתקדמות, החלטתי עם אבי שמאמן אותי שאני אתחיל לשחות דווקא מהצד למרות שזה אומר שאני אשחה קצת יותר. וכך היה, התחלתי בעצם מהפינה המרוחקת ומהר מאוד הגעתי להיות בראש החץ.

התלבט אם לטוס לתחרות. שגיא כהן | צילום: רותם לוי

כאשר קיבלנו את האישור להתקדם לכיוון הזינוק מיהרתי לכיוון הנקודה שסימנתי אותה מראש שממנה ארצה לזנק, לאחר שראיתי שמתחיל להיות מאוד צפוף ובעייתי בערך 15 שניות לפני הזינוק החלטתי לזוז לנקודה קצת רחוקה יותר אבל כמעט מבודדת לחלוטין שגורמת לי לבצע מרחק קצת יותר ארוך אך אוכל להימנע ממאבקי מיקום בתחילת התחרות.

"התחלתי את התחרות ולאחר 100-150 מטר ראיתי שאני במקביל לראשון בטור הארוך שראיתי משמאלי, הבנתי שהפתיחה היתה מהירה ושאני במצב טוב ועכשיו צריך לשבור לכיוון הטור כדי להגיע במיקום טוב בפנייה הראשונה במצוף. כאשר הגעתי הבנתי שאני במיקום טוב והיתה לי הרגשה שהפעם התחרות הזאת הולכת לכיוון טוב יותר מאשר תחרויות קודמות.

"כאשר הגעתי לטור היה אחד שברח קדימה, אך בדיעבד הבנתי שהוא לא היה בקטגוריית הגיל שלי וישבתי על הראשונים בטור ולאחר מספר דקות עברתי להוביל את הטור ולנסות לצמצם על הראשון, לקראת סוף השחייה ראיתי שאני מצליח לברוח אבל לא הצלחתי לתפוס את הראשון. כאשר יצאתי מהמים לריצה ידעתי שאני שני והיתה הרגשה שונה, סוף סוף זה הרגיש אפשרי ולא חלום רחוק ומהשחייה יצא כהן שני כללי בזמן של 12:22 דק'. כאשר התחלתי את מסלול הריצה שהוא שטח מעורב עם כביש – החלק הראשון היה שטח והדבר הראשון שעבר לי בראש זה האהבה שלי לריצות שטח, הרגשתי בבית. מכיוון שהמסלול היה 2 סיבובים שחלק גדול מהם היה הלוך-חזור יכולתי לראות את המרחק של המתחרים שלי והבנתי לפי המרחק שהמצב טוב. את קטע הריצה סיימתי בזמן של 17:36 דק'.

"כאשר הגעתי לקו הסיום ושמעתי את אשתי הבנתי שהמצב כנראה טוב מאוד, ההרגשה היתה טובה אבל החלטנו יחד שעד שאין משהו רשמי צריך להתאפק, אבל הדמעות כבר התחילו לצוץ, לאחר שהבנו שלא רק שהצלחנו לעמוד במטרה הראשונה להגיע לפודיום, אלא גם הצלחנו לקטוף את המקום הראשון הגיע נהר הדמעות. הסוף כבר ידוע, סיימתי את אליפות העולם במקום הראשון בקטגוריית הגיל שלי 25-29 בזמן של 32:03 דק'.

"ההרגשה לעלות על הפודיום ולשמוע את המשפט: "Representing Isreal Sagi Cohen" בתחרות בינלאומית זה משהו שקשה להסביר במלים. זה נותן תחושה מדהימה להרגיש חלק ממשהו גדול ולעמוד עם אנשים שהם ברמה מטורפת. יש לי קצת חוסר ביטחון בכל מה שקשור ליכולות שלי ולמרות שאני עדיין בספק עצמי שלא עוזב, יכולתי לפרגן לעצמי בהרגשה טובה לכמה דקות. אבל הדבר המרכזי שעבר לי בראש הוא שאמנם אני מבצע את האימונים ובלי תמיכה מהבית זה לא היה קורה. אבא שלי שמאמן אותי באופן צמוד עם תמיכה יומיומית ואמא שלי שעוזרת לי בחלק המנטלי. ובעיקר הדחיפה המטורפת של אשתי להגיע ולטוס לתחרות הזאת למרות כל החששות והקשיים של התקופה, אין סיכוי שהייתי עומד ומגיע לסיטואציה הזאת, התחרות הזאת לא היתה בכלל אופציה עד שהיא החליטה להרים את הכפפה ולעשות הכל כדי שזה יקרה".