שנת 2024 הגיעה אתמול (שלישי) לסיומה, ויחד איתה הסתיים גם אתגר סבולת היסטורי של רצת האולטרה מרתונים הילדה דוסון. הרצה הבלגית בת ה-55 רצה מרתון מלא (42.2 ק"מ) בכל יום במהלך השנה האזרחית האחרונה, מתוך כוונה לגייס כספים לטובת מחקר לסרטן השד.
לכתבות נוספות בנושא:
האישה השראה, הסרט פחות: מסקנות מהסרט התיעודי החדש על ביטי דויטש
המרוץ הבא שלכם בחו"ל: הכירו את מרתון וינה
רץ מעל 1,100 ק"מ כדי ליצור את הסרטון המרשים ביותר שנראה בסטראבה
דוסון גייסה עד כה סכום של 60,000 אירו למטרה החשובה באמצעות הריצה, והסכום עוד עולה עם השלמת המשימה והחשיפה התקשורתית שהיא מקבלת כעת. ביום האחרון של השנה, דוסון חצתה את קו הסיום של המרתון היומי שלה כשהיא מוקפת במאות צופים, חברים ורצים שבאו לתמוך ולחגוג את הישגה הייחודי. בסיום, חיכתה לה ביתה עם עוגה ועליה נרות עם מספר הריצות שעברה. "אני שמחה שזה נגמר," הודתה
כעת, על דוסון להגיש נתוני GPS, תמונות, סרטונים ודיווחי עדים לארגון שיאי גינס. אם יאושרו דיווחיה, היא תוכר כשיאנית המרתונים בימים רצופים, ותעקוף את השיא הנוכחי לנשים שעומד על 150 ימים רצופים ונקבע על ידי ארצ'נה מארי-ברטלט.
View this post on Instagram
מעבר לנתונים הפיזיים המרשימים (בכל זאת, מדובר על לפחות 15,444 ק"מ), דוסון מדגישה בראיון ל-EuroNews שהאתגר היה בראש ובראשונה מנטלי: "המאמץ הנפשי קשה יותר מהפיזי. כמובן שהגוף חייב להיות במצב טוב, אחרת אי אפשר לרוץ ארבע שעות בכל יום. אבל האתגר האמיתי הוא להיות שם על קו הזינוק כל יום מחדש".
במהלך השנה, שאגב הייתה שנה מעוברת כך שכללה 366 ימים ולא 365 כמו שנה רגילה, היא התמודדה עם אתגרים רבים. היא סבלה ממחלות כמו שפעת וקורונה, התמודדה עם תאונות, יבלות ודלקות. באחד המקרים, היא נאלצה להתחיל מרתון מחדש לאחר פריקת אצבע, מכיוון שהתקנות מחייבות השלמה רצופה של המרחק. "האצבע עדיין קצת עקומה," היא מספרת בחיוך.
רוב הריצות של דוסון התקיימו על מסלול שטוח סביב אגם סמוך לגנט בבלגיה, שם התמודדה לעיתים קרובות עם רוחות חזקות. כדי לוודא דיוק ולמען הסר ספק, היא רצה בכל יום 42.5 קילומטרים, מעט מעבר למרחק הרשמי של מרתון (42.195 קילומטרים).
View this post on Instagram
בתור מהנדסת ביולוגית, דוסון ניהלה את חייה בצורה מאורגנת, עם מרתון יומי בשעות אחר הצהריים, בקצב של 10 קמ"ש (6 דקות לק"מ), מה שאפשר לחברים ומכרים להצטרף אליה, ללוות אותה במהלך הריצה ולהנעים את זמנה, וכמובן גם להיות עדים לריצות.
דוסון מקווה ששיאה יאושר בקרוב ויצטרף לרשימת שיאני העולם, הכוללת את הוגו פאריאס המחזיק באותו השיא לגברים עם 366 ימים. מעבר לשיא, היא רואה בהישגה סמל להתמדה, כוח רצון והשפעה חיובית – הן על הגוף והן על הקהילה.
לדעתי אין כאן שום הישג ,יש אובססיה מטורפת שלא מראה על מבנה נפשי יציב
מה העניין להראות לאנשים שספורט שצריך להיות מהנה ,בריא ,וכייף
הופך למראה בפגיעה בגוף ובנפש
הייתי מצפה מאתר שמקדם ספורט ,לא לעשות אידאליזציה של טרוף
אני לא מסכים עם הכותב שטוען שאין פה שום הישג. יש הישג מדהים, ומדהים שמישהי שחולה בשפעת או קורונה בכלל מסוגלת לרוץ מרתון. אני לא ממליץ לאף אחד לנסות להשיג הישג דומה אבל ברור שיש כאן הישג גדול.
גם אם היא הייתה רצה מרתון מלא 3 פעמים בשבוע הייתי אומר שזה לא אנושי – בטח בגילה .
זה שקול לשחיית 10 ק"מ כל יום בקצב ורצוף !!! לא אנושי .
היא גייסה את הריבית הבנקאית שאילון מאסק עושה בשעה וחצי על ההון שלו! עולם מטורלל והזוי