כשלונה צ'מטאי-סלפטר עומדת על קו הזינוק של מרתון. כל מרתון. הציפיות ממנה גבוהות. ככה היה במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 וככה היה הבוקר באליפות העולם במרתון באורוגון, ארה"ב. לפני פחות משנה, במשחקים האולימפיים בטוקיו, צ'מטאי סבלה מכאבים בק"מ ה- 38, נאלצה לעבור להליכה והתדרדרה מהמקום השלישי עד למקום ה- 66. האכזבה של צ'מטאי הייתה גדולה. הרבה אנשים התחילו לפקפק ביכולת שלה. מאז אותו מרתון, לונה חיכתה להזדמנות להוכיח שוב לכולם, שהיא עדיין אחת מרצות המרתון הטובות בעולם והיום היא הוכיחה זאת בריצה מחושבת ומדויקת, שהסתיימה בהישג היסטורי.

רק 41 רצות התייצבו על קו הזינוק של אליפות העולם במרתון. מתוכן 11 רצות מאירופה. בשורה הראשונה התייצבו חמש הרצות המהירות ביותר. ביניהן אלופת העולם, רות צ'פנגטיץ', הקנייתית, שמחזיקה בתוצאה הרביעית המהירה בהיסטוריה עם 2:17:08 שעות. גם לונה צ'מטאי התייצבה בשורה הראשונה עם שיא אישי של 2:17:45 שעות. צ'מטאי נמצאת נכון לעכשיו במקום ה- 8 בדירוג העולמי. על קו הזינוק היו רק ארבע רצות שנמצאות במיקום גבוה ממנה בדירוג העולמי.

ישראלית נוספת על המסלול הייתה מאור טיורי עם שיא אישי של 2:29:04 שעות שממקמת אותה נכון לעכשיו במקום ה- 315 בעולם במרתון. טיורי, כזכור, השתתפה במרתון האולימפי של ריו ושל טוקיו.

לונה צ'מטאי-סלפטר עם החברותיה לפודיום | צילום: באדיבות איגוד האתלטיקה

כמו אתמול גם היום היה מזג האוויר מושלם לריצת מרתון עם 10 מעלות בזינוק. מי שהזניקה את המרתון הייתה ג'ואן בנואה, מנצחת המרתון האולימפי הראשון שנערך בלוס אנגל'ס ב- 1984.

כבר אחרי ק"מ אחד נוצרה דבוקה של 15 רצות מובילות. בין הרצות היו השלישיה הקנתיית, השליישה האתיופית וגם לונה צ'מטאי. השלישיה הקנתית התמקמה בחלק הקדמי של הדבוקה וקבעה את הקצב. אחרי שלושה ק"מ הדבוקה הקדמית הגבירה את הקצב והתחילה להתדלדל ונשארו בה רק שמונה רצות. לונה צ'מטאי בחרה להתמקם בחוכמה בחלק האחורי של הדבוקה.

את 5 הק"מ הראשונים הרצות המובילות עברו ב- 16:10 דקות (קצב ממוצע של 3:14 דקות). את 5 הק"מ הבאים עברו הרצות ב- 16:29 דקות. בשלב הזה הרצות האתיופיות עברו לקדמת הדבוקה והגבירו את הקצב. בק"מ ה – 18 האלופה האולימפית רות צ'פנגטיץ' פרשה. בדיוק כמו שעשתה במשחקים האולימפיים בטוקיו לפני שנה. את חמשת הק"מ בין הק"מ ה- 15 לק"מ ה- 20 הרצות המובילות עברו ב- 16:07 דקות. כתוצאה מהגברת הקצב הדבוקה המובילה התפרקה. שתי רצות אתיופיות ושתי רצות קנתיות נשארו מקדימה. לונה צ'מטאי ששמרה על קצב קבוע ירדה לאחור ונפתח פער של 20 שניות בינה ובין הרצות המובילות.

הפער בין צ'מטאי ובין המובילות הלך וגדל והגיע בשיאו ליותר מדקה. אבל לונה הייתה סבלנית ושמרה על הקצב שלה. בק"מ האחרונים התקיים קרב צמוד על המקום השלישי בין צ'מטאי ובין הרצה האריתראית, וולדו. 4 ק"מ לסיום, בדיוק בנקודה שבה לונה עצרה בטוקיו, הקרב הזה הוכרע. הפעם, לטובתה של צ'מטאי, שהמשיכה לשמור על הקצב ודהרה כל הדרך לקו הסיום של המרתון כדי להבטיח לעצמה את מדליית הארד. צ'מטאי חצתה את קו הסיום אחרי 2:20:18 שעות.

את המרתון ניצחה עם שיא אליפות עולם חדש של 2:18:11 שעות, האתיופית, גבריסלס, אחרי שנהלה קרב צמוד לאורך כל המרתון עם הקניתית, קוריר. מאור טיורי עם עוד הופעה טובה ויציבה הגיעה לקו הסיום אחרי 2:31:52 שעות.

צ'מטאי מצטרפת לרשימה מאוד מצומצמת של ספורטאים/יות ישראלים שזכו במדליה באליפות העולם. הראשון שעשה זאת היה אלכס אברבוך ב- 1999 כשזכה במדליית הארד. שנתיים אחר כך, אברבוך שידרג את המדליה לכסף. ב- 2015 הגיעה המדליה השלישית עבור ישראל באליפות העולם באתלטיקה. הפעם זאת הייתה חנה מיננקו שזכה במדליית הכסף בקפיצה המשולשת.

לונה אוהבת לקום וליפול. היא אוהבת לרוץ קרוב לשמש. לרוץ על כל הקופה. צל"ש או טר"ש. במשחקים בטוקיו זה נגמר בטר"ש. היום זה נגמר עם מדליה היסטורית באליפות העולם. זוהי לונה ובגלל זה היא אחת מרצות המרתון הטובות בעולם.