הנה מגיע חג הפורים. שמח ומבדח. פורח וזורח. חנויות המשחקים מזה חודש עמוסות בתחפושות ואביזרים. עוד בטרם סיימנו את חגיגות הסופגנייה, הפציעו על המדפים סנוניות אוזני המן הראשונים. יש בטעמים, בצבעים, בגדלים, במילויים
מאת:הילה לביא
אם בעבר הסתפקנו באוזן המן ממולאת בשוקולד/פרג/תמרים, גם כאן החליטו להתחפש. ומשנה לשנה גדל מגוון המילויים, ואפילו את הבצק אפשר לקבל היום בטעמים וצבעים שונים.
מתחפשים. מתחפשת.
חג שהוא חגיגה. לכל ילד וילדה. ובינינו… גם לכל איש ואישה. האפשרות הנפתחת בפנינו לכמה שעות תמימות, להיות מישהו אחר. להפוך לנסיכה מהאגדות. לאביר החלומות. לגיבור על. לחיה אהובה ולפעמים גם סתם לדמות מסדרת טלוויזיה אהובה.
להסתיר את הפנים בצבעים עזים. להחביא את השיער תחת כסות צבעונית. מי אני? מי שם? מי מסתתר? מי התחפש?
חלומות שמתגשמים.
כאמא לארבעה ילדים אני חווה את זה לאורך כל השנה. ארון התחפושות שלנו עמוס לעייפה. לא צריך באמת סיבה מיוחדת כדי שבמסדרון ובין החדרים יתרוצצו אריות וטיגריסים, נסיכה ואבירים, לוחמת ושודדים.
איזה כיף להתחפש. זה נמצא בכולנו. הצורך להיות משהו אחר. להפוך לרגע למישהו אחר. לעיתים טוב יותר. קסום יותר. גבוה יותר. עשיר יותר. יפה יותר. מצחיק יותר.
גם אני מתחפשת. מתחפשת כל השנה. בכל אימון. בכל תחרות ריצה. הופכת לרגע למישהי אחרת.
מתחפשת כאשר משנה את הסביבה. כאשר משתנה הסיבה.
פושטת מעלי את בגדי האמא המסורה, ולמספר שעות במהלך השבוע, לובשת בחדווה את תחפושת המתאמנת החרוצה. תחפושת של מתחרה בתחרויות ריצה.
השמחה שבלב שוות ערך לשמחת החג. גם כאן, על מסלול הריצה, לרגע אני מישהי אחרת. מחופשת. מי שלא מכיר לא ידע, מה מסתתר מתחת לאותה הילה. אפשר לנסות לנחש. התחפושת מטעה, לרוב אף מקשה.
מאמצת את הדמות החדשה הזו למספר שעות. חיה ונושמת אותה. מספרת לה כמה היא מושלמת ויפה, והיא בתמורה מעצימה אותי בחזרה.
נכנסת אל ביתי בחזרה. פושטת את התחפושת ומניחה בסל הכביסה.
עד הפעם הבאה.
בכל נקודת מפגש בחיים שלנו אנו בוחרים להתחפש. להעצים ולהציג תכונות אחרות שלנו, שיתאימו באותו הרגע לאותה ההצגה. לדמות המתבקשת. לסיטואציה המתאימה.
בעצם, כולנו שחקנים. המשלוח שלנו מלא במנות טובות של תכונות מבוקשות. תכונות נרכשות. תכונות מפארות. תכונות יפות. אנחנו, ארון התחפושות הגדול ביותר שנמצא. המורכב ביותר. הצבעוני ביותר. היקר שיש.
כל תחפושת שנשלוף יחידה ומיוחדת לנו. מייחדת אותנו. מבדילה אותנו מהסביבה. נתפרה באדיקות למידותנו. מהחוטים היקרים והטובים ביותר. מאותם בדים שטופחו וטופלו לאורך שנים.
אחד המנהגים האהובים עלי ביותר בחג הזה הוא משלוח המנות. כדי להרבות בשמחה וברעות.
אני זוכרת איך בילדותי בקצרין, אימי הייתה אופה מגוון רחב של עוגות ועוגיות, אורזת אותן ומקשטת באהבה, ושולחת אותנו, הבנות הקטנות לחלקן לחברים ובני המשפחה. החוויה הזו זכורה לי כל כך לטובה, שברבות השנים אימצתי לליבי ומיישמת מדי שנה.
משנה לשנה השתדרגו אצלי המתכונים. בצו השעה הפכו ליותר בריאים ומזינים. חלקם מניסוי וטעייה, וחלקם משינוי קל של המרכיבים.
אז רגע לפני שגם אתם עורכים את שולחן החג, אני מצרפת לכם מספר מתכונים מתוקים במיוחד ופשוטים להכנה. גם לאלו שבסדר יומם אין משבצת המוקדשת לזמן רידוד הבצק והאפייה.
ונתחיל מהקל והפשוט להכנה ונמשיך לאלו שידרשו מכם עוד כמה דקות מעל השיש עסוקים בפעולת הלישה:
הגרנוליות שלי – עוגיות גרנולה בסיסיות שניתן להוסיף להן כל דבר
• מחממים תנור ל150 מעלות.
• מערבבים בקערה ולפי הסדר:
• 4 ביצים
• כוס סוכר חום/ כוס סילן
• 2 שקיות סוכר לבן
• רבע כפית מלח
• 3/4 כוס שמן קנולה
• 3 וחצי כוסות קווקר
• 1/2 כוס קמח מלא
• כפית סודה לשתייה
• כפית קינמון (אפשר גם בלי)
• כאשר מתקבלת עיסה אחידה, בעזרת שתי כפיות מסדרים את העוגיות על תבנית במרחק אחת מהשניה.
טיפ פורים שלי: העיסה היא בסיסית. העוגיות מאוד טעימות כך. למעוניינים לשדרג, יש מספר תוספות שאפשר להוסיף לעיסה ולאפות מבלי לשנות בה כלום. להלן התוספות המומלצות והנחטפות ביותר:
• פיצפוצי שוקולד מריר 70% מוצקי קקאו (יש חיה כזו)
• בננה חתוכה לקוביות, 6 תמרים חתוכים לקוביות, פיצפוצי שוקולד(להלן)
• חצי כוס חמוציות, חצי כוס קוביות תמרים, חצי כוס קוביות שזיף\ חצי כוס אגוזי מלך שבורים
• חצי כוס גרעיני חמנייה, חצי כוס אגוזי מלך שבורים, חצי כוס אגוזי לוז
• כל תוספת כזו משנה את טעמן של העוגיות. את המראה. את המרקם.
נקניק תמרים/כדורי תמרים – חטיף האנרגיה המושלם
חומרים:
חומרים:
• 1/2 ק"ג תמר מהג'ול ללא גרעינים
• כוס פיסטוק קלוי
• כוס אגוז מלך
• כוס אגוזי לוז קלויים
• כף קינמון
• כוס שברי בסקוויטים/פתי בר לפי טעמכם, פתי בר או וניל.
• כוס שומשום קלוי/ או קוקוס לפי טעמכם.
הכנה:
• מערבבים בקערה את כל החומרים פרט לשומשום/קוקוס.
• בתבנית רחבה מפזרים את השומשום/קוקוס.
• יוצרים נקניק גדול מהעיסה ומגלגלים בתוך התבנית עד לכיסוי מלא.( ניתן גם לקרוץ כדורים ולגלגל. לאחר מכן לסדר בתוך תחתיות נייר)
• עוטפים את הנקניק המכוסה בנייר צלופן ומכניסים ללילה במקרר.
• למחרת חותכים את הנקניק לפרוסות ומסדרים בתוך תחתיות נייר.
אוזני ההמן הטובות בעולם. בהתחייבות
|
חומרים:
כאן נדרשת השקעה קטנה מצידכם. יש בצק ללוש(אבוי) ולרדד(הגזמת) ומילויים להכין(מה יהיה?!). הבצק הוא בסיסי ומאוד טעים גם כתחתית לפאי. ניתן להכין את המתכון רק מקמח רגיל רק מקמח מלא או מקמח ייעודי ללא גלוטן.
• 200 גרם חמאה
• 3/4 כוס מיץ תפוזים סחוט טרי
• כף קליפת תפוז מגוררת
• 2 כפות קליפת לימון מגוררת
• 2 כפות סוכר לבן/חום
• 1/4 כפית מלח
• כוס וחצי קמח רגיל
• כוס וחצי קמח תופח
• שקית אבקת אפייה הכנה: |
 |
• מחלקים ל-4
חלקים. בכל פעם מגלגלים ומרדדים חלק אחד של הבצק. בעזרת כוס קורצים כדורים
מהבצק. מניחים את המילוי הנבחר. עם אצבעות רטובות מקפלים את העיגול למשולש.
• טורפים בכלי קטן ביצה עם כפית שמן קנולה. מברישים כל אוזן המן בנפרד. אופים כעשרים דקות בחום של 150 מעלות עד להזהבה.
חלקים. בכל פעם מגלגלים ומרדדים חלק אחד של הבצק. בעזרת כוס קורצים כדורים
מהבצק. מניחים את המילוי הנבחר. עם אצבעות רטובות מקפלים את העיגול למשולש.
• טורפים בכלי קטן ביצה עם כפית שמן קנולה. מברישים כל אוזן המן בנפרד. אופים כעשרים דקות בחום של 150 מעלות עד להזהבה.
• לאחר שאוזני ההמן מתקררים בוזקים אבקת סוכר. אפשר גם בלי…
והמילויים:
הכי פשוט, שוקולד. המגוון על המדף נרחב. בחרו את הסוג שאתם אוהבים. אין פספוסים בתחום הזה. תמיד מצליח.
פרג: מבשלים בסיר כ20 דקות ותוך כדי ערבוב תמידי כוס פרג טרי טחון, עם כוס דבש, כוס מים, מעט סוכר וניל. כאשר הנוזלים מצטמצמים ומתקבלת עיסה אחידה, מוסיפים מיץ מחצי לימון קטן.
אגוזים ומייפל (האהוב עלי!): מחממים מחבת, שופכים לתוכה כוס מייפל, מוסיפים כוס וחצי אגוזי מחל שבורים (לא קצוצים) ושתי כפות שמנת מתוקה. מערבבים כחמש דקות תוך כדי בישול ומצננים.
בצל ותמרים (נו מה תגידו?! פשוט מושלם!): מטגנים בצל אחד קצוץ עד אשר מזהיב. מוסיפים כוס תמרים (מהג'ול) קצוצים. ממשיכים לערבב כחמש דקות. מוסיפים כפית סוכר, כפית קינמון, 1/4 כפית מלח. – חייבים לנסות! זו תהיה ההפתעה המתוקה שלכם בחג הזה.
מה שנשאר עכשיו. לסדר מכל סוג על גבי צלחת. לכתוב ברכה יפה. לעטוף בצלופן. ולשלוח את הילדים לחלק בשכונה.
רוצו על זה בשמחה וצהלה.
הילה
21.2.2013
הילה לביא- אימא ברוכה בשלשה אינדיאנים ופוקהונטס
