מתרגשת. הנה הגיעה הריצה המסכמת – ה מ ס כ מ ת! ראיתי אותה, כל כך רחוקה, צבועה באדום על גבי תוכנית האימונים. ריצת הנפח האחרונה שלי
מאת:הילה לביא,צילום: עומר מנוס
היא כבר כאן. פותחת לי את סוף השבוע השלישי של חודש דצמבר. סוגרת לי 842 ק"מ אותם רצו זוג רגלי במהלך החודשים האחרונים.
אני מוכנה….? אני מוכנה? אני מוכנה?! אני מוכנה!
עדיין לא מסכמת דברים, נהנית וגאה להביט אחורה על הדרך שעברתי עד עכשיו.
הבחירה לעשות. להציב מטרה אליה אשלח את חציי, ולחתוך את הרוח תוך כדי תנועה.
החצים האדומים מתשוקה ואהבה, הכתומים מחכמה וכוח, הצהובים מאמביציה, הירוקים מתקווה, הוורודים מנתינה, הסגולים מטובה ויופייה של הדרך, השחורים מגאווה ותעוזה, הלבנים מהשלמה והכלה, וכל השאר, הצבעוניים, החדים הדוקרים, המבולבלים. שולחת אותם שיפגעו בדיוק במרכזה של הנקודה האדומה.
להתעורר ולצאת מהמיטה בשעות המוקדמות לאימונים עת כולם סביבי עוד ישנים. הבקרים וסופי היום בהם למרות העייפות, הקפדתי יום יום לבצע מגוון שונה של תרגילי ליבה. כדי להמשיך ולהתחזק. כדי שאוכל לאפשר לגוף להתמודד עם העומס של זמן הריצה.
ימי שישי שהתמסרו לריצות הנפח השבועיות, אלו שעד לפני מספר חודשים הייתי מעבירה בחדווה בבישול, ניקוי ואפייה.
| שבת המלכה שהצטרפה למסלול הריצה. לא שותה הרבה קפה, לא קוראת עיתון, מה שכן… לעיתים מוצאת את עצמי רצה אחרי איזה בלון. תקופה. תקופה מרגשת. תקופה מאתגרת. תקופה מחשלת. תקופה של שינויים, של קבלת החלטות. תקופה בה מסלול החיים שלי משליך על מסלול הריצה, ובחזרה.
שעות של מדיטציה מעמיקה תוך כדי תנועה.
שואלת את עצמי שאלות, מתעניינת, בודקת, מהססת. וכשהדופק עולה מוצאת את התשובות. ממציאה את הכיוון החדש. אז נכון. זו רק ריצה.
יש הרודפים אחר התוצאה. ישנם כאלו שהירידה במשקל עבורם היא המטרה. יש המחפשים את התמונה. וגם כמה הרוצים למצוא עצמם חלק מקבוצה.
|
|
באתי. ראיתי. התמכרתי. המשכתי. מצאתי קצת מכל דבר. את ההנאה שבהשגת תוצאה. הגוף שלאט לאט מתחטב. החברים לקבוצת הריצה שמחבקים ועוטפים, ותמונה אחת טובה שמתעדת ומשמרת את כל זה. את כל הרגעים הקטנים והמאושרים.
פשוט נפלא. אז ברור שנשארת. ברור שרוצה להמשיך ולהיות מאותגרת.
מרוץ עמק חפר לזכרו של רז גוטרמן ז"ל
מועדון הריצה RUN4IT בו אני מתאמנת, זכה לקחת חלק במרוץ ולהריץ על המסלול מספר מכתיבי קצב (פייסרים) לעזרת המשתתפים.
והנה, בהתרגשות רבה אני מתייצבת ביום שישי בבוקר על הדשא שליד קיבוץ מעברות, עם שלט על חולצתי הנושא את הכיתוב 60 דק'. עוד נקודת ציון בדרך.
קדימה אחריי.
עוד בשלבי ההתארגנות אפשר היה להבחין בייחודיות של המרוץ הזה. אווירה אינטימית, עוטפת ומחבקת. משפחה. המון ילדים מתרוצצים, פרצופים מאושרים, ובוץ…הרבה בוץ ושלוליות.
המסלול יוצא מקיבוץ מעברות ועובר לאורך הטיילת של נחל אלכסנדר, אל תוך חלקו הדרומי של יער חדרה ובחזרה.
| יום חורפי וקר. מסלול רטוב ובוצי. מכוונת את שעון הריצה, יש לי אחריות הפעם. לחצות את קו הסיום בדיוק כשהשעון יראה כי חלפה שעה.
יוצאת אל הדרך בחברת עומר מנוס מכתיב
הקצב שאיתי, המוכר לכולנו כצלם הבית. בתחילה רצים בחברת חבורה נחמדה. המסלול רטוב מחליק ומלא בשלוליות. בכל רגע נשמעת צעקה של רץ אחר הדואג לכוון ולהזהיר מההפתעות שבדרך. רצה ריצה קלה, רגועה. נהנית מחברת האנשים שלצידי. מעומר שלא מפסיק להכתיב את הקצב שלי, לצלם, להסביר, וגם לתת אין ספור עצות מועילות לרצים. לאט, לאט כבר כמעט לבד, נוצרים מרווחים בין הרצים. אלו שהתייאשו והאטו, ואלו שהמשיכו קדימה ומשכו.
הטיילת מלאה ברצים, מלאה בצבעים חמים, צבעים זוהרים. נשים, גברים נערים וילדים.
|
|
כבר מזהה את הפנים של אלו שסביבי. אפילו מצליחה לייצר שיח קל. זה נפלא. לא נמצאת ממש בתוך תחרות ריצה. יופי של חוויה. מלווה את דרכם של הרצים. שומרת על הקצב שלהם ועומר שומר על שלי (קרה לא פעם שבטעות פתחתי מבערים…).
רצים וממשיכים. עולים ויורדים. צוחקים, מדברים ושרים.
מעדכנים בכל מספר ק"מ את הרצים בזמנים. מרעיפים מילות עידוד ותמיכה. כי כזו היא הריצה. פשוט הנאה צרופה.
| קו הסיום כבר באופק והזמן בשעון פשוט מצוין. הזדמנות נהדרת לעוד מספר תמונות.
חוצים את קו הסיום בדיוק כעבור שעה. מביטים בגאווה על התוצאה 1:00. לחלל האוויר משתחררת אנחת רווחה.
איזה כיף היה!
מסיימת את המרוץ וממהרת אל ביתי חזרה. עוד שבת אשר טומנת אימון כוח בחובה.
ושבוע חדש מתחיל. אינטרוולים. עליות. אימון כוח. ומסכמת.
שבוע עצים אחרון. לוקחת נשימה עמוקה. ומזכירה לעצמי שכל מה שעשיתי עד עכשיו פשוט נפלא.
|
|
• כל התמונות של עומר מנוס ממרוץ עמק חפר.
20.12.2012
הילה לביא- אימא ברוכה בשלשה אינדיאנים ופוקהונטס
