הבוקר (שבת) נערכה תחרות נוספת ומכרעת ביוקוהמה שביפן, תחרות אליה התכוננו טריאתלטים מכל העולם, על מנת לצבור עוד ניקוד לקראת טוקיו 2021. על קו הזינוק למרחק האולימפי התקבצו בין היתר קריסטיאן בלומנפלט (נורווגיה), אלכס יי (בריטניה), וינסנט לואיס (צרפת) וגם שני הטריאתלטים הבכירים של ישראל, שחר ורן שגיב שחזרו להתחרות בזירה הבינלאומית. כזכור, שחר שגיב שמתכונן למשחקים האולימפיים בטוקיו זכה לפני מספר שבועות במדליית הארד בתחרות שהיתה למרחק ספרינט בסבב הגביע האירופי בספרד שבה לא צוברים נקודות בדירוג האולימפי.
בתחרות שהסתיימה לפני מספר דקות ביפן, ניצח הנורווגי קריסטיאן בלומנפלט בן ה-27 בזמן של 1:42:55 שע'. בלומנפלט יצא מהמים לאחר 18:16 דק' ויצא לרכיבה לאחר 55 שניות ב-T1. הוא זינק לרכיבה שארכה 53:58 דק' ואת הריצה סיים בתוצאה המהירה מבין כל המתחרים בזמן של 29:26 דק'.
שחר שגיב, 26, התכונן רבות לתחרות הזו והוא סימן אותה כחשובה עבורו משום שכל ניקוד שצוברים בתחרויות אלו, שומר על המקום שלו בטבלת הניקוד לטוקיו (Qualification Ranking) שם הוא נמצא כרגע במקום ה-38. את התחרות סיים כאמור במקום ה-31 בזמן של 1:46:42 שע' (3:47 דק' לאחר המנצח). את השחייה הוא סיים בזמן של 18:33 דק' (ממקום במקום ה-36) ולאחר 1:04 בשטח ההחלפה T1 הוא יצא לרכיבה בה היה ממוקם מבחינת זמן הרכיבה במקום השישי וסיים אותה בזמן של 53:37 דק' כשהוא מהיר יותר מקריסטיאן בלומנפלט שניצח את התחרות. לריצה ירד שגיב וסיים אותה לאחר 33:09 דק'.
"כל דבר לא טוב שיכול היה לקרות לי אכן קרה מהרגע שבו עליתי על האופניים" אומר שחר בראיון לשוונג מיפן, "נפלה לי הנעל במהלך הרכיבה והייתי צריך לעצור ולחזור אחורה לקחת אותה. אחר כך כשיצאתי לריצה אחרי כמה מטרים הייתי צריך לעצור לעשות מתיחות להמסטרינג שממש ננעל לי לקראת סוף הרכיבה. אבל אני באמת שמח שכל תחרות כרגע היא הכנה לטוקיו ומכל דבר אני לומד לקראת התחרות הכי חשובה השנה".
כזכור, שחר סיים את 2020 כשהוא ממוקם במקום השישי בתחרות במסגרת גביע העולם שהתקיימה בוולנסיה. בהתאחדות הטריאתלון הבינלאומית החליטו אז, לפרסם דירוג עולמי לסיום העונה המבוסס על שלוש התחרויות הטובות ביותר של כל טריאתלט ושגיב סיים את עונת 2020 כשהוא מדורג 12 בעולם ובכך הוא טיפס ב-13 שלבים לעומת הדירוג הקודם. כעת עליו להמשיך לשמור על המיקום שלו בטבלה האולימפית ולהגיע למשחקים האולימפיים של טוקיו עם ביטחון ומוטיבציה להישג שיהיה טוב עבורו.
עבור רן שגיב התחרות היתה פחות טובה וניתן כרגע לציין שאת השחייה סיים לאחר 18:44 דק', אך במהלך הרכיבה לאחר מספר הקפות פרש מהתחרות (DNF) ולא סיים אותה.
"התחלנו היום מסע של 4 שבועות שבהן שחר צריך פשוט להתכונן – אפשר לעשות טעויות וללמוד מהן ורן להשיג עוד קצת ניקוד", כך אומר אורי זילברמן מאמן נבחרת ישראל בטריאתלון שנמצא ביפן עם האחים שגיב, "למדנו פה המון דברים על איך זה להתנהל ימים ארוכים בבועה שכנראה גם תהיה בטוקיו כי היתה לזה משמעות רבה. שניהם בכושר יותר טוב ממה שבא לידי ביטוי היום ועכשיו יש לנו מסע ארוך לארץ עם מספיק זמן לנתח ולהבין איך מביאים את זה לתחרויות הבאות. מקווים לחזור במהרה לארץ, להיות עם המשפחות שלנו במצב הנורא הזה".
שאפו- גאווה רבה לטריאתלון הישראלי ולספורט הישראלי בכלל
ישר כוח רן ושחר וכמובן לאורי וכל הצוות המקצועי
שמי איציק בראיר ספורטאי נכה.
בעבר התחרתי במרוצים עגלות ולאחר מכן באופני יד לנכים.
משנת 1988 שבו התחרתי לראשונה בעגלות נכים במרוצים בארץ ועד 2009 יד הפציעה,
השתתפתי ב150 מרוצים שזה כלל 5 ק'מ 10 ק'מ חצי מרתון ומרתון שלם.
ואני הולך אם הספור שאין דבר כזה שארי אפשר לנצח אין קבוצה שלא מפסידה וכל קבוצה אםשר לנצח.
לכן כל הכבוד למשתתפי הטריאלתון שזכו בהשגים !
משמח שנמצא ממשיך ראוי לרון דרמון האלוף האולימפי הקודם של ישראל בענף הטריאתלון. רון שילם מחיר אישי, משפחתי וחברתי יקר בשהות של שנים באוסטרליה וניו זילנד, וראה זה פלא: אורי זילברמן שלנו מביא את שחר שגיב לתוצאות מעולות לא פחות.
כזקן הטריאתלטים אני מצדיע לשחר ממרום גילי וותקי בענף, אך מזהיר ומתריע: ענף הטריאתלון זקוק לא רק לאלוף, אלא לאלפי משתתפות ומשתתפים – ילדים, צעירים ובוגרים, שיכנסו לתודעת הציבור הרחב – על מנת להפוך למדינת טריאתלון ואימפריית אנשי ברזל..
דניאל יקירי ,
שחר הוא הוא סוג של עילוי בקנה מידה ישראלי ! אבל הפלא הזה קרה לאחר שהוא החליף את המאמן הראשי ואת סביבת האימון שלו לחו"ל. אני מכיר שלושה מאמנים שמתפרנסים בזכותו ולוקחים קרדיט על חשבונו. כנס נא לאתר הוועד האולימפי וראה נא מי מאמנו. ארגון הטריאתלון מתנהל כמו ארגון פשע ע"י שתי משפחות אשר גם מקבלות שכר והטבות מהאיגוד. בדוק נא מי המאמנים שמנהלים את האיגוד ומאילו קבוצות מגיעים חברי נבחרת ישראל , הבוגרים והנוער. שים לב, אילו קבוצות קוראות לעצמן " המשפחה " . מזל שלא קוראות לעצמן " לפמיליה".תשאל בבקשה מדוע התפטרו כבר לפני למעלה משנה, חבר ההנהלה רובננקו , ויור ועדת ביקורת פיני גולן ? הילדים והנוער ההישגי והוריהם כבר הבינו מזמן שלטובתם ועתידם כדאי להם להיות שייכים לאחת משתי "המשפחות". מלבד האחים שגיב אין כל הישגים לטריאתלון ההישגי. איפה המנהל המקצועי? איפה יו"ר ועדה מקצועית?
בשבת האחרונה , שתי המשפחות החליטו להחרים את טריאתלון כנרת שהיה מושך פעם למעלה מאלף מתחרים ובעקבותיהם נאלצו כל שאר הקבוצות להישאר באיזור הנוחות כדי לא להרגיז אותם. מחיר ההשתתפות לנוער היה נמוך מכל תחרות אחרת. כמה משתתפים היו בכנרת בכלל ? הנוער ?
נבואה : אחרי טוקיו , או עד תחילת שנה הבאה , " המשפחות " יחליפו את היו"ר מיכאל וימנו את איש שלומם , כנראה בחור נחמד בשם עידו.