עולם הטריאתלטים הישראלי גדל משנה לשנה וספורטאי העילית בענף זה מתחרים בארץ ובחו"ל תוך צבירת ניסיון והתחככות בספורטאים המקצועיים העולמיים. הבולטים שבהם הם שחר שגיב ואחיו הצעיר רן שגיב שמתחרים ללא הרף בחו"ל על מנת לצבור את הניקוד לקריטריון האולימפי. אך מלבד שחר ורן, ישנם עוד ספורטאי עילית ישראלים המכוונים רחוק אל עבר המשחקים האולימפיים שיתקיימו עוד שלוש שנים בפאריס. אחד מהם הוא הטריאתלט רועי זוארץ בן ה-26, שנחשב לשם מוכר על הפודיום בישראל ולזכותו תחרויות רבות בהן סיים במקום הראשון כולל באליפות ישראל בעילית לפני שנתיים, בטריאתלון אילת באותה השנה ובגביע העולם בצ'ינגדאו שבסין שם הגיע במקום ה-18.
אוהב לגעת במרחקים הארוכים בישראמן. רועי זוארץ | צילום: ניר עמוס, ישראמן
זוארץ, התחיל להתאמן כבר בגיל 13 באילת, לאחר שחיפש מסגרת ספורטיבית שתהווה עבורו אורח חיים בריא. "בתור נער שמן חיפשתי מסגרת ספורטיבית שתענה לי על הצרכים של עשיית ספורט ושמירה על חיים בריאים, הצטרפתי לקבוצה של שלמה זקס שהיה המורה לספורט של ההורים שלי בתיכון. המנטליות של זקס היתה די ברורה עם משפט שחרוט לי עדיין בתודעה 'הכאב הוא חבר'. כמובן שבתחילת הדרך המטרה העיקרית הייתה שגרת אורח חיים בריא אבל החברות שנוצרה שם עם שאר הספורטאים והגיבוש תרמו לי להישארות והתמדה.
מתי היתה נקודת המפנה?
זוארץ: "אני חושב שנקודת המפנה היתה בגיל 15, פודיום ראשון בלי שציפתי בכלל, גרם לי ולסובבים אותי לחשב מסלול מחדש ואולי לקחת את העניין קצת יותר ברצינות. וזה מה שהיה מרגע זה ואילך הספורט היה בראש מעיניי. לא הרבה יודעים זאת, אבל בגיל 16 בכיתה י"א עברתי לפנימייה בווינגיט אך באותו הזמן זה לא היה המקום להתפתח עבורי, המרחק מהבית עשה את שלו וחזרתי לאילת אחרי חודשיים. בדיעבד קשה לי לומר אם ההחלטה לחזור או לא היתה נכונה, אבל זה עיצב את מי שאני היום כך שאני שמח שזה קרה. מגיל 17 ועד היום אני חבר נבחרת ישראל".
כמה אימונים אתה מתאמן בשבוע ומה יש בכל אימון?
"גם כמות האימונים וגם סוג האימונים משתנה מאוד בהתאם לתקופה בשנה שבה אני נמצא. בתחילת העונה אני אוהב לגעת במרחקים הארוכים וכמובן לעשות חצי איש הברזל בישראמן באילת, ככה שיש פחות יחידות אימון, אבל בכל יחידה נפח זמן האימון עולה, בעיקר אימונים אירוביים עם שילוב מהירות וקצבי תחרות. לאחר תקופת הבנייה האירובית האימונים יותר מתחדדים לכיוון התחרויות, כך שיחידות האימון עולים ונפח האימונים יורד. זה מגיע לסדר גודל של 16-18 יחידות אימון שבועיות. מבחינת תוכן האימונים בתקופה הזו אנו בעיקר עובדים על קצבי תחרות בריצה ולי עושה טוב לעבוד במשך כל תקופת ההכנה וגם במהלך העונה על פתיחת השחייה ועל פתיחת הרכיבה, חלק משמעותי בתחרות שיכול לקבוע הרבה".
מתכנן להגיע לישראמן. רועי זוארץ | צילום: ניר עמוס, ישראמן
מי המאמנים ואנשי הצוות במעטפת הסובבת אותך?
"יש נכון להיום במסגרת שלנו 4 מאמנים ופסיכולוג. המאמנים הם אורי זילברמן שהוא המאמן הלאומי, אור ברגר וליאור כהן עם סגירה מושלמת של המעטפת, סהר אלוני מנצחת על הטכניקה שלנו בשחייה ודניאל קסל הוא פסיכולוג הנבחרת – שבינינו הוא כבר מאמן לכל דבר עם כמות השעות שהוא נמצא איתנו באימונים. בנוסף אני עובד באופן פרטני עם פיזיותרפיסט צמוד בשם ענר שרמן, הוא מודע וחשוף לאימונים שאני עושה והוא אחראי על תכנית הכוח שלי ולא פחות חשוב מצוות האימון אני מלווה על ידי עורך דין אורן גבריאלי בכל הקשור להתנהלות היומיומית שלא קשורה רק בספורט, אורן מלווה אותי לתחרויות, הוא אוזן קשבת ובהחלט דמות שלמדתי ואני לומד ממנה המון".
מה תכנית התחרויות שלך עד סוף השנה?
"בעוד כשבועיים אני טס לפורטוגל לתחרות הכנה לקראת אליפות במרחק סופר-ספרינט, שתערך בקיצבול שבאוסטריה שבוע לאחר מכן, כך שיש לי 2 תחרויות על הפרק בזמן הקרוב. תחרות המטרה העיקרית שלי העונה היא אליפות אירופה למרחק אולימפי שתערך בולנסיה שבספרד בספטמבר. לאחר מכן אטוס לגביעי העולם במזרח, ביפן ודרום קוריאה. אחר כך אחליט לגבי המשך העונה, יכול להיות שאצא לפגרה מוקדמת כדי להגיע חזק וחד לחצי איש הברזל של ישראמן באילת בסוף ינואר".
כיצד הקורונה פגעה בך כספורטאי? אם היא לא פגעה אז השאלה היא: כיצד הקורונה עזרה לך כספורטאי?
"תקופת הקורונה לא היתה פשוטה לאף אחד. ביליתי בתחילתה הרבה זמן באילת, בבית..בדרך כלל אני חוזר הביתה לסופי שבוע מדי פעם וראיתי לנכון להישאר שם יותר נוכח המצב ונוכח העובדה שאילת די מבודדת משאר הארץ, הצלחתי לקיים שם שגרת אימונים תקינה עד שמכון ווינגיט פתח את שעריו וחזרתי לשם.
"הקורונה הוכיחה לדעתי מי באמת ניזון וצמא לספורט הזה שאנחנו כל כך אוהבים, מי יתאמן ויעבוד קשה גם כשאין שום דבר באופק, הצוות כל הזמן דאג להדגיש שהתחרויות יחזרו והעולם יחזור לשגרה כזו או אחרת, זה חלחל ועזר להתפקס על מטרות ארוכות טווח. אני ניזון מהספורט הזה ואפשר לומר שלקחתי את התקופה הזו כחוויה וכאתגר להתחזק בדברים שדורשים תקופת הכנה ארוכה יותר. דאגתי להיות אופטימי ונכנסתי לכושר מאוד מאוד טוב, אני חושב שיצאתי מהתקופה הזו יותר חזק מנטלית ופיזית מאשר איך שנכנסתי אליה".
אילו ספורטאים בארץ ובחו"ל מהווים עבורך השראה?
"שאלה מאוד חשובה לכל ספורטאי באשר הוא, כולנו בסופו של דבר שואפים להגיע לפסגה, כולנו תחרותיים ולכולנו או לפחות לרובנו יש דמות שאנחנו שואפים להיות כמותם. הספורטאי מחו"ל שמהווה עבורי השראה הוא רוג'ר פדרר, הצניעות שלו, הכבוד שלו כלפי המתחרים והיושר שלו הופכים אותו לספורטאי יותר טוב וגם לאישיות שאנשים רוצים להתחבר אליה.
"צריך יציבות". זוארץ בטריאתלון ת"א | צילום: ניר עמוס
"בארץ יש ספורטאי שגדלתי איתו ועליו, אמנם הוא קצת יותר מבוגר ממני אבל בתור נער הוא היווה עבורי דמות לחיקוי עד היום ולספורטאי הזה קוראים שחר צוברי ולמי שלא יודע הוא גם טריאתלט בחסד עליון. שלמה זקס, המאמן שלי מאילת אימן תקופה ארוכה גם את שחר במסגרת תכנית הכוח והטריאתלון המשותפת שלנו, כך שיצא לי לפגוש בו לא מעט, ראיתי את מוסר העבודה המטורף שלו ביחד עם היכולת ליהנות מהחיים ומהרגע. ראיתי מישהו רעב לניצחונות וראיתי אישיות של ספורטאי שהיוותה עבורי השראה עד היום".
האם אתה מכוון למשחקים האולימפיים של פאריס 2024?
"חד משמעית כן, אני חושב שלקמפיין בטוקיו לא הגעתי בראש המתאים, היו יותר מדי עליות וירידות ואמוציות שאין להם מקום בספורט הזה. שם המשחק בטריאתלון זה יציבות ובהשגת הניקוד הנדרש ב-2019 אפשר היה להגיד עליי הכל פרט ליציבות, נלחמתי מבחינתי עד השנייה האחרונה והבנה שהקמפיין הבא יקבל אותי בזרועות פתוחות. אני כבר אהיה יותר בוגר, יותר שלם עם ההחלטות שאקבל ואדע לקראת מה אני בא".
