אבל בקהילת הטריאתלון הישראלית לאחר שנודע אמש (חמישי) על נפילתו של רס"ר במיל' גל מאיר איזנקוט, טריאתלט קבוצת טרימור עד לא מכבר, ובנו של הרמטכ"ל לשעבר והשר גדי איזנקוט. גל, תושב הרצליה בן 25 בנופלו, היה לוחם חי"ר בגדוד 699 של חטיבת המילואים 551, אשר התייצב למילואים מייד לאחר תחילת הלחימה לפני חודשיים.
גל עסק בסריקות עם חבריו בפאתי העיר ג'באליה ברצועת עזה, כאשר התפוצץ לעבר הכוח מטען חבלה גדול שהוסתר בפיר. הוא נפצע באורח אנוש ופונה לבית החולים אסותא באשדוד, שם נקבע מותו. אביו של גל היה בזמן התקרית הקשה בסיור עם הכוחות בדרום, שם קיבל את הבשורה הקשה.
גל איזנקוט ז"ל | צילום: פרטי
גל היה טריאתלט פעיל עד גיוסו לצבא והשתתף בשלל תחרויות לאורך השנים, הן בטריאתלון והן בריצה. בין הישגיו, המקום החמישי לנוער בטריאתלון תל אביב ובטריאתלון אשקלון, ועוד שלל הישגים במקצים השונים, בעיקר למרחק ספרינט. חבריו מספרים עליו כמי שתמיד היה מוביל ובולט בקבוצה גם מבחינה חברתית ומאוד דומיננטי בקבוצת הגיל שלו ובכלל בקהילה.
אחד ממאמניו בטרימור אור ברגר ספד לו וסיפר לשוונג: "בגיל 14 בערך, לפני יותר מעשור בתחילת הדרך של הקבוצה, הגיע אליי גל, ילד שמנמנן כזה, לא נראה כל כך קשור לענף הטריאתלון ואמר לי 'אני באתי להיכנס לכושר ולרזות'. אמרתי לו בהתחלה שאני לא בטוח אם זה המקום, הוא גם לא שחה או רץ כל כך לפני זה, אבל הוא בא ואמר 'מה שתגיד לי לעשות, אני עושה'. והמשפט הזה ליווה אותו אחרי זה לכל הקריירה שלו. הוא היה באמת אחד הספורטאים הכי מחויבים שאני זוכר, הכי מסורים, פרפקציוניסט שלקח כל מה שאמרתי לו במאה אחוז ודע למקסם את עצמו".
"הוא אהב את הענף הזה, בעיקר את האופניים, ונהיה רוכב ממש חזק, התחבר מאוד לאופניים, גם מבחינה טכנית. הוא היה הקפטן הראשון של טרימור, לפניו לא היה כזה דבר, הוא ממש יצק את יסודות התפקיד. גל היה ממש אחד שברוח שלו ובאופי שלו דוחף ומדרבן את כולם, ועל פי ההתנהגות שלו אמרנו אני ועידן (סנדק) שאם יש מישהו שמתאים להיות קפטן זה גל, מאז זה מתגלגל איתנו התפקיד הזה, אבל הוא היה הראשון".
"הוא היה בטרימור ובטריאתלון ממש עד היום האחרון לפני הגיוס, כמובן התגייס לקרבי. הוא נשאר בקשר איתנו והיה מדי פעם מגיע לאימונים, כשתמיד החבר'ה הצעירים הסתכלו עליו בהערצה בתור הקפטן הראשון. במשך שנתיים אנחנו אפילו לא ידענו את הייחוס המשפחתי, זה מראה את הצניעות שם במשפחה. גילינו במקרה והכרנו הורים מדהימים, הייתה לנו אפילו שבת אחת שגדי שכבר היה רמטכ"ל ובא ללוות אותנו, זה אימון שמדברים עליו בקבוצה עד היום".
"בעקבות המלחמה יצרנו עידן ואני קשר עם כל ספורטאי העבר שלנו שבמילואים, דיברתי עם גל וקבענו שנעשה מפגש מחזור אחרי המלחמה. מפגש כזה יהיה, אבל לצערי הוא יהיה בלי גל. זה עצוב וכואב מאוד".
