כשהייתי ילדה כל מה שרציתי לעשות היה ספורט – לרוץ, לשחק משחקי כדור, להתאמן בג'ודו ועוד ועוד. אז בימים ההם, לא היו אבחונים פסיכולוגיים כמו היום לכל לקות קטנה כגדולה. הפרעות קשב לא התקיימו כמושג, וקשיים רגשיים למיניהם קיבלו כותרת חד ממדית. כיום היכולת לאבחן לקויות רגשיות וקוגניטיביות היא כל כך רחבה ומדויקת ואם היו בודקים אותי, לבטח הייתי מאובחנת בהפרעות קשב והיפראקטיביות ועוד כמה לקויות קוגניטיביות כאלה ואחרות

מאת:מיכל יערון

באופן טבעי אני והורי עשינו למעני את מה שכיום היו בודאי אנשי מקצוע ממליצים לי לעשות – פעילות גופנית, ספורט, ספורט ועוד ספורט. לרוץ לפני שצריך לשבת לאכול, לעשות הפסקות בזמן הלימודים וללכת לשחק קצת בכדור ועוד ועוד. אחרי כל זה אני לא מתפלאת שהפכתי פסיכולוגית ספורט שהרי הספורט חילץ אותי בזמנו מהמון תוויות וקשיים.

כיום, ההבנה שספורט הנו כלי טיפולי משלים הפכה לתפיסה שאוחזים בה פסיכולוגים, יועצים ואנשי חינוך, המבינים שלעיסוק בספורט יש השפעות חיוביות והוא עשוי לגרום שינוי גופני, נפשי וקוגניטיבי.

מי יכול להיעזר בספורט טיפולי? בספורט טיפולי נעזרים אנשים מכל קשת הצרכים. ילדים ומבוגרים בעלי בעיות רגשיות, גופניות והפרעות נפשיות שונות. כמו כן, בעלי צרכים מיוחדים הנובעים ממגבלות פיזיות. ספורט טיפולי מתאים לכל הגילאים ומשתמשים בו ילדים עם בעיות שונות של לקויות למידה, ADHD (הפרעות קשב וריכוז עם היפר אקטיביות), עיכובים התפתחותיים ואף אנשים מבוגרים בעלי בעיות זיכרון וקשיים גופניים או נפשיים. יתרונות הספורט ככלי טיפולי: • חיזוק הביטחון בגוף – הספורט מסייע לפתח ולשפר מיומנויות מוטוריות או תנועה מגושמת ועל ידי כך מפחית את התלות בגורמים חיצוניים. • פיתוח הדימוי העצמי – החיזוק הגופני מעניק תחושה של חוזק פנימי, כך משתפר הביטחון העצמי והדימוי העצמי. כאשר האדם חש תחושות של חולשה, יש לו משקל יתר והוא מתבייש בגוף שלו וביכולות – הדימוי העצמי שלו נפגע. הטיפול בספורט עשוי לחזק את הגוף, לסייע בירידה במשקל ובחיטוב ועל ידי כך להעלות את הדימוי העצמי ואת תחושת המסוגלות האישית. • היכולת להציג מטרות ולעמוד בהן – הספורט מאפשר ליצור מטרות מוגדרות ובנות מדידה, שהשגתן יוצרת חוויות של הצלחה, מסוגלות ויכולת.

צילום אילוסטרציה: Thinkstock

• פעילות לשעות הפנאי – ההשתתפות בפעילות גופנית מאפשרת תעסוקה בריאה ומועילה לשעות הפנאי ומאפשרת יצירת קשר בין אישי ופיתוח מיומנויות חברתיות.

לסיכום, פסיכולוג ספורט יכול להמליץ על ענפי ספורט הנחשבים ליותר מתאימים לתרפיה כזו או אחרת כגון רכיבה על סוסים ואומנויות לחימה, אולם כל מי שעושה פעילות גופנית בכל הרמות מכיר בחלק התרפויטי שלה. תשאלו כל טריאתלט מה מצבו הרגשי אחרי אימון טוב ותקבלו תשובה – הרבה יותר טוב מאשר היה לפני כן!

כל הטיפים השבועיים של מיכל כאן

מיכל יערון-  lauf ,
פסיכולוגית קוגניטיבית ופסיכולוגית ספורט. עוסקת בפסיכולוגיית ספורט כ-20
שנה. מרכזת לימודי הפסיכולוגיה בבית ספר למאמנים במכון וינגייט ומנהלת
הכשרת פסיכולוגים לספורט במכללה האקדמית וינגייט. מלווה ספורטאים
אולימפיים, ספורטאים מקצוענים בכירים, קבוצות בענפים שונים, נבחרות
לאומיות, מאמנים מכל הענפים וסוללת את דרכם של ספורטאים וספורטאיות למשחקים
האולימפיים ב-2012 ו- 2016.