הנה מתחילה לה עונת התחרויות של טריאתלון הילדים. מחנות אימונים שעל הפרק, תגבורים באימונים וחידודים אחרונים הם רק חלק מהסימנים המבשרים. סביב עונת התחרויות גם רמת הלחץ והחרדה עולה. הספורטאים הצעירים שלנו חווים לא מעט תהפוכות פיזיות ונפשיות, מעבר לתכנית האימונים המסודרת שבונים להם המאמנים. חשוב לדעת ולהכיר גם בנפש הספורטאי הצעיר ותזונתו.
ילדים שעוסקים בספורט זה נפלא, אבל יש לא מעט אתגרים | צילום: באדיבות קרן אור אורן
עוד כתבות בנושא
מה ההבדלים בין אימון ילדים לאימון מבוגרים?
מחקר: ילדים שיבצעו פעילות גופנית בבוקר יהיו מאושרים יותר
הילדים אוכלים ג'אנק ומשחקים בטאבלט בזמן הארוחה?
מאמנים והורים נדרשים לא אחת לכלים ומיומנויות בינאישיות מול הספורטאים המתבגרים, על מנת לצלוח מצבים מאתגרים רגשית ובכדי לא לפגוע במערכות היחסים עימם.
שני אתגרים מרכזיים עשויים לערער את מערכת היחסים הזו:
1. הספורטאים הצעירים: מעבר לספורט ההישגי היוצר להם אתגרים, לחצים ומתחים, הם "מתבגרים" אשר חווים שינויים הורמונליים ורגשיים באופן טבעי, לנו ההורים יש תפקיד חשוב למלא כאן. אך לצערנו, תפקידנו ודעתנו לא תמיד נשמעים ומערכת היחסים בינינו לא בדיוק מובנת, שלא לומר נפיצה במרבית המקרים.
2. להיות הורים לילד ספורטאי: מפגיש אותנו עם לא מעט חששות, כגון: החשש לפגיעה בלימודים, ההשפעות בפן החברתי, פחד ואי יכולת להתמודד עם מצבי כישלון ו/ או הצלחה, השקעה כלכלית בענף הנבחר, הסעות, פציעות ועוד. אלו יוצרים מתחים ואי הסכמות ביחסים שעשויים להחריף את המצב הנפיץ ממלא.
איך לשלב בין לחץ ואכזבות
חשוב לדעת ולהכיר בכך שהקונפליקטים הללו הן חלק מתהליך הצמיחה וההתמקצעות של הספורטאים הצעירים. נזכור שבצד קשיים אלו הספורט עוזר רבות הן בריאותית, הן ביכולת ההשפעה על פיתוח עצמאות ואחריות אישית ובנוסף, ליציאה לזמן מה מהמסכים בהם חיים ילדנו (משאלת לב של רבים מההורים). לאחר שהכרנו בחלק מהחוזקות שמביא הספורט לחיי ילדנו. עלינו להכיר בצורך לשיפור מתמיד במערכת היחסים איתם ובתפקידנו להוות להם מעטפת של ביטחון.
איך בונים מערכת יחסים מיטבית? | צילום: קרן אור אורן
לשם כך, חשוב במערכת היחסים עם מתבגרים בכלל וספורטאים בפרט, להכיר (לאו דווקא להסכים) את עולמם ודרך התפיסה והחשיבה שלהם. לדבר זה יכולת השפעה עצומה למימוש הפוטנציאל הגלום בספורטאי הצעיר וכאמור לבניית מערכת יחסים מיטבית עם ההורים או המאמנים.
לפיכך, אחד הדברים הבסיסים והחשובים שאנו יכולים לעשות כהורים וכמאמנים – לקבל כלים מעשיים לבניית מערכת יחסים מיטבית ו"ספורטיבית". כלים שיאפשרו לכל הבית (ולא רק לילד הספורטאי) להתמודד ביתר קלות מול אותם אתגרים שמכניס הספורט למשפחה או לקבוצה, כגון: תחרותיות, השגיות, שאיפה, אכזבה, הגשמה, ציפיות גבוהות, ויתורים וריבים.
בילדותי גדלתי בבית ספורטיבי, הייתי בעצמי ילדה ספורטאית. אני זוכרת את המשהו ה"מדבק" שהיה בבית סביב הספורט וההישגיות, התחושה הטובה (אדרנלין) שבעשייה הספורטיבית ובטח בהצלחה שלצידה. אך מנגד, לא ניתן להתעלם מהלחץ והמתח שהיו באווירה. הציפיות הגבוהות והתחרותיות שהורגשו גם כשלא דוברו… הרבה מעבר לגבולות המגרש.
המשולש הורה-ספורטאי-מאמן
כיום אני אמא "בבית ספורטיבי", שמגדלת טריאתלט צעיר, שחיין מתחיל ועוד שני אחים צעירים (שלא פעם נשרכים לאימונים). בשנה האחרונה ליווינו, עודדנו ותמכנו בבעלי שהשתתף וצלח תחרות איש ברזל. כאמור ומניסיוני הרב, החיים בבית בצל הספורט מאתגרים: כלכלית, פיזית ונפשית. כאשר ההשפעה היא על כל בני הבית והאווירה בו, גם אם זה לא תמיד נראה מעל פני השטח.
בכל תחרות טריאתלון שבני משתתף, עיניי וליבי קלטו לא מעט סיטואציות מורכבות בין הורים, ילדים ומאמנים. לא אחת רואים ילד שהקדיש רבות באימונים בכדי לצלוח תחרות, אך הנה בקו הזינוק הוא חש לחץ או תסכול גדולים, כאלה שמביאים אותו "לקפוא", "להרים ידיים", "לוותר". אלו משאירים את הילד ההורה ואף מאמנים חסרי אונים. מה אומרים? מה עושים? לוחצים/כועסים/מאפשרים? כמדריכת הורים במכון אדלר, הבנתי שיש בידיי כלים שיכולים לעזור למשפחות רבות ודומות לזו שגדלתי ולזו שאני מגדלת כיום.
בכל טריאתלון ילדים יש לא מעט סיטואציות מורכבות | צילום: באדיבות מייקי כץ
התחלתי לעבוד עם מאמנים בתחום הטריאתלון, שחייה וריצה ודרכם גם עם הורים לספורטאים צעירים בענפים נוספים. בפגישות אישיות ובהרצאות לקבוצות, אני מעניקה כלים ומיומנות לחיזוק היחסים בין ההורים והספורטאים הצעירים ואף למאמנים. המשולש הורה-ספורטאי-מאמן מעניק מעטפת הוליסטית לספורטאי הצעיר ותורם רבות להצלחתו בספורט ובחיים. במפגשים איתי אני מעניקה כלים אשר ילוו את המשתתפים, בכל מערכות היחסים בחיים.
בתהליך משותף הורים, ילדים ומאמנים (בהם נדרשת מעורבותם) אנו בונים שפה ודרך תקשורת של כבוד הדדי ואמון המאפשרת צמיחה, התפתחות והתמודדות עם מצבים קשים. אני עוזרת להורים ולמאמנים ללמוד לראות את הילד מזווית אחרת ומשם להבין את צרכיו טוב יותר. האושר וההגשמה שלי, בכך שבתהליך יחסית קצר של מספר שבועות, משפחות זוכות ביחסים טובים והספורטאים והמאמנים משפרים הישגים.
רבים מן הספורטאים הבוגרים שנכחו בהרצאות, הביעו את התרגשותם ורצונם בתהליך אישי. מרגש היה לשמוע מהם, עד כמה הם רואים בהרצאה מפתח מרכזי ליחסים בבית ספורטיבי. אחד מהם אף טען ש"אילו ההורים שלי ואני היינו מקבלים את ארגז הכלים בצעירותי כילד ספורטאי, היו נחסכים לי הרבה עוגמות נפש, תסכולים ו"שריטות".
קרן אור אורן | יועצת יחסים בינאישיים, הורות ומשפחה, מנהלת קבוצת "הורות ספורטיבית"
